שינויים

* ניצול של משאבים מתחדשים כמו [[מים]], [[עץ]] או [[ייצור ראשוני]] - ניצול כזה עלול לגלוש לניצול יתר שמונע את התחדשות המשאב.  

* ניצול של משאבים מתחדשים כמו [[מים]], [[עץ]] או [[ייצור ראשוני]] - ניצול כזה עלול לגלוש לניצול יתר שמונע את התחדשות המשאב.  

* [[זיהום]]  

* [[זיהום]]  

* [[הכחדת מינים]] והשפעות הפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]] על ידי השפעות של דחיקה, ניצול [[ייצור ראשוני]], [[שימושי קרקע]] כמו [[חקלאות]], כבישים וכו', [[ציד]] , [[דייג]] ועוד.  

* [[הכחדת מינים]] והשפעות הפרעה ל[[מערכות אקולוגיות]] על ידי השפעות של דחיקה, ניצול [[ייצור ראשוני]], [[שימושי קרקע]] כמו [[חקלאות]], כבישים וכו', [[ציד]], [[דייג]] ועוד.  

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשייתיות==

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשייתיות==

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]], ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגנונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. מעמד חברתי עני מקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו דרישה לנדוניה, שידוך על ידי ההורים ועוד), וכן בא לידי ביטוי במוות גדול יותר בקרב ילדים או של בני משפחה בגלל בעיות של קור, תחלואה, [[רעב]], [[מתח נפשי]] ופגיעות גדולה יותר של הגוף למחלות בגלל [[תת תזונה]] חשיפה כרונית לקור, תנאי הגיינה גרועים וכו'. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגנונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. מעמד חברתי עני מקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו דרישה לנדוניה, שידוך על ידי ההורים ועוד), וכן בא לידי ביטוי במוות גדול יותר בקרב ילדים או של בני משפחה בגלל בעיות של קור, תחלואה, [[רעב]], [[מתח נפשי]] ופגיעות גדולה יותר של הגוף למחלות בגלל [[תת תזונה]] חשיפה כרונית לקור, תנאי הגיינה גרועים וכו'. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. לפי קוזנץ בתחילה הדבר החשוב לאנשים הוא להגדיל את התוצר הכלכלי לנפש, במונחים של מוצרי צריכה בסיסיים כמו נעליים, מיטות, מזון וכו' לכל אדם, ולכן לעניים לא אכפת הזיהום, עם העלייה ברמת החיים, אכפת לאנשים מנושאים נוספים כמו איכות האוויר שהם נושמים ולכן יש חקיקה, רגולציה ומעבר לטכנולוגיות חסכוניות יותר.  

[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. לפי קוזנץ בתחילה הדבר החשוב לאנשים הוא להגדיל את התוצר הכלכלי לנפש, במונחים של מוצרי צריכה בסיסיים כמו נעליים, מיטות, מזון וכו' לכל אדם, ולכן לעניים לא אכפת הזיהום, עם העלייה ברמת החיים, אכפת לאנשים מנושאים נוספים כמו איכות האוויר שהם נושמים ולכן יש חקיקה, רגולציה ומעבר לטכנולוגיות חסכוניות יותר.  

רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי. הטיעון של קוזנצץ תופס היבטים הנוגעים לאסתטיקה (אנשים רוצים נוף יפה) ודאגה לבריאות (הקטנת נזקים בריאותיים של זיהום) אבל פחות נוגעים לאיומי [[קיימות]] או לזיהומים בעלי אופי גלובלי. יש בעיה גם של זיהוי בין [[זיהום]] לבין [[השפעה סביבתית]]

רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי. הטיעון של קוזנץ תופס היבטים הנוגעים לאסתטיקה (אנשים רוצים נוף יפה) ודאגה לבריאות (הקטנת נזקים בריאותיים של זיהום) אבל פחות נוגעים לאיומי [[קיימות]] או לזיהומים בעלי אופי גלובלי. יש בעיה גם של זיהוי בין [[זיהום]] לבין [[השפעה סביבתית]]

כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - במדדים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] השערה קוזנצץ אינה נראית נכונה - למרות שיש נטיה לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות בחברות עשירות יותר. בחינת הנזק הסביבתי דרך משוואת [[I=PAT]] בנושאים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] או [[התחממות עולמית]] לא מסתדרות עם השערה זו. צריכת אנרגיה של תושבי ארצות הברית לדגומה לא ירדה במשך עשרות שנים. סיבה אפשרית לכך היא שהשערת קוזנץ מעניקה משקל רב לנושאי טכנולוגיה אבל מתעלמת מהיבטים של גידול אוכלוסין (חלקו על ידי הגירה) ושל גידול בצריכה.  

כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - במדדים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] השערה קוזנץ אינה נראית נכונה - למרות שיש נטיה לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות בחברות עשירות יותר. בחינת הנזק הסביבתי דרך משוואת [[I=PAT]] בנושאים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] או [[התחממות עולמית]] לא מסתדרות עם השערה זו. צריכת אנרגיה של תושבי ארצות הברית לדגומה לא ירדה במשך עשרות שנים. סיבה אפשרית לכך היא שהשערת קוזנץ מעניקה משקל רב לנושאי טכנולוגיה אבל מתעלמת מהיבטים של גידול אוכלוסין (חלקו על ידי הגירה) ושל גידול בצריכה.  

==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי==

==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי==

השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:

השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:

* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפקיציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.   

* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפקיציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.   

* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות , מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  

* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות, מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  

* אובדן של [[תחרות בין מעטים]] על שווקים מקומיים -חלק מהעניים הם עצמאיים (חקלאים, דייגים) במקום למכור ירקות, פירות ודגים בשוק המקומי שבו יש תחרות מוגבלת, פתיחת השוק לתחרות (עקב הורדת מכסים, שיפור בתשתיות תחבורה) ועוד) יוצרת מצב בו חקלאים ודייגים עניים צריכים לנסות להתחרות מול חברות גדולות שלהן [[יתרונות לגודל]] או יתרונות בגלל טכנולוגיה טובה יותר או כמות הון תעשייתי רבה יותר.  

* אובדן של [[תחרות בין מעטים]] על שווקים מקומיים -חלק מהעניים הם עצמאיים (חקלאים, דייגים) במקום למכור ירקות, פירות ודגים בשוק המקומי שבו יש תחרות מוגבלת, פתיחת השוק לתחרות (עקב הורדת מכסים, שיפור בתשתיות תחבורה) ועוד) יוצרת מצב בו חקלאים ודייגים עניים צריכים לנסות להתחרות מול חברות גדולות שלהן [[יתרונות לגודל]] או יתרונות בגלל טכנולוגיה טובה יותר או כמות הון תעשייתי רבה יותר.  

* הרס של [[הון חברתי]] כמו [[קהילות]] שהיה יכול לספק רשתות תמיכה לעניים.  

* הרס של [[הון חברתי]] כמו [[קהילות]] שהיה יכול לספק רשתות תמיכה לעניים.  

==התמחות כלכלית בקרב חקלאים==

==התמחות כלכלית בקרב חקלאים==

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגייה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגיה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדגומה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדגומה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.  

בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  

בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  

בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.   

בחירה בין אסטרטגיית R ו-K קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.   

למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסייה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].  

למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסייה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].  

===נתק של צרכנים, מנהלים ומשקיעים מהשלכות מעשיהם בשוק===

===נתק של צרכנים, מנהלים ומשקיעים מהשלכות מעשיהם בשוק===

כאשר צרכן קונה תכשיט [[זהב]] בחנות, הוא לא יודע ולאו דווקא רוצה לדעת מאיפה הזהב הזה הגיע, ומה ההשלכות של כריית זהב על הכורים ועל הסביבה הטבעית. דבר זה חריף יותר ככל שהמרחק הפיזי, הנפשי והמוסדי גדול יותר בין הקונה לבין תהליכי הייצור. בעיה זו אינה חדשה והיא קיימת בעקבות [[מסחר בינלאומי]] כבר מאות שנים. דוגמה חשובה לכך היא משולש הסחר עבדים-קנה סוכר-רום שבו עבדים שינצודו באפריקה הועברו באוניות לאמריקה, שם העובדו במטעי סוכר וכותנה כדי לספר סוכר, רום ובדים למדינות אירופה וצפון אמריקה.  

