שינויים

* '''ניצול והשפעה על [[משאבים מתחדשים]]''': מדובר בעיקר במשאבים מתוך [[המערכת הביוספרית]] ותוך הסתמכות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] מ[[אנרגיית השמש]], כמו [[דיג]], ציד, [[חקלאות]], [[מים]]). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,  

* '''ניצול והשפעה על [[משאבים מתחדשים]]''': מדובר בעיקר במשאבים מתוך [[המערכת הביוספרית]] ותוך הסתמכות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] מ[[אנרגיית השמש]], כמו [[דיג]], ציד, [[חקלאות]], [[מים]]). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,  

* '''ניצול של [[משאבים מתכלים]]'': בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו [[דלק מחצבי]], [[פוספטים]] ומחצבים אחרים.  

* '''ניצול של [[משאבים מתכלים]]'': בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו [[דלק מחצבי]], [[פוספטים]] ומחצבים אחרים.  

* '''[[זיהום סביבתי]]''': על ידי חומרים רעילים או סינתטיים, שינוי הריכוזים של חומרים אחרים והשפעה על [[המחזורים הביוגאופיזיים]], המערכת הביוספרית והגאו-פיזית .  

* '''[[זיהום סביבתי]]''': על ידי חומרים רעילים או סינתטיים, שינוי הריכוזים של חומרים אחרים והשפעה על [[המחזורים הביוגאופיזיים]], המערכת הביוספרית והגאו-פיזית.  

* '''[[הרס בתי גידול]] ו[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' - על ידי פעולות כמו [[קיטוע שטחי מחיה]], [[בירוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]], הרס ה[[קרקע]] ו[[סחף]], צייד, סכרים, [[עיור]], תחבורה יבשתית אווירית וימית, [[זיהום אור]] ועוד.  

* '''[[הרס בתי גידול]] ו[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' - על ידי פעולות כמו [[קיטוע שטחי מחיה]], [[בירוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]], הרס ה[[קרקע]] ו[[סחף]], צייד, סכרים, [[עיור]], תחבורה יבשתית אווירית וימית, [[זיהום אור]] ועוד.  

ההשפעות של האדם על הסביבה יכולות לשנות את התפקודים של המערכות הטבעיות ולגרום לכך שאלו ישפיעו בחזרה, הן על הבריאות וכלכלת האדם כמטרדים קטנים או כהפרעות קשות, ועד כדי השפעה סביבתית חזקה שמוביל למשבר חברתי שלם והרס ציבילזציות:

ההשפעות של האדם על הסביבה יכולות לשנות את התפקודים של המערכות הטבעיות ולגרום לכך שאלו ישפיעו בחזרה, הן על הבריאות וכלכלת האדם כמטרדים קטנים או כהפרעות קשות, ועד כדי השפעה סביבתית חזקה שמוביל למשבר חברתי שלם והרס ציביליזציות:

* השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.  

* השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.  

;משאבים מתכלים:

;משאבים מתכלים:

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של [[חומרי גלם]] וזרם מוגבל של [[אנרגיה]].

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאוטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של [[חומרי גלם]] וזרם מוגבל של [[אנרגיה]].

;פסולת:

;פסולת:

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק [[פסולת]], וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת והמשאבים שהדבר דורש (משאב הכיור. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת [[זיהום]] גדלה והולכת.

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק [[פסולת]], וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת והמשאבים שהדבר דורש (משאב הכיור. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת [[זיהום]] גדלה והולכת.

;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:

;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:

;מערכות מורכבות:

;מערכות מורכבות:

בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.  

בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.  

===חוקי דיילי לקיימות===

===חוקי דיילי לקיימות===

[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה|חוקי דיילי לקיימות]] , שהוגדרו על ידי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מגדירים תנאים פיזיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:

[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה|חוקי דיילי לקיימות]], שהוגדרו על ידי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מגדירים תנאים פיזיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:

* עבור [[משאבים מתחדשים]] כמו [[קרקע]], [[מים]], [[יערות]], דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הוא לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסייה הדגים שנותרה ([[דייג יתר]]).  

