שינויים

'''הנני ''' (I AM) הוא סרט תעודה משנת 2011 של במאי הקולנוע טום שדיאק  Tom Shadyac. שדיאק היה במאי קומדיות מצליח של סרטים כמו "אייס וונטורה" שעבד עם כוכבי קולנוע כמו ג'ים קארי, אדי מרפי ואחרים וחי באחוזה גדולה בלוס אנג'לס. זעזוע מוח בעקבות תאונת אופני הרים, גרמה לשדיאק לעינוי מתמשך והוא החל לחשוב מחשבות על מוות. בעקבות כך הוא החל לשאול לשאול שאלות קיומיות כמו מה המסר שהוא רוצה להעביר לעולם לפני מותו. לאחר מספר חודשים הכאב נעלם ושדיאק היה יכול לתפקד בצורה נורמלית. הוא החליט להכין סרט תעודי שבו הוא מראיין סופרים, הוגי דעות כמו [[דיוויד סוזוקי]], הבישוף [[דזמונד טוטו]] ו[[נועם חומסקי]] ושואל אותם שתי שאלות מרכזיות: '''מה לא בסדר בעולם?''' ו'''מה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה?'''

'''הנני ''' (I AM) הוא סרט תעודה משנת 2011 של במאי הקולנוע טום שדיאק  Tom Shadyac. שדיאק היה במאי קומדיות מצליח של סרטים כמו "אייס וונטורה" שעבד עם כוכבי קולנוע כמו ג'ים קארי, אדי מרפי ואחרים וחי באחוזה גדולה בלוס אנג'לס. זעזוע מוח בעקבות תאונת אופני הרים, גרמה לשדיאק לעינוי מתמשך והוא החל לחשוב מחשבות על מוות. בעקבות כך הוא החל לשאול לשאול שאלות קיומיות כמו מה המסר שהוא רוצה להעביר לעולם לפני מותו. לאחר מספר חודשים הכאב נעלם ושדיאק היה יכול לתפקד בצורה נורמלית. הוא החליט להכין סרט תעודי שבו הוא מראיין סופרים, הוגי דעות כמו [[דיוויד סוזוקי]], הבישוף [[דזמונד טוטו]] ו[[נועם חומסקי]] ושואל אותם שתי שאלות מרכזיות: '''מה לא בסדר בעולם?''' ו'''מה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה?'''

שדיאק ראה את הסרט [[אמת מטרידה]] של אל גור על [[התחממות עולמית]], את החדשות ממלחמת עיראק השנייה ותופעות כמו [[עוני]], וחשב לעצמו כי אלו הן לא הבעיות היסודיות, אלא שיש סיבה מאחדת לכל התופעות האלה. האם יש בעיה שגורמת לכל הבעיות האחרות.  

שדיאק ראה את הסרט [[אמת מטרידה]] של אל גור על [[התחממות עולמית]], את החדשות ממלחמת עיראק השנייה ותופעות כמו [[עוני]], וחשב לעצמו כי אלו הן לא הבעיות היסודיות, אלא שיש סיבה מאחדת לכל התופעות האלה. האם יש בעיה שגורמת לכל הבעיות האחרות.  

לין מקטאגרט (Lynne McTaggart, שכתבה את הספר What Doctors Don't Tell You) טוענת שככל הנראה הסיפור הגדול ביותר שסיפרנו לעצמנו הוא ה[[מדע]], או ליתר דיוק המדע המכניסטי. המדע, במיוחד הפיזיקה של ניוטון, מציג את העולם בצורה מאד מסודרת ומכאניסטית. כאילו העולם מורכב מהמון דברים נפרדים שפועלים זה על זה על ידי חוקים קבועים. החלק השני של הסיפור הוא הצגת העבודה של [[צ'ארלס דארווין]] כדבר שמתרכז רק בתחרות לשם שרידה. לטענת מקטאגרט, דבר זה עיצב את העולם שלנו.  

לין מקטאגרט (Lynne McTaggart, שכתבה את הספר What Doctors Don't Tell You) טוענת שככל הנראה הסיפור הגדול ביותר שסיפרנו לעצמנו הוא ה[[מדע]], או ליתר דיוק המדע המכניסטי. המדע, במיוחד הפיזיקה של ניוטון, מציג את העולם בצורה מאד מסודרת ומכאניסטית. כאילו העולם מורכב מהמון דברים נפרדים שפועלים זה על זה על ידי חוקים קבועים. החלק השני של הסיפור הוא הצגת העבודה של [[צ'ארלס דארווין]] כדבר שמתרכז רק בתחרות לשם שרידה. לטענת מקטאגרט, דבר זה עיצב את העולם שלנו.  

