שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''קידמה''' (Progress) הוא סוג של רעיון, [[מיתוס]] או אמונה לפיה קיים [[תהליך]] בלתי רדנומלי שבו החיים של כלל החברה משתפרים לאט לאט. במיוחד, הרעיון של הקידמה במאות השנים האחרונות הוא התאוריה לפי [[שינוי טכנולוגי|שכלוליים טכנולוגיים]], [[המהפכה המדעית|התקדמות המדע]] ושיפור [[מוסד חברתי|הארגון החברתי]] יכול לגרום לשיפור ב[[רווחה חברתית]] ובמצבם של [[בני אדם|בני האדם]]. | + | '''קידמה''' (Progress) הוא סוג של רעיון, [[מיתוס]], או אמונה לפיה קיים [[תהליך]] בלתי רדנומלי שבו החיים של כלל החברה משתפרים לאט לאט. במיוחד, הרעיון של הקידמה במאות השנים האחרונות הוא התאוריה לפי [[שינוי טכנולוגי|שכלולים טכנולוגיים]], [[המהפכה המדעית|התקדמות המדע]] ושיפור [[מוסד חברתי|הארגון החברתי]] יכול לגרום לשיפור ב[[רווחה חברתית]] ובמצבם של [[בני אדם|בני האדם]]. |
| | | |
− | ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות וה[[ליברלזים]], אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, [[המהפכה האמריקאית]] והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]]. | + | ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות וה[[ליברליזם]], אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, [[המהפכה האמריקאית]] והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] וה[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]]. |
| | | |
− | רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים . יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליבראלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות. | + | רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים . יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
שורה 14: |
שורה 14: |
| המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמנט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]]. | | המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמנט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]]. |
| | | |
− | עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופולרים על ידי ספרו של w.w. rostow משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת. | + | עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה, במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופולריים על ידי ספרו של w.w. rostow משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת. |
| | | |
| ==יישומים== | | ==יישומים== |
| ===אבולוציה וקידמה=== | | ===אבולוציה וקידמה=== |
− | אחד הרעיונות שהיו מקובלים בעבר הוא שה[[אבולוציה|אבולוציה הביולוגית]] עוברת תהליך איטי של שכלול ומעבר לצורות חיים "גבוהות" יותר. כך תוארו עצים אבולוציונים רבים, כמין תהליך שבו חיידקים הופכים לחרקים, שהופכים לעכברים, שהופכים לקופים ומשם הולכים לבני אדם. | + | אחד הרעיונות שהיו מקובלים בעבר הוא שה[[אבולוציה|אבולוציה הביולוגית]] עוברת תהליך איטי של שכלול ומעבר לצורות חיים "גבוהות" יותר. כך תוארו עצים אבולוציוניים רבים, כמין תהליך שבו חיידקים הופכים לחרקים, שהופכים לעכברים, שהופכים לקופים ומשם הולכים לבני אדם. |
| | | |
| על פי רעיון זה, כל "שלב" באבולוציה עדיף על קודמו במובן שעוברים לאורגניזם חכם יותר, משוכלל יותר, בעל מוח גדול יותר, יכולת שרידה גבוה יותר או יכולת השפעה גבוה יותר על הסביבה. בני אדם רבים הניחו באופן משתמע או מפורש ש[[בני אדם|האדם]] הוא השלב הגבוה ביותר באבולוציה (בזכות היותו חכם יותר, מורכב יותר, היחיד שיכול לייצר כלים שפה או מודעות כך נטען) ולכן הוא בעצם "נזר הבריאה" או "נזר האבולוציה". לכאורה כל [[האבולוציה הביולוגית]] התפתחה כדי לגרום ליצירת האדם שהוא השלב המתקדם ביותר שלה. | | על פי רעיון זה, כל "שלב" באבולוציה עדיף על קודמו במובן שעוברים לאורגניזם חכם יותר, משוכלל יותר, בעל מוח גדול יותר, יכולת שרידה גבוה יותר או יכולת השפעה גבוה יותר על הסביבה. בני אדם רבים הניחו באופן משתמע או מפורש ש[[בני אדם|האדם]] הוא השלב הגבוה ביותר באבולוציה (בזכות היותו חכם יותר, מורכב יותר, היחיד שיכול לייצר כלים שפה או מודעות כך נטען) ולכן הוא בעצם "נזר הבריאה" או "נזר האבולוציה". לכאורה כל [[האבולוציה הביולוגית]] התפתחה כדי לגרום ליצירת האדם שהוא השלב המתקדם ביותר שלה. |