* עבור [[משאבים מתחדשים]] כמו [[קרקע]], [[מים]], [[יערות]], דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הוא לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסייה הדגים שנותרה ([[דייג יתר]]).  

* עבור [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש שיכול להוות [[מוצר חלופי|תחליף למשאב]] המתכלה, כאשר משתמשים בו באופן מקיים.לדוגמה - מאגר [[נפט]] יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן עקבי ומערכתי ב[[נטיעת עצים]], חוות [[טורבינות רוח]] ו[[תאים פוטווולטאים]] כך שכאשר יגמר הדלק, יתקיים עדיין זרם זהה של [[אנרגיה מתחדשת]].  

* עבור [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש שיכול להוות [[מוצר חלופי|תחליף למשאב]] המתכלה, כאשר משתמשים בו באופן מקיים.לדוגמה - מאגר [[נפט]] יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן עקבי ומערכתי ב[[נטיעת עצים]], חוות [[טורבינות רוח]] ו[[תאים פוטו-וולטאיים]] כך שכאשר יגמר הדלק, יתקיים עדיין זרם זהה של [[אנרגיה מתחדשת]].  

* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום|מזהם]] לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו. לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה.  

* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום|מזהם]] לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו. לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה.  

חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי [[הצעד הטבעי]] לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום והמרחק בינם לבין ההתנהלות בפועל הוא גדול מאד. כמו כן חוקים אלה לא אומרים הרבה על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא מבחינה חברתית, מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנולוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.  

חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי [[הצעד הטבעי]] לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום והמרחק בינם לבין ההתנהלות בפועל הוא גדול מאד. כמו כן חוקים אלה לא אומרים הרבה על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא מבחינה חברתית, מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנולוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.  

===גבולות לצמיחה===

===גבולות לצמיחה===

{{הפניה לערך מורחב|גבולות לצמיחה}}

{{הפניה לערך מורחב|גבולות לצמיחה}}

[[דונאלה מדווז]] ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)]] ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום [[מערכות מורכבות|חקר המערכות]] לנסות לבנות מודל ממוחשב ([[עולם 3]]), שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיסית (כלומר גדלים פיסיים של הכלכלה).  

[[דונאלה מדווז]] ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)]] ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום [[מערכות מורכבות|חקר המערכות]] לנסות לבנות מודל ממוחשב ([[עולם 3]]), שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיזית (כלומר גדלים פיזיים של הכלכלה).  

למרות שלספרים היו השפעה נרחבת, בין היתר על הפופולריות של מושג [[תגובת יתר]], והביקורת שבספרים על הצמיחה הכלכלית ועל [[גידול אוכלוסין]], הם לא זכו לייסד מסורת נרחבת בקרב חוקרי הכלכלה הבת קיימא מבחינת המטודיקה. כיום משתמשים בשיטות דומות ובשיטות משוכללות יותר של הדמיות ממוחשבות דינמיות ואי-לינאריות בתחומים רבים כולל בכלכלה, אבל אין הרבה מחקרים בולטים שלקחו את הקו המחקרי של שילוב מערכות אלה יחד עם נסיון לבנות מודל של הקשרים בין הכלכלה המערכת האקולוגית והחברה האנושית.  

למרות שלספרים היו השפעה נרחבת, בין היתר על הפופולריות של מושג [[תגובת יתר]], והביקורת שבספרים על הצמיחה הכלכלית ועל [[גידול אוכלוסין]], הם לא זכו לייסד מסורת נרחבת בקרב חוקרי הכלכלה הבת קיימא מבחינת המתודיקה. כיום משתמשים בשיטות דומות ובשיטות משוכללות יותר של הדמיות ממוחשבות דינמיות ואי-לינאריות בתחומים רבים כולל בכלכלה, אבל אין הרבה מחקרים בולטים שלקחו את הקו המחקרי של שילוב מערכות אלה יחד עם נסיון לבנות מודל של הקשרים בין הכלכלה המערכת האקולוגית והחברה האנושית.  

