שינויים

השיח בין הנאו קלאסיים לבין מתנגדיהם המפורסמים - המרקסיסטים והקיינסיאנים, הינו שיח "תקוע" למדי. כל צד מחופר בעמדה שלו, יוצא מתוך הנחות היסוד שלו, ויש הסכמה מועטה על עובדות ותהליכים. מצב זה אינו בריא לאיש. דיון על מערכות עשוי לשבור קפאון זה, היות והוא אינו בהכרח מצדד באף צד של הוויכוח (ולמעשה סביר שלפי ניתוח זה לכל צד יש טענות מוצדקות וגם מוטעות.

השיח בין הנאו קלאסיים לבין מתנגדיהם המפורסמים - המרקסיסטים והקיינסיאנים, הינו שיח "תקוע" למדי. כל צד מחופר בעמדה שלו, יוצא מתוך הנחות היסוד שלו, ויש הסכמה מועטה על עובדות ותהליכים. מצב זה אינו בריא לאיש. דיון על מערכות עשוי לשבור קפאון זה, היות והוא אינו בהכרח מצדד באף צד של הוויכוח (ולמעשה סביר שלפי ניתוח זה לכל צד יש טענות מוצדקות וגם מוטעות.

מצד שני ניתוח של מערכות מאפשר לנו להתבונן בטיוענים של כל צד ולראות מהיכן הם באו. כלומר, על ידי ייצוג מסויים של פרמטרים X של מערכות, והשוואת פרמטרים מסויימים Y לאפס, נוכל להגיע לתמונת העולם כפי שהיא מוצגת על ידי מחנה מסויים. היות והפרמטים Y אינם אפס, ואת הפרמטרים X, Y שמייצגים את טווח האפשריות של המערכת אנו מחפשים.

מצד שני ניתוח של מערכות מאפשר לנו להתבונן בטיעונים של כל צד ולראות מהיכן הם באו. כלומר, על ידי ייצוג מסויים של פרמטרים X של מערכות, והשוואת פרמטרים מסויימים Y לאפס, נוכל להגיע לתמונת העולם כפי שהיא מוצגת על ידי מחנה מסויים. היות והפרמטרים Y אינם אפס, ואת הפרמטרים X, Y שמייצגים את טווח האפשריות של המערכת אנו מחפשים.

==התבססות על מדע==  

==התבססות על מדע==  

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה מבוססת מדע}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה מבוססת מדע}}

ניתוח של מערכות באופן מסודר, אולי יתן לנו כלים בעתיד להתבסס על המדע הקשיח כמו פיזיקה או כימיה עד לרמה מסויימת ומרמה זו להתווכח על פי השקפות עולם פילוספיות.

ניתוח של מערכות באופן מסודר, אולי יתן לנו כלים בעתיד להתבסס על המדע הקשיח כמו פיזיקה או כימיה עד לרמה מסויימת ומרמה זו להתווכח על פי השקפות עולם פילוסופיות.

==הקשרים אינם לינארים בהכרח==

==הקשרים אינם לינאריים בהכרח==

בניתוח מערכתי הקשרים הם דינמיים ולאו דווקא לינאריים. עובדות אלו בלבד מאפשרות אולי להתנגד במסגרת זו לרוב הניתוח הנאו קלאסי (אבל גם לניתוחים הקיינסיים או המרקסיסטיים).  

בניתוח מערכתי הקשרים הם דינמיים ולאו דווקא לינאריים. עובדות אלו בלבד מאפשרות אולי להתנגד במסגרת זו לרוב הניתוח הנאו קלאסי (אבל גם לניתוחים הקיינסיאניים או המרקסיסטיים).  

עד כאן אמירות לגבי ההשפעה של מערכות על הדרך בה אנו מנתחים את הכלכלה. מכאן כמה אמירות על הכלכלה עצמה.

עד כאן אמירות לגבי ההשפעה של מערכות על הדרך בה אנו מנתחים את הכלכלה. מכאן כמה אמירות על הכלכלה עצמה.

מה שמשותף לדעתי לכל התורות האלו הוא הנטיה שלהן להוליזם, כלומר להתבוננות בכלל מרכיבי המערכת.  

מה שמשותף לדעתי לכל התורות האלו הוא הנטיה שלהן להוליזם, כלומר להתבוננות בכלל מרכיבי המערכת.  