שורה 37: |
שורה 37: |
| הוגים מערביים רבים הניחו שחברות של [[ציידים לקטים]] חיו חיי אומללות, רעב ופחד וכי הם חיו חיים קצרים אלימים ועלובים. עוד הנחו שעם התפתחות האש, פיתוח הכלים והמעבר ל[[חקלאות]] חל שיפור ניכר בחיי בני האדם, שכן היה להם יותר מזון, יכולת להתחמם מול המדורה, מגורים בבית נוח בלי לסבול ממזג האוויר, [[בטחון תזונתי]] יותר טוב ועוד. היה ברור מאליו שהמעבר לחקלאות היה בחירה מודעת שנבעה מקידמה טכנולוגית, בנסיון לשפר את חייהם. | | הוגים מערביים רבים הניחו שחברות של [[ציידים לקטים]] חיו חיי אומללות, רעב ופחד וכי הם חיו חיים קצרים אלימים ועלובים. עוד הנחו שעם התפתחות האש, פיתוח הכלים והמעבר ל[[חקלאות]] חל שיפור ניכר בחיי בני האדם, שכן היה להם יותר מזון, יכולת להתחמם מול המדורה, מגורים בבית נוח בלי לסבול ממזג האוויר, [[בטחון תזונתי]] יותר טוב ועוד. היה ברור מאליו שהמעבר לחקלאות היה בחירה מודעת שנבעה מקידמה טכנולוגית, בנסיון לשפר את חייהם. |
| | | |
− | מחקרים של אנתורופלוגים וארכאולוגים מעשרות השנים האחרונות שינו נקודת מבט זו לחלוטין. מסתבר שהמעבר לחקלאות לא היה מודע אלא תהליך ארוך טווח שלקח מאות ואלפי שנים. תהליך זה היה [[בלתי הפיך]] שכן כמות השטח הדרושה לקיים שבט לקטים ציידים גבוה יותר מאשר שטח הנדרש לאותו מספר בני אדם בחקלאות. עוד הסתבר שבהיבטים רבים חייהם של החקלאים היו קשים יותר מאשר אלו של אבותיהם. הם עבדו יותר שעות במטלות שהגוף שלהם לא היה מותאם לו, המזון של רובם היה רע יותר ופחות טעים ומגוון. הבטחון התזונתי שלהם היה רע יותר בגלל שילוב של מלחמות ומחסור בחלופות, היו להם יותר מלחמות יותר אלימות , יותר מגיפות, והם חיו בממוצע פחות שנים יחסית לציידים הלקטים. | + | מחקרים של אנתרופולוגים וארכאולוגים מעשרות השנים האחרונות שינו נקודת מבט זו לחלוטין. מסתבר שהמעבר לחקלאות לא היה מודע אלא תהליך ארוך טווח שלקח מאות ואלפי שנים. תהליך זה היה [[בלתי הפיך]] שכן כמות השטח הדרושה לקיים שבט לקטים ציידים גבוה יותר מאשר שטח הנדרש לאותו מספר בני אדם בחקלאות. עוד הסתבר שבהיבטים רבים חייהם של החקלאים היו קשים יותר מאשר אלו של אבותיהם. הם עבדו יותר שעות במטלות שהגוף שלהם לא היה מותאם לו, המזון של רובם היה רע יותר ופחות טעים ומגוון. הבטחון התזונתי שלהם היה רע יותר בגלל שילוב של מלחמות ומחסור בחלופות, היו להם יותר מלחמות יותר אלימות, יותר מגיפות, והם חיו בממוצע פחות שנים יחסית לציידים הלקטים. |
| | | |
| ===יישומים נוספים=== | | ===יישומים נוספים=== |
שורה 44: |
שורה 44: |
| תחום נוסף וקשור לכך הוא הרעיון והאמונה ב[[צמיחה כלכלית]] עקב שילוב של מדע ושכלול טכנולוגי, יחד עם היבטים נוספים כמו [[שוק משוכלל]], [[אשראי]] והגדלת כמות ה[[הון]] כדי לייצר עוד מוצרים שיגדילו את כמות המוצרים לנפש וכך יגדילו את העושר, מגוון האפשרויות והרווחה החברתית. | | תחום נוסף וקשור לכך הוא הרעיון והאמונה ב[[צמיחה כלכלית]] עקב שילוב של מדע ושכלול טכנולוגי, יחד עם היבטים נוספים כמו [[שוק משוכלל]], [[אשראי]] והגדלת כמות ה[[הון]] כדי לייצר עוד מוצרים שיגדילו את כמות המוצרים לנפש וכך יגדילו את העושר, מגוון האפשרויות והרווחה החברתית. |
| | | |
− | תחום נוסף ליישום הוא ההתקדמות לעבר ערכים חברתיים נוספים, בעיקר ערכים ליברלים, כמו ביטול העבדות ויישום של זכויות אדם וזכויות אזרח, זכויות קניין, חופש הדיבור , דמוקרטיה נציגותית ועוד. | + | תחום נוסף ליישום הוא ההתקדמות לעבר ערכים חברתיים נוספים, בעיקר ערכים ליברלים, כמו ביטול העבדות ויישום של זכויות אדם וזכויות אזרח, זכויות קניין, חופש הדיבור, דמוקרטיה נציגותית ועוד. |
| | | |
| | | |