==גורמי ייסוד==

==גורמי ייסוד==

{{הפניה לערך מורחב|I=PAT}}

{{הפניה לערך מורחב|{{כ}}I=PAT}}

הנוסחה הבסיסית והגסה ביותר לחישוב השפעה של חברה אנושית על הסביבה מחלקת את ההשפעה ל-3 גורמי ייסוד:

הנוסחה הבסיסית והגסה ביותר לחישוב השפעה של חברה אנושית על הסביבה מחלקת את ההשפעה ל-3 גורמי ייסוד:

   

   

השפעת האדם על הסביבה בשנה = כמות בני האדם * כמות האשפה לנפש (צריכה לנפש) לשנה * טכנולוגיה.  

השפעת האדם על הסביבה בשנה = כמות בני האדם * כמות האשפה לנפש (צריכה לנפש) לשנה * טכנולוגיה.  

נוסחה זו אינה מדוייקת. כמות [[תוצר מקומי גולמי|התוצר הכלכלי]] אינה מקבילה בדיוק לכמות הפסולת - שכן הדבר תלוי לדוגמה בכמויות של מחזור ובדפוסי הייצור (ראו בהמשך).  

נוסחה זו אינה מדוייקת. כמות [[תוצר מקומי גולמי|התוצר הכלכלי]] אינה מקבילה בדיוק לכמות הפסולת - שכן הדבר תלוי לדוגמה בכמויות של מחזור ובדפוסי הייצור (ראו בהמשך).  

[[טכנולוגיה]] גורמת פעמים רבות להגדלת [[זיהום|הזיהום]] על ידי הגדלת כמות הצריכה. לדוגמה חקלאים שעוברים לעיר ולאחר מכן מתחילים לקנות מכוניות. עם זאת טכנולוגיה מסוגלת להיות דבר שמקטין את הזיהום או משפר ייעילות של תהליכים ובכך מוריד את התלות בחומרי גלם מתכלים.   

[[טכנולוגיה]] גורמת פעמים רבות להגדלת [[זיהום|הזיהום]] על ידי הגדלת כמות הצריכה. לדוגמה חקלאים שעוברים לעיר ולאחר מכן מתחילים לקנות מכוניות. עם זאת טכנולוגיה מסוגלת להיות דבר שמקטין את הזיהום או משפר יעילות של תהליכים ובכך מוריד את התלות בחומרי גלם מתכלים.   

[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] טוענת כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר הזיהום עולה בתחילה, ולאחר רמת שיא, הזיהום הסביבתי קטן. אולם קיימות ראיות חזקות לכך שדבר זה אינו מדוייק וכי התבוננות זו נכונה בעיקר לסוגים מקומיים מסויימים של זיהום (כמו חלק מ[[זיהום האוויר]] בחלק מהמדינות) וכי בהקשר הרחב יותר שכולל גם דלדול משאבים או היקפי זיהום נרחבים או [[טביעת רגל אקולוגית]] הטענה של קוזנץ אינה נכונה.  

[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] טוענת כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר הזיהום עולה בתחילה, ולאחר רמת שיא, הזיהום הסביבתי קטן. אולם קיימות ראיות חזקות לכך שדבר זה אינו מדוייק וכי התבוננות זו נכונה בעיקר לסוגים מקומיים מסויימים של זיהום (כמו חלק מ[[זיהום האוויר]] בחלק מהמדינות) וכי בהקשר הרחב יותר שכולל גם דלדול משאבים או היקפי זיהום נרחבים או [[טביעת רגל אקולוגית]] הטענה של קוזנץ אינה נכונה.  

משוואה מדוייקת יותר היא משוואת הזהות הבאה:

משוואה מדוייקת יותר היא משוואת הזהות הבאה:

השפעת כוללת על הסביבה (בשנה) = כמות בני האדם בחברה * גודל הצריכה לנפש (לשנה) בדולרים * ההשפעה הסביבתית הממוצעת של כל דולר.  

השפעת כוללת על הסביבה (בשנה) = כמות בני האדם בחברה * גודל הצריכה לנפש (לשנה) בדולרים * ההשפעה הסביבתית הממוצעת של כל דולר.  