כאשר צרכן קונה תכשיט [[זהב]] בחנות, הוא לא יודע ולאו דווקא רוצה לדעת מאיפה הזהב הזה הגיע, ומה ההשלכות של כריית זהב על הכורים ועל הסביבה הטבעית. דבר זה חריף יותר ככל שהמרחק הפיזי, הנפשי והמוסדי גדול יותר בין הקונה לבין תהליכי הייצור. בעיה זו אינה חדשה והיא קיימת בעקבות [[מסחר בינלאומי]] כבר מאות שנים. דוגמה חשובה לכך היא משולש הסחר עבדים-קנה סוכר-רום שבו עבדים שניצודו באפריקה הועברו באוניות לאמריקה, שם הועבדו במטעי סוכר וכותנה כדי לספק סוכר, רום ובדים למדינות אירופה וצפון אמריקה.  

כאשר מנהל של חברת [[כרייה]] מקבל החלטות שגורמות לזיהום במדינה אחרת הוא לא מושפע ולא חשוף לסבל היומיומי שהוא גורם למאות או אלפי תושבים. הוא לא חשוף ללחץ של [[נורמות חברתיות]] להתנהגות מוסרית יותר. דוגמה לבעיות כאלה התרחשו לדוגמה ב[[אסון בופאל]] (שם מנהלים אמריקאים נמלטו מהודו) או במקרים של תאגידי [[נפט]] אמריקאים ואירופאים שזיהמו אדמות בדרום אמריקה ובאפריקה.  

כאשר מנהל של חברת [[כרייה]] מקבל החלטות שגורמות לזיהום במדינה אחרת הוא לא מושפע ולא חשוף לסבל היומיומי שהוא גורם למאות או אלפי תושבים. הוא לא חשוף ללחץ של [[נורמות חברתיות]] להתנהגות מוסרית יותר. דוגמה לבעיות כאלה התרחשו לדוגמה ב[[אסון בופאל]] (שם מנהלים אמריקאים נמלטו מהודו) או במקרים של תאגידי [[נפט]] אמריקאים ואירופאים שזיהמו אדמות בדרום אמריקה ובאפריקה.  

===מנגנונים שתורמים להגדלת הנתק בין פעולה לתוצאה===

===מנגנונים שתורמים להגדלת הנתק בין פעולה לתוצאה===

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת , תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת, תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

בהגות הכלכלית מתייחסים ל[[השפעה חיצונית]] שמחריפה בעיות סביבה. כאשר יש גידול של האי-שוויון ומרחק פיזי, תרבותי ונפשי גדול יותר בין הפעולה לבין התוצאה, קשה יותר לבצע [[הפמנת עלויות]], שכן הכוח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של מי שניזוק מההשפעה הסביבתית קטן יותר לעומת מי שמקבל סיבסוד מהמשך הקיום של ההשפעה הסביבתית.  

בהגות הכלכלית מתייחסים ל[[השפעה חיצונית]] שמחריפה בעיות סביבה. כאשר יש גידול של האי-שוויון ומרחק פיזי, תרבותי ונפשי גדול יותר בין הפעולה לבין התוצאה, קשה יותר לבצע [[הפמנת עלויות]], שכן הכוח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של מי שניזוק מההשפעה הסביבתית קטן יותר לעומת מי שמקבל סיבסוד מהמשך הקיום של ההשפעה הסביבתית.  

כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. צרכנים מקבלים [[דיסאינפורמציה]] לגבי השפעות של מוצרים על הבריאות שלהם עצמם ועל היבטים אחרים כמו זכויות עובדים או השפעות סביבתיות של המוצר.  

כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. צרכנים מקבלים [[דיסאינפורמציה]] לגבי השפעות של מוצרים על הבריאות שלהם עצמם ועל היבטים אחרים כמו זכויות עובדים או השפעות סביבתיות של המוצר.  

כאשר יש אי שוויון גדול, אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על [[רווחה חברתית|הרווחה]] של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי. דיויד קורטן כותב בספרו [[כאשר תאגידים שולטים בעולם]] כיצד העשירים ביותר ומקבלי החלטות מוקפים בתת-תרבות של צריכה מוגזמת (מסעדות פאר, טיסות טרנס-אטלנטיות נפוצות, בתי מלון) ואינם חווים גישה לסבל, עוני או בעיות סביבה שמשפיעים על חיי העניים. דבר זה נכון גם בהקשר הבינלאומי (עשירים לא נוסעים למדינות עניות) וגם בהקשר הלאומי (לבנים ו/או עשירים לא מבקרים בשכונות, ערים, או חבלי ארץ של עניים).  

כאשר יש אי שוויון גדול, אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על [[רווחה חברתית|הרווחה]] של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התנהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי. דיויד קורטן כותב בספרו [[כאשר תאגידים שולטים בעולם]] כיצד העשירים ביותר ומקבלי החלטות מוקפים בתת-תרבות של צריכה מוגזמת (מסעדות פאר, טיסות טרנס-אטלנטיות נפוצות, בתי מלון) ואינם חווים גישה לסבל, עוני או בעיות סביבה שמשפיעים על חיי העניים. דבר זה נכון גם בהקשר הבינלאומי (עשירים לא נוסעים למדינות עניות) וגם בהקשר הלאומי (לבנים ו/או עשירים לא מבקרים בשכונות, ערים, או חבלי ארץ של עניים).  

עוני חזק במדינות גורר בעיות רבות לתיירים - לדוגמה בעיות היגיינה במזון ובמים, זיהום, תת פיתוח של דרכים, סכנות מצד מחלות מדבקות, שודדים, מלחמות אזרחים, בעיות התמצאות. מסיבה זו בחלק מהמדינות העניות יש מעט תיירים מערביים. היות ותיירים לא מגיעים הם גם לא מודעים לנזקים שנגרמים למדינה זו עקב החלטות פוליטיות או כלכליות שנלקחות בתוך המדינה שלהם.  

עוני חזק במדינות גורר בעיות רבות לתיירים - לדוגמה בעיות היגיינה במזון ובמים, זיהום, תת פיתוח של דרכים, סכנות מצד מחלות מדבקות, שודדים, מלחמות אזרחים, בעיות התמצאות. מסיבה זו בחלק מהמדינות העניות יש מעט תיירים מערביים. היות ותיירים לא מגיעים הם גם לא מודעים לנזקים שנגרמים למדינה זו עקב החלטות פוליטיות או כלכליות שנלקחות בתוך המדינה שלהם.  

[[סגרגציה חברתית]] היא מצב שבו פערים כלכליים בין עשירים לעניים מתרגמים ליצירת [[מעמד חברתי|מעמדות חברתיים]] שונים שיש להם ביטוי רשמי בחקיקה, או שיש להם ביטוי ב[[טאבו]] וב[[נורמות חברתיות]] המונעות התערות חברתית או [[ניידות חברתית]].  

[[סגרגציה חברתית]] היא מצב שבו פערים כלכליים בין עשירים לעניים מתרגמים ליצירת [[מעמד חברתי|מעמדות חברתיים]] שונים שיש להם ביטוי רשמי בחקיקה, או שיש להם ביטוי ב[[טאבו]] וב[[נורמות חברתיות]] המונעות התערות חברתית או [[ניידות חברתית]].  