* הבודהיזם ידוע בהוליזם שלו בעיקר בתחום הנפש. מסתכלים על מעגלים של פעולות ותגובות וכיצד דברים שונים משפיעים זה על זה.  

* הבודהיזם ידוע בהוליזם שלו בעיקר בתחום הנפש. מסתכלים על מעגלים של פעולות ותגובות וכיצד דברים שונים משפיעים זה על זה.  

* הניתוח האקולוגי הינו אחד התחומים שבו הודגמו שוב ושוב החשיבות של התייחסות לכלל מרכיבי המערכת, ויש לשים לב לתהליכים שעלולים להראות שוליים בתחילה. המערכת האקולוגית בהיותה מורכבת וא-פוליטית לכאורה נותחה במערב בכלים מערכתיים. הגישה ההוליסטית שעלתה מכך, חפפה גישות הוליסטיות אל הטבע כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזרמים רוחניים רבים - אינדיניים, אפריקנים, שבטי ציידים לקטים והינדו-בודהיסטים.  

* הניתוח האקולוגי הינו אחד התחומים שבו הודגמו שוב ושוב החשיבות של התייחסות לכלל מרכיבי המערכת, ויש לשים לב לתהליכים שעלולים להראות שוליים בתחילה. המערכת האקולוגית בהיותה מורכבת וא-פוליטית לכאורה נותחה במערב בכלים מערכתיים. הגישה ההוליסטית שעלתה מכך, חפפה גישות הוליסטיות אל הטבע כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזרמים רוחניים רבים - אינדיאניים, אפריקנים, שבטי ציידים לקטים והינדו-בודהיסטים.  

* האנרכיזם התייחס הן לצד הנפשי והן לפנים החברתיים, כלכליים והפוליטיים באופן שנוטה לעבר הוליזם  - אם פחות מאשר שני הזרמים האחרים.  

* האנרכיזם התייחס הן לצד הנפשי והן לפנים החברתיים, כלכליים והפוליטיים באופן שנוטה לעבר הוליזם  - אם פחות מאשר שני הזרמים האחרים.  

הראיה המרקסיסטית נוטה לחשוב על העולם במונחים של משחקי סכום אפס- אם מישהו מרוויח, הרי זה משום שמישהו אחר מפסיד. לעומתה הראיה הקפיטליסטית והנאו קלאסית נוטה לחשוב על העולם מיתוס של צמיחה - מצבם של כולם יכול להשתפר, והרווחה של מישהו אחד לא באה על חשבונו של מישהו אחר.  

הראיה המרקסיסטית נוטה לחשוב על העולם במונחים של משחקי סכום אפס- אם מישהו מרוויח, הרי זה משום שמישהו אחר מפסיד. לעומתה הראיה הקפיטליסטית והנאו קלאסית נוטה לחשוב על העולם מיתוס של צמיחה - מצבם של כולם יכול להשתפר, והרווחה של מישהו אחד לא באה על חשבונו של מישהו אחר.  

כלכלת מערכות לא מסכימה בהכרח עם אף אחד מהצדדים. הרווחה של האנשים הינה פונקציה של תפקודים של מערכות, ולכן הסתכלות על כמות המוצרים שהם צורכים אינה מלמדת אותנו בהכרח על הרווחה שלהם. כמו כן כאשר מסתכלים על רווחה צריך לשאול האם אנו מכלילים בפנים גם עמים אחרים, את דורות העתיד או יצורים חיים אחרים. מצד שני הסתכלות כזאת אינה מטירליסטית, שכן מערכות יכולות להיות חברתיות או נפשיות.  

כלכלת מערכות לא מסכימה בהכרח עם אף אחד מהצדדים. הרווחה של האנשים הינה פונקציה של תפקודים של מערכות, ולכן הסתכלות על כמות המוצרים שהם צורכים אינה מלמדת אותנו בהכרח על הרווחה שלהם. כמו כן כאשר מסתכלים על רווחה צריך לשאול האם אנו מכלילים בפנים גם עמים אחרים, את דורות העתיד או יצורים חיים אחרים. מצד שני הסתכלות כזאת אינה מטריאליסטית, שכן מערכות יכולות להיות חברתיות או נפשיות.  