משוואת I=PAT מאפשרת לפרק את ההשפעה הסביבתית הכוללת או זו של תחומים שונים, כמו [[התחממות עולמית]], [[זיהום]] או [[טביעת רגל מימית|צריכת מים]] ל-3 מרכיבים שונים. היתרון בגישה זו שקל יחסית להבחין ב-2 הגורמים הראשונים (אוכלוסין וצריכה נומינלית לנפש) ועל ידי ידעית ההשפעה הסביבתית הכוללת ממחקרים אקולוגיים ניתן גם להסיק מהיא ההשפעה הסביבתית של כל "דולר ממוצע של צריכה".

משוואת I=PAT מאפשרת לפרק את ההשפעה הסביבתית הכוללת או זו של תחומים שונים, כמו [[התחממות עולמית]], [[זיהום]] או [[טביעת רגל מימית|צריכת מים]] ל-3 מרכיבים שונים. היתרון בגישה זו שקל יחסית להבחין ב-2 הגורמים הראשונים (אוכלוסין וצריכה נומינלית לנפש) ועל ידי ידיעת ההשפעה הסביבתית הכוללת ממחקרים אקולוגיים ניתן גם להסיק מהיא ההשפעה הסביבתית של כל "דולר ממוצע של צריכה".

==הוויכוח על צמיחה כלכלית ותחליפיות הון==

==הוויכוח על צמיחה כלכלית ותחליפיות הון==

נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנאים היא מזיקה לה. בין התומכים של [[פיתוח בר קיימא]] הרואים בחיוב את הרעיון של צמיחה יש פופולריות לרעיון ה[[דה-קפלינג]] כלומר המשך הצמיחה רק באופן שיבטיח המנעות מפגיעה בסביבה.  

נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנאים היא מזיקה לה. בין התומכים של [[פיתוח בר קיימא]] הרואים בחיוב את הרעיון של צמיחה יש פופולריות לרעיון ה[[דה-קפלינג]] כלומר המשך הצמיחה רק באופן שיבטיח המנעות מפגיעה בסביבה.  

===קיימות חלשה מול קיימות חזקה===

===קיימות חלשה מול קיימות חזקה===

ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין '''קיימות חלשה''' לבין '''קיימות חזקה'''. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון]] שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - [[הון תעשייתי]], הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]] ולספק עוד תחליפים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]].  

ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין '''קיימות חלשה''' לבין '''קיימות חזקה'''. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון]] שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - [[הון תעשייתי]], הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]] ולספק עוד תחליפים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]].  

הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] כולל הענף של [[כלכלה סביבתית]]. לפי הכלכלן [[ג'וליאן סימון]] לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר [[לטובת הכלל]] תוקפים [[הרמן דיילי]] ו[[ג'ון קוב ג'וניור]] את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת ה[[מדע]], אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, [[החוק השני של התרמודינמיקה]] או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.  

הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] כולל הענף של [[כלכלה סביבתית]]. לפי הכלכלן [[ג'וליאן סימון]] לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר [[לטובת הכלל]] תוקפים [[הרמן דיילי]] ו[[ג'ון קוב ג'וניור]] את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת ה[[מדע]], אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, [[החוק השני של התרמודינמיקה]] או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.  

הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]]. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של [[חומרי גלם]] בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה , והוא אינו תחליפי ל[[אנרגיה]] - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסתדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.

הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]]. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של [[חומרי גלם]] בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה, והוא אינו תחליפי ל[[אנרגיה]] - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסתדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.

הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי, יש הומוגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות בינהן.  

הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי, יש הומוגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות בינהן.  

===כלכלת מצב יציב מול דה-קפלינג===

===כלכלת מצב יציב מול דה-קפלינג===

בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע.

בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המלאכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע.

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק על ידי משוואת I=PAT של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]]. זו אחת הסיבות המרכזיות לפי ג'קסון, מדוע [[דה-קפלינג]] אינו יכול לעבוד ומדוע יש לבחור דווקא ב[[כלכלת מצב יציב]].

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק על ידי משוואת I=PAT של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]]. זו אחת הסיבות המרכזיות לפי ג'קסון, מדוע [[דה-קפלינג]] אינו יכול לעבוד ומדוע יש לבחור דווקא ב[[כלכלת מצב יציב]].