דוגמה קיצונית לריבוד חברתי היא שיטת ה[[קאסטות]] בהודו. שבה החברה מופרדת למאות או אלפי קאסטות שונות על פי לידה ועל פי מקצוע. יש קושי ובדרך כלל גם אי אפשר להתחתן עם קאסטה אחרת, ויש הגבלות נוספות על דיבור, מגע, מסחר וכו'. הדוגמה הקיצונית היא כת הטמעים. דוגמה קיצונית פחות לריבוד חברתי היתה אירופה של ימי הביניים (המחולקת ל[[ואסלים]], איכרים חופשיים, בני מקצועות חופשיים, חברי גילדות, אצולה וכמורה) וכן המעמדות החברתיים שהיו באנגליה. החברה המודרנית ובעיקר הקפיטליזם שצמח בארצות הברית היה נסיון חשוב כדי להגדיל את [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] ולמנוע מצב של ריבוד חברתי עמוק ורב-דורי.

דוגמה קיצונית לריבוד חברתי היא שיטת ה[[קאסטות]] בהודו. שבה החברה מופרדת למאות או אלפי קאסטות שונות על פי לידה ועל פי מקצוע. יש קושי ובדרך כלל גם אי אפשר להתחתן עם קאסטה אחרת, ויש הגבלות נוספות על דיבור, מגע, מסחר וכו'. הדוגמה הקיצונית היא כת הטמאים. דוגמה קיצונית פחות לריבוד חברתי היתה אירופה של ימי הביניים (המחולקת ל[[ואסלים]], איכרים חופשיים, בני מקצועות חופשיים, חברי גילדות, אצולה וכמורה) וכן המעמדות החברתיים שהיו באנגליה. החברה המודרנית ובעיקר הקפיטליזם שצמח בארצות הברית היה נסיון חשוב כדי להגדיל את [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] ולמנוע מצב של ריבוד חברתי עמוק ורב-דורי.

הניידות החברתית יכולה להיות מוגבלת על ידי [[מלכודות עוני]] שמקשות על עניים לצאת מהעוני בגלל מחסור בהשכלה ([[הון אנושי]]), בגלל מנגנונים של [[הפליה]], [[אי שוויון תחבורתי]] ועוד. מצב של ריבוד חברתי עלול לגרור מצב שבו לעשירים לא אכפת מהעניים היות והם נתפסים כחברה אחרת שהצרות שלה לא משפיעות על האליטה כלל.   

הניידות החברתית יכולה להיות מוגבלת על ידי [[מלכודות עוני]] שמקשות על עניים לצאת מהעוני בגלל מחסור בהשכלה ([[הון אנושי]]), בגלל מנגנונים של [[הפליה]], [[אי שוויון תחבורתי]] ועוד. מצב של ריבוד חברתי עלול לגרור מצב שבו לעשירים לא אכפת מהעניים היות והם נתפסים כחברה אחרת שהצרות שלה לא משפיעות על האליטה כלל.   

מדינה או התארגנות פוליטית יכולה להיות משוסעת מבחינה חברתית למספר פלגים. לדוגמה פיצול בין חרדים לחילונים, בין אשכנזים לספרדים בחברה הישראלית, או פיצול בין עדות שונות בסוריה. פיצול בין שחורים ולבנים בארצות הברית וכו'. יש מקרים של מיעוטים אתניים שנאבקים לעצמאות.  

מדינה או התארגנות פוליטית יכולה להיות משוסעת מבחינה חברתית למספר פלגים. לדוגמה פיצול בין חרדים לחילונים, בין אשכנזים לספרדים בחברה הישראלית, או פיצול בין עדות שונות בסוריה. פיצול בין שחורים ולבנים בארצות הברית וכו'. יש מקרים של מיעוטים אתניים שנאבקים לעצמאות.  

פיצול כזה יכול להיות מוחרף על ידי פערים כלכליים. במיוחד על רקע הפלייה כנגד או הפליה ההדית. הפיצול יכול להקשות על זיהוי וטיפול משותף בבעיות פוליטיות שונות ובמיוחד בעיות סביבה. דוגמה חריפה לפיצול פוליטי כזה היתה ב[[בני המאיה]] שם סכוסכים צבאיים מנעו טיפול משותף בבעיות מים שהביאו להתרסקות חברתית.  