התבונננות במערכות דוחה מהר מאוד את החשיבה הנאו קלאסית על רווחה או על התנהלות כלכלית כלשהי כעל דבר אוטונומי שתלוי רק באדם עצמו, ולא בשום דבר אחר, או על יחסי אי-תלות בין התנהלות כלכלית או אחרת של אדם אחד יחסית לאנשים אחרים.   

התבוננות במערכות דוחה מהר מאוד את החשיבה הנאו קלאסית על רווחה או על התנהלות כלכלית כלשהי כעל דבר אוטונומי שתלוי רק באדם עצמו, ולא בשום דבר אחר, או על יחסי אי-תלות בין התנהלות כלכלית או אחרת של אדם אחד יחסית לאנשים אחרים.   

ומצד שני, התבוננות במערכות אינה תומכת ברעיון של משחק סכום אפס תמידי וכולל. יש עודפים ויש שיווי משקל רבים. יכולים בהחלט להיות מצבים בהם יש עליה ברווחה של כל המעורבים.  

ומצד שני, התבוננות במערכות אינה תומכת ברעיון של משחק סכום אפס תמידי וכולל. יש עודפים ויש שיווי משקל רבים. יכולים בהחלט להיות מצבים בהם יש עליה ברווחה של כל המעורבים.  

==עוני יחסי או אבסולוטי==

==עוני יחסי או אבסולוטי==

יש כמה גישות להשתכלות על העוני כדבר אבסולוטי לדוגמא:

יש כמה גישות להסתכלות על העוני כדבר אבסולוטי לדוגמא:

*כמות הדולרים שאדם מרוויח בשנה

*כמות הדולרים שאדם מרוויח בשנה

*או כמות המזון שהוא מקבל,  

*או כמות המזון שהוא מקבל,  

לפי גישה זו, כסף הינו זרם בתוך שאר הזרמים המאפשרים חיים, על ידי הספקת זרמים למערכות, ועל ידי כך איפשור של התפקוד שלהן.  

לפי גישה זו, כסף הינו זרם בתוך שאר הזרמים המאפשרים חיים, על ידי הספקת זרמים למערכות, ועל ידי כך איפשור של התפקוד שלהן.  

מסיבה זו אפשר לדחות את הגישה היחסית. אם אנו יודעים שהעשירים מרויחים פי 10 מהעניים, זה לא אומר לנו הרבה על כמות העוני. וגידול בפער לפי 11 לאו דווקא גורר גידול בעוני (אם כי זה מאוד סביר). בתור מערכות, יש צורך במינימום תחזוקה לפרק זמן. אם העניים מוצאים חצי ממשכורתם על מינימום זה, והעשירים מוציאים רב (שכן המינימום של העשירים יכול להיות שונה, ראו בהמשך).  אזי הפער האמיתי ביניהם הינו 1 ל-20 , שכן זה היחס בין ההכנסות אותן ניתן להוציא באופן חופשי משיקולי קיום.  

מסיבה זו אפשר לדחות את הגישה היחסית. אם אנו יודעים שהעשירים מרויחים פי 10 מהעניים, זה לא אומר לנו הרבה על כמות העוני. וגידול בפער לפי 11 לאו דווקא גורר גידול בעוני (אם כי זה מאוד סביר). בתור מערכות, יש צורך במינימום תחזוקה לפרק זמן. אם העניים מוצאים חצי ממשכורתם על מינימום זה, והעשירים מוציאים רב (שכן המינימום של העשירים יכול להיות שונה, ראו בהמשך).  אזי הפער האמיתי ביניהם הינו 1 ל-20, שכן זה היחס בין ההכנסות אותן ניתן להוציא באופן חופשי משיקולי קיום.  

טעם נוסף הינו שבאותם יחסים כספיים בין עניים לעשירים, ייתכנו אינספור של מצבי מערכות, בקובעים את העוני למעשה. לדוגמא, אם אנו במדינה בעלת אקפים ממוזג כמו ישראל, אין צורך בהוצאות גדולות מידי על חימום ובידוד. בעוד שבמדינה קרה כמו אירופה, הסבל והסכנה לעניים מצד הקור מעלה את העוני באותם יחסים כספיים (באותו גודל של אי שיוויון בהכנסה).  