עם זאת, החברה של ציידים לקטים ככולה היתה חברה מקיימת הרבה יותר יחסית לכלכלה המודרנית וחיה על פי המגבלות המערכת האקולוגית. בעיני חלק מההוגים, בעיקר בזרמים של אקולוגיה כהה, [[אנרכיזם]] ו[[פרימיטיביזם]], רבים מהיסודות של המשבר הסביבתי וחלקים ניכרים מהבעיות החברתיות נעוצים ב[[המהפכה החקלאית|מהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה. המהפכה הזאת איפשרה הגדלה משמעותית של מספר בני האדם וגם את כל הטכנולוגיה והמדע, אבל במקביל היא שינתה דפוסים רבים בחיי בני האדם. שיטות תזונה אחרות, הקיום של ערים על הצפיפות והאלימות שבהן, העליה של מלכים שהקימו צבאות, גבו מיסים, שעבדו אנשים לעבדים וגרמו למלחמות המונית הן רק חלק מההשפעות של המהפכה החקלאית.  

עם זאת, החברה של ציידים לקטים ככולה היתה חברה מקיימת הרבה יותר יחסית לכלכלה המודרנית וחיה על פי המגבלות המערכת האקולוגית. בעיני חלק מההוגים, בעיקר בזרמים של אקולוגיה כהה, [[אנרכיזם]] ו[[פרימיטיביזם]], רבים מהיסודות של המשבר הסביבתי וחלקים ניכרים מהבעיות החברתיות נעוצים ב[[המהפכה החקלאית|מהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה. המהפכה הזאת איפשרה הגדלה משמעותית של מספר בני האדם וגם את כל הטכנולוגיה והמדע, אבל במקביל היא שינתה דפוסים רבים בחיי בני האדם. שיטות תזונה אחרות, הקיום של ערים על הצפיפות והאלימות שבהן, העליה של מלכים שהקימו צבאות, גבו מיסים, שעבדו אנשים לעבדים וגרמו למלחמות המונית הן רק חלק מההשפעות של המהפכה החקלאית.  

עם [[המהפכה התעשייתית]] עלתה עוד יותר ההשפעה של הכלכלה האנושית על הסביבה על יזי זיהום והפרעה ישירה. ובמקביל גדל קצב הניצול של משאבים [[משאבים מתחדשים]] שהכלכלה הפיקה מהביוספרה וכן גדל קצב הניצול של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] שהכלכלה הפיקה מתוך קרום כדור הארץ.  

עם [[המהפכה התעשייתית]] עלתה עוד יותר ההשפעה של הכלכלה האנושית על הסביבה על ידי זיהום והפרעה ישירה. ובמקביל גדל קצב הניצול של משאבים [[משאבים מתחדשים]] שהכלכלה הפיקה מהביוספרה וכן גדל קצב הניצול של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] שהכלכלה הפיקה מתוך קרום כדור הארץ.  

בספר [[התמוטטות (ספר)]], סוקר [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דימונד סוקר תרבויות שעליהן היתה השפעה סביבתית-חברתית חזקה.   

בספר [[התמוטטות (ספר)]], סוקר [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דימונד סוקר תרבויות שעליהן היתה השפעה סביבתית-חברתית חזקה.   

לבסוף, דיימונד דן גם בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:

לבסוף, דיימונד דן גם בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:

* האי הקטנטן [[טיקופיה]] השוכן באוקיינוס השקט.

* האי הקטנטן [[טיקופיה]] השוכן באוקיינוס השקט.

* ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.  

* ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.  

* [[ניהול היערות בתקופת אדו]] ביפן.  

* [[ניהול היערות בתקופת אדו]] ביפן.  

==השפעת גורמים חברתיים על קיימות==

==השפעת גורמים חברתיים על קיימות==

הגורמים אותם מזהה דיימונד כגורמים שמשפעים על התמוטטות של חברות הם:

הגורמים אותם מזהה דיימונד כגורמים שמשפעים על התמוטטות של חברות הם:

# [[השפעה סביבתית|השפעה אנושית על הסביבה]] שגורמת למשבר סביבתי וקיומי, (בחברות עבר בדרך כלל מדובר ב[[סחף קרקע]], [[בירוע יערות]], [[דייג יתר]] או צייד יתר, ניהול מים לא נכון ושאר גורמים שהשפיעו על החקלאות).

