שינויים

==מאזן תשלומים==

==מאזן תשלומים==

[[מאזן תשלומים]] (BOP) מורכב מ'''תזרים זרם''', ו'''תזרים הון'''. תזרים זרם מורכב מתשלום על מוצרים; על שרותים – לדוגמה תלשומי ריבית, כן רווח ; וכן מתשלומי העברה – משכורות עובדים הנשלחות הביתה לדוגמה. תזרים הון מורכב ממניות, אג"ח ורכוש בחו"ל.  

[[מאזן תשלומים]] (BOP) מורכב מ'''תזרים זרם''', ו'''תזרים הון'''. תזרים זרם מורכב מתשלום על מוצרים; על שרותים – לדוגמה תשלומי ריבית, כן רווח ; וכן מתשלומי העברה – משכורות עובדים הנשלחות הביתה לדוגמה. תזרים הון מורכב ממניות, אג"ח ורכוש בחו"ל.  

כסף שזורם למדינה – מגדיל את מאזן התשלומים וכסף שיוצא החוצה מהמדינה מקטין אותו.  

כסף שזורם למדינה – מגדיל את מאזן התשלומים וכסף שיוצא החוצה מהמדינה מקטין אותו.  

מדינות מנסות בגדול לשמור על מאזן תשלומים מאוזן (למה? האם נכון?). לדגומה סין בעלת תזרים זרם חיובי, וקונה אג"ח של ארצות הברית – תזרים הון שלילי.  

מדינות מנסות בגדול לשמור על מאזן תשלומים מאוזן (למה? האם נכון?). לדגומה סין בעלת תזרים זרם חיובי, וקונה אג"ח של ארצות הברית – תזרים הון שלילי.  

פסקה לא ברורה – במובן החשבונאי חייב להיות איזון והוא מובטח כיום על ידי שינוי ברזרבות מטבע, (פעם על ידי סטדנטרט זהב), הלוואת קצרות טווח מקרן המטבע ואי או יו.

פסקה לא ברורה – במובן החשבונאי חייב להיות איזון והוא מובטח כיום על ידי שינוי ברזרבות מטבע, (פעם על ידי סטנדרט זהב), הלוואת קצרות טווח מקרן המטבע ואי או יו.

==משטרי שער חליפין==

==משטרי שער חליפין==

שער חליפין קבוע (היסטורי): הבנק מחליט על יחס מסויים לדוגמה דולר אחד = פזו אחד. הבנק זקוק ליתרות מט"ח כדי שמי שרוצה דולר עבור פזו יכול לקבל.  

שער חליפין קבוע (היסטורי): הבנק מחליט על יחס מסויים לדוגמה דולר אחד = פזו אחד. הבנק זקוק ליתרות מט"ח כדי שמי שרוצה דולר עבור פזו יכול לקבל.  

אם 0<BOP אזי יש עודף של כסף שנכנס למדינה ויש צורך לבצע ייסוף revaluation . אם להפך (לדוגמה בגלל שמאזן הון = 0 אבל יבוא> ייצוא) – אז יש צורך לבצע פיחות devalueation– כל פזו שווה פחות.  

אם 0<BOP אזי יש עודף של כסף שנכנס למדינה ויש צורך לבצע ייסוף revaluation. אם להפך (לדוגמה בגלל שמאזן הון = 0 אבל יבוא> ייצוא) – אז יש צורך לבצע פיחות devalueation– כל פזו שווה פחות.  

(טוב ליצואנים, רע ליבואנים, ורע לכוח הקניה של כל מי שמחזיק בפזו). זה מה שקרא לארגנטינה ב-2002.  

(טוב ליצואנים, רע ליבואנים, ורע לכוח הקניה של כל מי שמחזיק בפזו). זה מה שקרא לארגנטינה ב-2002.  