טעם נוסף הינו שבאותם יחסים כספיים בין עניים לעשירים, ייתכנו אינספור של מצבי מערכות, בקובעים את העוני למעשה. לדוגמא, אם אנו במדינה בעלת אקלים ממוזג כמו ישראל, אין צורך בהוצאות גדולות מידי על חימום ובידוד. בעוד שבמדינה קרה כמו אירופה, הסבל והסכנה לעניים מצד הקור מעלה את העוני באותם יחסים כספיים (באותו גודל של אי שיוויון בהכנסה).  

מצד שני, הגישה המערכתית מאפשרת להפטר מן הראיה הצרה של עוני כדבר אבסולוטי (בלבד) - אופן התפקוד של המערכת של הגוף והנפש שלי, תלויה באופן התפקוד של מערכות אחרות (כמו המשפחה שלי לדוגמא).   

מצד שני, הגישה המערכתית מאפשרת להפטר מן הראיה הצרה של עוני כדבר אבסולוטי (בלבד) - אופן התפקוד של המערכת של הגוף והנפש שלי, תלויה באופן התפקוד של מערכות אחרות (כמו המשפחה שלי לדוגמא).   

מסיבה זו, קל לדחות את ההסתכלות על משכורות כספיות (ראו גם , [[ייצור מחסור]]) - העובדה שאדם מסויים או ציבור שלם מרוויח עוד כסף, לא אומרים לנו שמצבו או מצבם השתפר - הנחה כזו מצריכה אותנו להניח שתוך כדי העליה בהכנסה הכספית, מצבם של כל המערכות הקשורות לא נהיה גרוע יותר - דבר שלעיתים רחוקות הינו נכון.  

מסיבה זו, קל לדחות את ההסתכלות על משכורות כספיות (ראו גם, [[ייצור מחסור]]) - העובדה שאדם מסויים או ציבור שלם מרוויח עוד כסף, לא אומרים לנו שמצבו או מצבם השתפר - הנחה כזו מצריכה אותנו להניח שתוך כדי העליה בהכנסה הכספית, מצבם של כל המערכות הקשורות לא נהיה גרוע יותר - דבר שלעיתים רחוקות הינו נכון.  

בחינוך המצב מעט קשה יותר, היות ופחות ברור מדוע להסתכל על המערכת הפנימית של הלמידה והחינוך הערכי כאל מערכת וכנ"ל לגבי מערכת החינוך החברתית, ומערכות חינוך לא רשמיות כמו חינוך במסגרת המשפחה או החברים או החברה והתרבות.  

בחינוך המצב מעט קשה יותר, היות ופחות ברור מדוע להסתכל על המערכת הפנימית של הלמידה והחינוך הערכי כאל מערכת וכנ"ל לגבי מערכת החינוך החברתית, ומערכות חינוך לא רשמיות כמו חינוך במסגרת המשפחה או החברים או החברה והתרבות.  

אפשר אולי לדבר על נושא קשור והוא פשיעה ואלימות. ככל שיש יותר פשיעה, קשה יותר לחנך ילדים לאי אלימות - היות ופחד ושנאה מולידים עוד אלימות. ילד שאיימו עליו בבית הספר, ילך עם סכין כדי להתגונן וכו', או שיחברו לחבורה של ידלים שיתגוננו יחד. כמו כן, בשכונות בעלות אלימות אפשר ללכת ולהיות חנון עד הסוף בתקווה לקבל כרטיס יציאה (אבל תוך הזנחת קישורים חברתיים), אבל קשה להיות גם מקובל וגם טוב בלימודים (?). מהצד השני, בחברה אלימה הצורך באי אלימות מודגש וחסר יותר.  

אפשר אולי לדבר על נושא קשור והוא פשיעה ואלימות. ככל שיש יותר פשיעה, קשה יותר לחנך ילדים לאי אלימות - היות ופחד ושנאה מולידים עוד אלימות. ילד שאיימו עליו בבית הספר, ילך עם סכין כדי להתגונן וכו', או שיחברו לחבורה של ילדים שיתגוננו יחד. כמו כן, בשכונות בעלות אלימות אפשר ללכת ולהיות חנון עד הסוף בתקווה לקבל כרטיס יציאה (אבל תוך הזנחת קישורים חברתיים), אבל קשה להיות גם מקובל וגם טוב בלימודים (?). מהצד השני, בחברה אלימה הצורך באי אלימות מודגש וחסר יותר.  

   

   

[[קטגוריה :מערכות]]

[[קטגוריה :מערכות]]