# [[השפעה סביבתית|השפעה אנושית על הסביבה]] שגורמת למשבר סביבתי וקיומי, (בחברות עבר בדרך כלל מדובר ב[[סחף קרקע]], [[בירוא יערות]], [[דייג יתר]] או צייד יתר, ניהול מים לא נכון ושאר גורמים שהשפיעו על החקלאות).

# [[שינויי אקלים]]

# [[שינויי אקלים]]

# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות

# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות

# נתק או הפסקה במסחר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים

# נתק או הפסקה במסחר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים

# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.  

# תגובה לתהליכים בעייתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.  

באופן דומה מזהים כלכלנים רבים מזרם הכלכלה האקולוגית כי ל[[אי שוויון כלכלי |אי שוויון כלכלי וחברתי]] יש [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השפעות סביבתיות]] ניכרות על ידי הגדלת השפעות סביבתיות כמו [[זיהום]] ועל ידי הקטנת היכולת החברתית להתמודד עם בעיות אלה.  

באופן דומה מזהים כלכלנים רבים מזרם הכלכלה האקולוגית כי ל[[אי שוויון כלכלי |אי שוויון כלכלי וחברתי]] יש [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השפעות סביבתיות]] ניכרות על ידי הגדלת השפעות סביבתיות כמו [[זיהום]] ועל ידי הקטנת היכולת החברתית להתמודד עם בעיות אלה.  

{{מדדי קיימות}}

{{מדדי קיימות}}

קיימים מדדים הן בתחום [[מיקרו כלכלה|המיקרו כלכלי]] והן בתחום [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלי]] למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.  

קיימים מדדים הן בתחום [[מיקרו כלכלה|המיקרו כלכלי]] והן בתחום [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלי]] למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.  

* [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.  

* [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקולוגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.  

* הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]] מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעילויות שונות על צריכת האנרגיה.  

* הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]] מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעילויות שונות על צריכת האנרגיה.  

* [[ניתוח מחזור חיים]] היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים.  

* [[ניתוח מחזור חיים]] היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים.  

* קיים מדד של האו"ם ושל ה-OECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.  

* קיים מדד של האו"ם ושל ה-OECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.  

החשיבות של מדדים כאלה היא בהשוואה בין פעילויות שונות - כגון בשאלה איזה [[חסכון אנרגטי|פעילות מבזבת יותר אנרגיה]] - קניית עיתון או קריאת העיתון במחשב, טיסה או נסיעה ברכבת וכו'. קשה יותר ליישם אותם כמדדים אוניברסלים בגלל שהבעייה של קיימות קשורה למספר מנגנונים שקריסה של כל אחד מהם בנפרד מהווה בעיה קשה ובגלל שונות בין מדינות. כך לדוגמה מדד של קיימות בהקשר של מים יהיה חשוב יותר במדינה כמו [[מדינת ישראל|ישראל]] לעומת מדינה כמו קנדה.  

החשיבות של מדדים כאלה היא בהשוואה בין פעילויות שונות - כגון בשאלה איזה [[חסכון אנרגטי|פעילות מבזבת יותר אנרגיה]] - קניית עיתון או קריאת העיתון במחשב, טיסה או נסיעה ברכבת וכו'. קשה יותר ליישם אותם כמדדים אוניברסליים בגלל שהבעייה של קיימות קשורה למספר מנגנונים שקריסה של כל אחד מהם בנפרד מהווה בעיה קשה ובגלל שונות בין מדינות. כך לדוגמה מדד של קיימות בהקשר של מים יהיה חשוב יותר במדינה כמו [[מדינת ישראל|ישראל]] לעומת מדינה כמו קנדה.  

* קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או [[זיהום|זיהום הסביבתי]].  

* קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או [[זיהום|זיהום הסביבתי]].  

* [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.  

* [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.  