===שער חליפין נייד===

===שער חליפין נייד===

ראשית צריך להבהיר נקודה מסויימת: תחת משטר של משק פתוח כאשר המטבע המקומי גבוה, שרותים ומוצרים מחו"ל יהיו זולים יחסית לאלו המקומיים, דבר המעודד את היבוא ומקטין את היצוא. כשמטבע מבצע תיסוף הדבר דומה למדיניות פיסקלית מכווצת (תזוזה שמאלה של עקומת (IS .  

ראשית צריך להבהיר נקודה מסויימת: תחת משטר של משק פתוח כאשר המטבע המקומי גבוה, שרותים ומוצרים מחו"ל יהיו זולים יחסית לאלו המקומיים, דבר המעודד את היבוא ומקטין את היצוא. כשמטבע מבצע תיסוף הדבר דומה למדיניות פיסקלית מכווצת (תזוזה שמאלה של עקומת IS{{כ}}).  

מדיניות מונטירית: הגדלת היצע הכסף והקטנת שער הריבית. -> משקיעים רוצים להשקיע מטבע מקומי בחו"ל כדי להנות מריבית גבוה יותר -> קניית דולרים - > פיחות בשער השקל -> יבוא קטן יצוא עולה ->הכנסה גדולה יותר באותו שער ריבית (?) מדיניות מונטרית היא יעילה בשער נייד.  

מדיניות מוניטרית: הגדלת היצע הכסף והקטנת שער הריבית. -> משקיעים רוצים להשקיע מטבע מקומי בחו"ל כדי להנות מריבית גבוה יותר -> קניית דולרים - > פיחות בשער השקל -> יבוא קטן יצוא עולה ->הכנסה גדולה יותר באותו שער ריבית (?) מדיניות מוניטרית היא יעילה בשער נייד.  

עם זאת מבחינה עולמית שום דבר לא השתנה – הכנסה של שאר מדינות העולם פשוט קטנה.  

עם זאת מבחינה עולמית שום דבר לא השתנה – הכנסה של שאר מדינות העולם פשוט קטנה.  

מדיניות פיסקלית: הוצאות גדולת או הקטנת מיסים-> הגדלת הריבית -> משקיעים נכנסים לארץ -> ייסוף בשקל -> יקור יצוא והוזלת יבוא -> פירמות מקטינות השקעות ומפטרות עובדים \ מורידות שכר -> הקטנת ריבית -> הקטנת האפקט המרחיב. מדיניות פיסקלית לא יעילה בשער נייד.  

מדיניות פיסקלית: הוצאות גדולת או הקטנת מיסים-> הגדלת הריבית -> משקיעים נכנסים לארץ -> ייסוף בשקל -> יקור יצוא והוזלת יבוא -> פירמות מקטינות השקעות ומפטרות עובדים / מורידות שכר -> הקטנת ריבית -> הקטנת האפקט המרחיב. מדיניות פיסקלית לא יעילה בשער נייד.  

==יציבות כלכלית==

==יציבות כלכלית==

רוב הדיון עד כה מניח באופן משתמע שיש [[סוכנים רציונלים]] עם [[ידע מלא]], מגיבים מיד ובאופן פרופורציוני. אבל שווקים עולמיים הם מאוד תנודתיים. תנודות חריפות של השקעות נכנסות ויצאות ונדידת ההשקעה ושל ההשפעות של התנודות ממדינה למדינה. תופעות אלה יכולות לגרום למשברים כלכליים לדוגמה:

רוב הדיון עד כה מניח באופן משתמע שיש [[סוכנים רציונליים]] עם [[ידע מלא]], מגיבים מיד ובאופן פרופורציוני. אבל שווקים עולמיים הם מאוד תנודתיים. תנודות חריפות של השקעות נכנסות ויוצאות ונדידת ההשקעה ושל ההשפעות של התנודות ממדינה למדינה. תופעות אלה יכולות לגרום למשברים כלכליים לדוגמה:

# '''משבר החוב של אמריקה הלטינית''' החל ב 1982 כ[[שמקסיקו]] לא היתה מסוגלת לשלם את חובותיה, התפשט במהירות ל-39 מדינות נוספות.  