דבר זה מוביל למחשבה כאילו בני אדם נפרדים זה מזה, וכדי שאני אשפיע על אדם אחר אני צריך לפעול עליו פיזית כמו להרביץ לו או להפיל אותו וכו'. אם לא ניתן לגעת בזה, או למדוד את זה או לבצע לזה מינפולציה, אז כנראה שזה לא אמיתי. Dean Radin(שעוסק בפרא-פסיכולוגיה) טוען כי במשך מאות שנים התמונה שעלתה מהמדע היא מכאניסטית. טום הארטמן Thom hartmann (פסיכותרפיסט לשעבר וכיום שדר רדיו) מספק אנלוגיה: אם ניקח מכונית נפרק אותה לחלקים ונחזיר בחזרה את חלקיה בסדר הנכון, היא תפעל מחדש. אם ניקח כלב נחתוך אותו לחתיכות ונחזיר אותן חזרה למקום [[תהליך בלתי הפיך|הוא לא יחזור לחיים]]. יש משהו שונה באופן בסיסי בין החיים לבין מכונות. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאנחנו מנהלים את העולם כאילו אנחנו חלק ממכונה, כאילו העולם הוא מכונה.

דבר זה מוביל למחשבה כאילו בני אדם נפרדים זה מזה, וכדי שאני אשפיע על אדם אחר אני צריך לפעול עליו פיזית כמו להרביץ לו או להפיל אותו וכו'. אם לא ניתן לגעת בזה, או למדוד את זה או לבצע לזה מניפולציה, אז כנראה שזה לא אמיתי. Dean Radin(שעוסק בפרא-פסיכולוגיה) טוען כי במשך מאות שנים התמונה שעלתה מהמדע היא מכאניסטית. טום הארטמן Thom hartmann (פסיכותרפיסט לשעבר וכיום שדר רדיו) מספק אנלוגיה: אם ניקח מכונית נפרק אותה לחלקים ונחזיר בחזרה את חלקיה בסדר הנכון, היא תפעל מחדש. אם ניקח כלב נחתוך אותו לחתיכות ונחזיר אותן חזרה למקום [[תהליך בלתי הפיך|הוא לא יחזור לחיים]]. יש משהו שונה באופן בסיסי בין החיים לבין מכונות. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאנחנו מנהלים את העולם כאילו אנחנו חלק ממכונה, כאילו העולם הוא מכונה.

==תרבות תחרותית==

==תרבות תחרותית==

לין מקטארגט טוענת שהעולם מעוצב כך שאנחנו נפרדים. בחברה שמדגישה ערכים של [[אינדיבדואליזם]], הפרדה ו[[תחרותיות]]. אנחנו עם מערכת חינוך שמעודדת עצמאות ותחרות. הסביבה העסקית מעוצבת על בסיס הרעיון של מחסור ושל תחרות, והערים, ובעיקר [[פרברים]] שלנו מעוצבים בהתאם לערך של הפרדה (בית פרטי, חצר פרטית וכו'). הרעיון הוא שההישג שלי נובע מכך שאני יכול להשיג דברים על חשבונם של אחרים.  

לין מקטארגט טוענת שהעולם מעוצב כך שאנחנו נפרדים. בחברה שמדגישה ערכים של [[אינדיבדואליזם]], הפרדה ו[[תחרותיות]]. אנחנו עם מערכת חינוך שמעודדת עצמאות ותחרות. הסביבה העסקית מעוצבת על בסיס הרעיון של מחסור ושל תחרות, והערים, ובעיקר [[פרברים]] שלנו מעוצבים בהתאם לערך של הפרדה (בית פרטי, חצר פרטית וכו'). הרעיון הוא שההישג שלי נובע מכך שאני יכול להשיג דברים על חשבונם של אחרים.  

הפורפסור לפסיכולוגיה, Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ו[[אבולוציה]] ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פסיביות וחוסר [[אמפטתיה]], מעודד אנשים שלא להיות פעילים מבחינת פוליטית, אבל [[תרבות הצריכה|מאד פעילים מבחינה צרכנית]]. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.

הפרופסור לפסיכולוגיה, Dacher Keltner טוען כי בתחומים של פסיכולוגיה, מדעי המוח ו[[אבולוציה]] ההנחה הבסיסית היא כי בני אדם וחיות בנויים כך שהתחרותיות טבועה בהם. החברה המדעית מדגישה את האינדיבדואליזם. דבר זה מוביל לבידוד של אנשים. [[נועם חומסקי]] טוען כי הבידוד הזה יוצר פסיביות וחוסר [[אמפטיה]], מעודד אנשים שלא להיות פעילים מבחינת פוליטית, אבל [[תרבות הצריכה|מאד פעילים מבחינה צרכנית]]. Thom hartmann טוען כי בחברה המערבית הנוכחית התפקיד שלנו הוא לא להיות אזרחים טובים אלא צרכנים טובים.

Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.  