פיצול כזה יכול להיות מוחרף על ידי פערים כלכליים. במיוחד על רקע הפלייה כנגד או הפליה הדדית. הפיצול יכול להקשות על זיהוי וטיפול משותף בבעיות פוליטיות שונות ובמיוחד בעיות סביבה. דוגמה חריפה לפיצול פוליטי כזה היתה ב[[בני המאיה]] שם סכסוכים צבאיים מנעו טיפול משותף בבעיות מים שהביאו להתרסקות חברתית.  

דוגמה נגדית למצב זה מתרחשת ב[[הולנד]] שם האיום התמידי בהצפה מצד הים לימד את התושבים שעליהם לבנות סכרים ביחד או לשחות ביחד.

דוגמה נגדית למצב זה מתרחשת ב[[הולנד]] שם האיום התמידי בהצפה מצד הים לימד את התושבים שעליהם לבנות סכרים ביחד או לשחות ביחד.

כתוצאה מכך לעניים יותר יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות על חייהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים שרוצים שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדולים או מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של העניים נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם.  

כתוצאה מכך לעניים יותר יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות על חייהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים שרוצים שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדולים או מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של העניים נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם.  

השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.  

השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופוליסטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.  

בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסייה והעדפת אינטרסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגנונים האחרים.

בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסייה והעדפת אינטרסים קצרי טווח של שחקנים שקרובים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגנונים האחרים.

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

דיימונד מביא לדוגמה את [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד|האצולה הנורדית בגרינלנד]] שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי [[רעיית יתר]] וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות המנותקות מהשפעות המדיניות הכלכלית על האלימות ברחובות או שתיית [[מים מינרלים|מים מבקבוקים]] בנסיון להתוגנן מפני [[זיהום מים]]. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

דיימונד מביא לדוגמה את [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד|האצולה הנורדית בגרינלנד]] שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי [[רעיית יתר]] וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות המנותקות מהשפעות המדיניות הכלכלית על האלימות ברחובות או שתיית [[מים מינרלים|מים מבקבוקים]] בנסיון להתגונן מפני [[זיהום מים]]. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

==הפרעה למוסדות לטיפול בנזקים סביבתיים==

==הפרעה למוסדות לטיפול בנזקים סביבתיים==

בספרות הכלכלית יש זיהוי של מספר מנגנונים שיכולים להחריף השפעות של בני האדם על הסביבה:

בספרות הכלכלית יש זיהוי של מספר מנגנונים שיכולים להחריף השפעות של בני האדם על הסביבה:

* [[השפעה חיצונית]]. במצב של השפעה חיצונית, היצרן והצרכן לא חשופים למלוא המחיר הכלכלי הנובע מהעסקה שלהם. הדוגמאות הנפוצות ביותר הן של נזק סביבתי - לדוגמה היצרן מזהם את הנהר בתהליך הייצור, הצרכן צורך את המוצר, ומי שנושא בעלות הנזק הסביבתי הן עסקי תיירות לאורך הנהר או אנשים ששותים את המים והופכים לחולים. מנגנון זה חשוב כל כך , עד שיש כלכלנים [[נאו קלאסיים]] שחושבים שאם יצליחו להביא למצב שבו אין השפעות חיצוניות, מצב של [[הפנמת עלויות]] מלאה, לא יהיו גם בעיות סביבתיות.  

* [[השפעה חיצונית]]. במצב של השפעה חיצונית, היצרן והצרכן לא חשופים למלוא המחיר הכלכלי הנובע מהעסקה שלהם. הדוגמאות הנפוצות ביותר הן של נזק סביבתי - לדוגמה היצרן מזהם את הנהר בתהליך הייצור, הצרכן צורך את המוצר, ומי שנושא בעלות הנזק הסביבתי הן עסקי תיירות לאורך הנהר או אנשים ששותים את המים והופכים לחולים. מנגנון זה חשוב כל כך, עד שיש כלכלנים [[נאו קלאסיים]] שחושבים שאם יצליחו להביא למצב שבו אין השפעות חיצוניות, מצב של [[הפנמת עלויות]] מלאה, לא יהיו גם בעיות סביבתיות.  