# '''משבר החוב של אמריקה הלטינית''' החל ב 1982 כ[[שמקסיקו]] לא היתה מסוגלת לשלם את חובותיה, התפשט במהירות ל-39 מדינות נוספות.  

# '''משבר הטקילה''', החל במקסיקו 1994 והצריך הלוואת חירום של 52 מיליארד מהאוצר האמריקאי וקרן המטבע.  

# '''משבר הטקילה''', החל במקסיקו 1994 והצריך הלוואת חירום של 52 מיליארד מהאוצר האמריקאי וקרן המטבע.  

==משברי מטבע==

==משברי מטבע==

* [[בועות ספקולטיביות]]. המשקיעים יכולים לדעת שהשוק ספקולטיבי, אבל העליות משוכות עוד קונים. לבסוף יש "תיקון של השוק".  

* [[בועות ספקולטיביות]]. המשקיעים יכולים לדעת שהשוק ספקולטיבי, אבל העליות משוכות עוד קונים. לבסוף יש "תיקון של השוק".  

* [[סיכון מוסרי]] (מורל האזארד)- המשקיעים חושבים שימישהו יחלץ אותם בזמן משבר – [[הרווח פרטי ההפסד ציבורי]]. – לוקחים סיכון שאחרת לא היו לוקחים.  

* [[סיכון מוסרי]] (מורל האזארד)- המשקיעים חושבים שמישהו אחר יחלץ אותם בזמן משבר – [[הרווח פרטי ההפסד ציבורי]]. – לוקחים סיכון שאחרת לא היו לוקחים.  

* "משתני היסוד" לא טובים – מאזן מסחרי שלילי, גרעון ממשלתי גבוה, הדפסת יותר מידי [[כסף]]. – משקיעים "מתקנים" אבל לפעמים יותר מידי.  

* "משתני היסוד" לא טובים – מאזן מסחרי שלילי, גרעון ממשלתי גבוה, הדפסת יותר מידי [[כסף]]. – משקיעים "מתקנים" אבל לפעמים יותר מידי.  

אף אחת מהתואריות לא מסבירה טוב את המשבר במקסיקו 1994, או אסיה 1997 או במידה פחותה ברזיל 1997.  

אף אחת מהתאוריות לא מסבירה טוב את המשבר במקסיקו 1994, או אסיה 1997 או במידה פחותה ברזיל 1997.  

ראיות לפניקה שמגשימה עצמה (קצת דומה לההפך מבועה ספקולטיבית): משקיעים חוששים שממשלה לא תוכל להחזיר חובות - > מוצאים כספים - > מתחיל פעולת שרשרת. הפעולה הראשונית לא היתה הגיונית אבל כעת כל משקיע עושה דבר הגיוני כאשר הוא מוכר. כתוצאה מכך [[ריבית]] עולה כי הממשלה צריכה להזמין משקיעים בסיכון גבוה -> התמוטטות עסקים -> אין מס לשלם חובות חיצוניים – נבואה שחורה שמגשימה עצמה.  

ראיות לפניקה שמגשימה עצמה (קצת דומה להפך מבועה ספקולטיבית): משקיעים חוששים שממשלה לא תוכל להחזיר חובות - > מוצאים כספים - > מתחיל פעולת שרשרת. הפעולה הראשונית לא היתה הגיונית אבל כעת כל משקיע עושה דבר הגיוני כאשר הוא מוכר. כתוצאה מכך [[ריבית]] עולה כי הממשלה צריכה להזמין משקיעים בסיכון גבוה -> התמוטטות עסקים -> אין מס לשלם חובות חיצוניים – נבואה שחורה שמגשימה עצמה.  

מצב של שיווי משקל מרובה. – להמשיך השקיע או לעזוב זו פעולה בעלת ידע חלקי.  