Chris jordan, צלם, טוען שאחד המסרים המרכזיים של החברה המערבית שמשווקת על ידי יחסי ציבור ומערכות פרסום היא ערבוב בין אושר לעושר כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. אם אתה רוצה להיות מאושר עליך להיות עשיר ואתה צריך לקנות דברים.  

שדיאק מתייחס לנסיון האישי שלו, כיצד הוא הצליח בחייו הפרטיים. הוא התחיל את דרכו כאומן מתחיל. אבל הוא הימר על ג'ים קארי וזכה בהצלחה גדולה. הוא קנה בתים גדולים יותר ויותר, קנה הרבה מוצרים, מטוס פרטי בריכה וכו'. אבל הוא לא הפך להיות מאושר יותר.  

שדיאק מתייחס לנסיון האישי שלו, כיצד הוא הצליח בחייו הפרטיים. הוא התחיל את דרכו כאומן מתחיל. אבל הוא הימר על ג'ים קארי וזכה בהצלחה גדולה. הוא קנה בתים גדולים יותר ויותר, קנה הרבה מוצרים, מטוס פרטי, בריכה וכו'. אבל הוא לא הפך להיות מאושר יותר.  

==עושר הוא אושר==

==עושר הוא אושר==

טום הארטמן מסביר כי אם אתה נמצא במקום לא נוח כמו יער בחורף ואתה [[רעב]], הספקה של כמה דברים חומריים כמו בית, אוכל חם וביגוד יכולים לגרום להבדל גדול ברווחה. כולם מסכימים על זה. אבל השקר מצוי בטענה כי אם מעט הדברים האלה הפכו אותך למאושר במידה מסויימת, אז פי 10 דברים יהפכו אותך למאושר פי 10 וכו' - כלומר שהמשך צריכה של עוד ועוד מוצרים יהפכו אותך ליותר ויותר מאושר.  

טום הארטמן מסביר כי אם אתה נמצא במקום לא נוח כמו יער בחורף ואתה [[רעב]], הספקה של כמה דברים חומריים כמו בית, אוכל חם וביגוד יכולים לגרום להבדל גדול ברווחה. כולם מסכימים על זה. אבל השקר מצוי בטענה כי אם מעט הדברים האלה הפכו אותך למאושר במידה מסויימת, אז פי 10 דברים יהפכו אותך למאושר פי 10 וכו' - כלומר שהמשך צריכה של עוד ועוד מוצרים יהפכו אותך ליותר ויותר מאושר.  

ההיסטוריון הווארד זין (Howard Zinn‏) טוען שיש כאן בעיה פיסכולוגית, שאם יש לך פי 2 כסף לא תהיה מאושר פי 2. שאנשים מכוונים לכך שהם יצרכו עוד ועוד, יצברו עוד ועוד בלי שהם שואלים את עצמם האם זה באמת יהפוך אותי למאושר יותר. הסביבתן john francis מעיד כי הוא פגש הרבה אנשים שחיים את החלום האמריקאי אבל הם לא מאושרים. דזמונד טוטו טוען טענה דומה. המשורר Coleman barks טוען שזה מסר חתרני בתרבות הצריכה שבה אנחנו אמורים להגדיל עוד ועוד את הרצונות שלנו.  

ההיסטוריון הווארד זין (Howard Zinn‏) טוען שיש כאן בעיה פסיכולוגית, שאם יש לך פי 2 כסף לא תהיה מאושר פי 2. שאנשים מכוונים לכך שהם יצרכו עוד ועוד, יצברו עוד ועוד בלי שהם שואלים את עצמם האם זה באמת יהפוך אותי למאושר יותר. הסביבתן john francis מעיד כי הוא פגש הרבה אנשים שחיים את החלום האמריקאי אבל הם לא מאושרים. דזמונד טוטו טוען טענה דומה. המשורר Coleman barks טוען שזה מסר חתרני בתרבות הצריכה שבה אנחנו אמורים להגדיל עוד ועוד את הרצונות שלנו.  

טום הארטמן מזכיר את עבדותו של פרופסור [[צ'אק דייויס]], מומחה לחקר התרבות. דיוויס חקר ילידי ארצות הברית שבשפתם "וותיקה" שפרושו "קניבל", לא כזה שאוכל את הבשר של אדם אחר אלא כזה שזולל את החיים שלו. לפי טענה זו האינדיאנים הם הבינו מהר כי האדם האירופאי נגוע ב"מחלה", לטענת טום זוהי מחלת נפש.  

טום הארטמן מזכיר את עבדותו של פרופסור [[צ'אק דייויס]], מומחה לחקר התרבות. דיוויס חקר ילידי ארצות הברית שבשפתם "וותיקה" שפרושו "קניבל", לא כזה שאוכל את הבשר של אדם אחר אלא כזה שזולל את החיים שלו. לפי טענה זו האינדיאנים הם הבינו מהר כי האדם האירופאי נגוע ב"מחלה", לטענת טום זוהי מחלת נפש.