* [[היוון עתיד]] - הנטיה לחשוב על צרכי ההווה לפני צרכי העתיד, לפחות בחלק מהפעילות בשוק, לדוגמה לקיחת ריבית על כסף. הצריכה היום חשובה לנו יותר מאשר הצריכה מחר.  

* [[היוון עתיד]] - הנטיה לחשוב על צרכי ההווה לפני צרכי העתיד, לפחות בחלק מהפעילות בשוק, לדוגמה לקיחת ריבית על כסף. הצריכה היום חשובה לנו יותר מאשר הצריכה מחר.  

* [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שבהם אנשים יכולים להנות ממשהו בלי שהם משלמים עליו, וקשה למנוע הנאה כזו. זיקוקים, אוויר נקי, מגדלור, [[אמון]] או בטחון צבאי הם דוגמאות למוצרים ציבוריים. [[הטרגדיה של כר המרעה הציבורי]] נוגעת לקושי לנהל מוצרים ציבוריים בצורה שתבטיח את קיומם או תגדיל את הרווחה, שכן בניגוד למוצר פרטי אי אפשר למכור חתיכות של המוצר הציבורי. רוב ה[הון הטבעי]] - דברים כמו [[מערכות אקולוגיות]] או [[שדות דייג]] יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. גם [[מוסדות חברתיים]] שיכולים לסייע לנהל את הסביבה - כמו ממשלה שלא לוקחת שוחד , תקשורת הוגנת וכו' יכולים גם הם להיות מנותחים כמוצר ציבורי.  

* [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שבהם אנשים יכולים להנות ממשהו בלי שהם משלמים עליו, וקשה למנוע הנאה כזו. זיקוקים, אוויר נקי, מגדלור, [[אמון]] או בטחון צבאי הם דוגמאות למוצרים ציבוריים. [[הטרגדיה של כר המרעה הציבורי]] נוגעת לקושי לנהל מוצרים ציבוריים בצורה שתבטיח את קיומם או תגדיל את הרווחה, שכן בניגוד למוצר פרטי אי אפשר למכור חתיכות של המוצר הציבורי. רוב ה[הון הטבעי]] - דברים כמו [[מערכות אקולוגיות]] או [[שדות דייג]] יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. גם [[מוסדות חברתיים]] שיכולים לסייע לנהל את הסביבה - כמו ממשלה שלא לוקחת שוחד, תקשורת הוגנת וכו' יכולים גם הם להיות מנותחים כמוצר ציבורי.  

* [[מידע מלא]] - הצרכנים ומקבלי החלטות אחרים בשוק יודעים את כל האיכויות של מוצר ואת כל המחירים. לדוגמה הם יודעים מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של צריכת ממתקים (ותרגום דבר זה לנזק כספי או על הרווחה שלהם) או מה ההשלכות שלהם ל[[זיהום תעשייתי]].  

* [[מידע מלא]] - הצרכנים ומקבלי החלטות אחרים בשוק יודעים את כל האיכויות של מוצר ואת כל המחירים. לדוגמה הם יודעים מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של צריכת ממתקים (ותרגום דבר זה לנזק כספי או על הרווחה שלהם) או מה ההשלכות שלהם ל[[זיהום תעשייתי]].  

כל הדברים האלה הם בעייתיים בכל מקרה. יש קושי להפנים השפעות חיצוניות בגלל כוח פוליטי גדול של היצרנים ושל העשירים או של מי שכבר נהנה מהמצב החברתי הקיים. ניהול של מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר בעייתי בגלל נטיה של קבוצות מיעוט לשלוט בהן , כפי שתואר על ידי [[מנסור אולסון]]. לצרכנים אין מידע מלא על איכות המוצרים שהם צורכים או על השפעת המוצרים על חייהם דרך השפעות חיצוניות. לדוגמה אין לאנשים מידע על [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] והחלטות רבות הנוגעות ל[[מזון]] לדוגמה נובעות מהחלטות לא-רציונליות ולא מודעות (ראו [[עיצוב להרזיה]]).  