מצב של שיווי משקל מרובה. – להמשיך השקיע או לעזוב זו פעולה בעלת ידע חלקי.  

יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  

יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  

[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – מורל האזארד. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  

[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  

עוד [[כשל שוק]] – [[אי סימטריה במידע]] בין מלווים ללווים. מחריף כאשר [[הון]] עובר בין גבולות בינלאומיים. המלווים גובים ריבית לפי הסיכון, אבל הלווה יודע טוב יותר מה הסיכון. זה יכול לגורם ל"אדברס סלקשין"- מי שמוכן לקחת הלוואה הוא מי שלא ראוי לה – במצב קיצוני מגיעים למצב בו אין שוק.   

עוד [[כשל שוק]] – [[אי סימטריה במידע]] בין מלווים ללווים. מחריף כאשר [[הון]] עובר בין גבולות בינלאומיים. המלווים גובים ריבית לפי הסיכון, אבל הלווה יודע טוב יותר מה הסיכון. זה יכול לגורם ל"אדברס סלקשין"- מי שמוכן לקחת הלוואה הוא מי שלא ראוי לה – במצב קיצוני מגיעים למצב בו אין שוק.   

תגובות [[קרן המטבע הבינלאומית]] – להשית מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה על המדינות – אבל צעד זה רק החריף המיתון. קרן המטבע גם רוצה עוד דה רגולציה של תנועות הון בינלואומיות. זה למרות התחזית למתקפות ספקולציות על מדינוית עניות שיפתחות את חשבון ההון שלהם. זה מעתלם מאפשרות של פניקה עצמית. וסותר את המנדט המקורי של קרן המטבע להגן על היצביות הכלכלית של כלכלות הלאום.  

תגובות [[קרן המטבע הבינלאומית]] – להשית מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה על המדינות – אבל צעד זה רק החריף המיתון. קרן המטבע גם רוצה עוד דה רגולציה של תנועות הון בינלאוומיות. זה למרות התחזית למתקפות ספקולציות על מדיניות עניות שיפתחו את חשבון ההון שלהם. זה מתעלם מאפשרות של פניקה עצמית. וסותר את המנדט המקורי של קרן המטבע להגן על היציבות הכלכלית של כלכלות הלאום.  

מדוע קרן המטבע מקדמת מדיניות זו? רוב הכלכלנים שם הם נאו קלאסים, ומריצים מודלים עם  באנשים בעלי [[מידע מלא]], עם [[ציפיות רציונליות]] וכו'. מאמינים בשווי משקל יציב. אם אין [[שווקים יעילים]] יש להמציא אותם בשביל לקבל תוצאה הרמונית. קרן המטבע מהמהרת בכספי אחרים על כך ואילו ג'ורג' סורוס מהמר בכיוון ההפוך מכספו שלו, בנוסף לרווחים שלו ולהפסדים של קרן המטבע, סורוס אומר:

מדוע קרן המטבע מקדמת מדיניות זו? רוב הכלכלנים שם הם נאו קלאסיים, ומריצים מודלים עם  באנשים בעלי [[מידע מלא]], עם [[ציפיות רציונליות]] וכו'. מאמינים בשווי משקל יציב. אם אין [[שווקים יעילים]] יש להמציא אותם בשביל לקבל תוצאה הרמונית. קרן המטבע מהמרת בכספי אחרים על כך ואילו ג'ורג' סורוס מהמר בכיוון ההפוך מכספו שלו, בנוסף לרווחים שלו ולהפסדים של קרן המטבע, סורוס אומר:

{{ציטוט|תוכן=הרחבה נוספת של מנגנון השוק להכלת התחומים היא בעלת פוטנציאל להרס החברה}}.  

{{ציטוט|תוכן=הרחבה נוספת של מנגנון השוק להכלת התחומים היא בעלת פוטנציאל להרס החברה}}.