כל הדברים האלה הם בעייתיים בכל מקרה. יש קושי להפנים השפעות חיצוניות בגלל כוח פוליטי גדול של היצרנים ושל העשירים או של מי שכבר נהנה מהמצב החברתי הקיים. ניהול של מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר בעייתי בגלל נטיה של קבוצות מיעוט לשלוט בהן, כפי שתואר על ידי [[מנסור אולסון]]. לצרכנים אין מידע מלא על איכות המוצרים שהם צורכים או על השפעת המוצרים על חייהם דרך השפעות חיצוניות. לדוגמה אין לאנשים מידע על [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] והחלטות רבות הנוגעות ל[[מזון]] לדוגמה נובעות מהחלטות לא-רציונליות ולא מודעות (ראו [[עיצוב להרזיה]]).  

השפעת של אי שוויון כלכלי על נושאים אלה יכולה להיות החרפה של בעיות תפקוד אלה . לדוגמה ניהול מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר קשה יותר כאשר יש קבוצה קטנה יותר ששולטת עליהם.

השפעת של אי שוויון כלכלי על נושאים אלה יכולה להיות החרפה של בעיות תפקוד אלה . לדוגמה ניהול מוצרים ציבוריים בצורה הוגנת הוא דבר קשה יותר כאשר יש קבוצה קטנה יותר ששולטת עליהם.

דבר זה מתקשר למנגנון אחר - שבו ככל שמוסד של [[שוק|השוק]] הופך להיות [[מוסד חברתי]] חשוב ומרכזי יותר ומוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה, [[קהילה]], דתות ותרבויות הופכים להיות חלשים יותר, יש השקעה גדולה יותר בסינגלים דרך השוק על ידי השקעה בעבודה, ועל ידי [[צריכת ראווה]], שכן השוק והמוצרים בו מספקים תחליף או אמורים לספק תחליף למסגרות האחרות.  

דבר זה מתקשר למנגנון אחר - שבו ככל שמוסד של [[שוק|השוק]] הופך להיות [[מוסד חברתי]] חשוב ומרכזי יותר ומוסדות חברתיים אחרים כמו משפחה, [[קהילה]], דתות ותרבויות הופכים להיות חלשים יותר, יש השקעה גדולה יותר בסינגלים דרך השוק על ידי השקעה בעבודה, ועל ידי [[צריכת ראווה]], שכן השוק והמוצרים בו מספקים תחליף או אמורים לספק תחליף למסגרות האחרות.  

ל[[תרבות הצריכה]] השפעות סביבתיות רבות, החל מניתוק הקשר בין פעולה לבין תוצאה, עבור ב[[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלה בהגדלה נוספת של העוני ופירור מסגרות קהילתיות. השפעה מרכזית של תרבות הצריכה היא עידוד של צריכה כדרך לביטוי עצמי. לצד הגדלת האוכלוסייה, הגדלת הצריכה לנפש, מהווה אחד מ-2 גורמי היסוד הראשיים שגורמים לדלדול משאבים ,להפרעות סביבה ולזיהום.  

ל[[תרבות הצריכה]] השפעות סביבתיות רבות, החל מניתוק הקשר בין פעולה לבין תוצאה, עבור ב[[אופטימיזם טכנולוגי]] וכלה בהגדלה נוספת של העוני ופירור מסגרות קהילתיות. השפעה מרכזית של תרבות הצריכה היא עידוד של צריכה כדרך לביטוי עצמי. לצד הגדלת האוכלוסייה, הגדלת הצריכה לנפש, מהווה אחד מ-2 גורמי היסוד הראשיים שגורמים לדלדול משאבים, להפרעות סביבה ולזיהום.  

==פעילות סביבתית נגד אי שוויון==

==פעילות סביבתית נגד אי שוויון==