* מחקרים בתחום [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית]] כמו [[דו"ח שטרן]] מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של [[התחממות עולמית]] על הכלכלה האנושית.  

* מחקרים בתחום [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית]] כמו [[דו"ח שטרן]] מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של [[התחממות עולמית]] על הכלכלה האנושית.  

* [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]], והספרות סביב [[שיא תפוקת הנפט]] מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האונשית

* [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]], והספרות סביב [[שיא תפוקת הנפט]] מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האנושית

* הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.

* הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.

למרות שאין תאוריה מגובת מהי כלכלה בת קיימא באופן כללי. קל יותר להצביע מהם הדפוסים של כלכלה מקיימת כאשר מסתכלים על ענפי משק שונים. הדבר כולל את:

למרות שאין תאוריה מגובת מהי כלכלה בת קיימא באופן כללי. קל יותר להצביע מהם הדפוסים של כלכלה מקיימת כאשר מסתכלים על ענפי משק שונים. הדבר כולל את:

* חקלאות בת קיימא כמו [[פרמקלצ'ר]] ו[[חקלאות ביודינמית]]

* חקלאות בת קיימא כמו [[פרמקלצ'ר]] ו[[חקלאות ביודינמית]]

* מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] וחסכון משמעותי באנרגיה - בעיקר על ידי הקטנת הוצאות אנרגיה בתחבורה, בחימום או קירור, בצריכת מוצרים (הוצאה עקיפה) בחשמל ובמזון.  

* מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] וחסכון משמעותי באנרגיה - בעיקר על ידי הקטנת הוצאות אנרגיה בתחבורה, בחימום או קירור, בצריכת מוצרים (הוצאה עקיפה) בחשמל ובמזון.  

* [[בנייה מקיימת]] כמו [[בנייה באדמה]] [[בנייה בלבני קש]] ובאופן רחב (ופשרני) יותר [[בנייה ירוקה]]

* [[בנייה מקיימת]] כמו [[בנייה באדמה]] [[בנייה בלבני קש]] ובאופן רחב (ופשרני) יותר [[בנייה ירוקה]]

* תחבורה בת קיימא ותכנון עירוני מקיים - תחבורה ברכבות ואוניות למרחקים גדולים, ושימוש בשילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[עירוניות מתחדשת]] ושימוש מוגבר ב[[הולכי רגל|הליכה]] [[אופניים]] וכן [[עירוב שימושי קרקע]] וקיצור מרחקי ה[[יוממות]].  

* תחבורה בת קיימא ותכנון עירוני מקיים - תחבורה ברכבות ואוניות למרחקים גדולים, ושימוש בשילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[עירוניות מתחדשת]] ושימוש מוגבר ב[[הולכי רגל|הליכה]] [[אופניים]] וכן [[עירוב שימושי קרקע]] וקיצור מרחקי ה[[יוממות]].  

* רפואה מקיימת - רפואה המתמכת בעיקר על רפואה מונעת כמו [[תזונה]] בריאה יותר, [[תחבורה פעילה]] ופעילות גופנית ומודעות גופנית כדי למנוע חלק ניכר מהבעיות הרפואיות וחלק מהמחלות.  

* רפואה מקיימת - רפואה המתמכת בעיקר על רפואה מונעת כמו [[תזונה]] בריאה יותר, [[תחבורה פעילה]] ופעילות גופנית ומודעות גופנית כדי למנוע חלק ניכר מהבעיות הרפואיות וחלק מהמחלות.  

* ניהול מקיים של משאבי טבע וסביבה - של משאבי המים ושל משאבים מתחדשים אחרים כמו יערות, נחלים, ימים, ועוד.

* ניהול מקיים של משאבי טבע וסביבה - של משאבי המים ושל משאבים מתחדשים אחרים כמו יערות, נחלים, ימים, ועוד.

* בתחום התרבותי יש הדגשה של הערכה מחודשת לתרבויות מקומיות ומסרותיות שיש להן פעמים רבות היבטים סביבתיים או מקיימים בהקשר האקולוגי והחברתי. הערכים של מגוון, שוויון, דמוקרטיה, סובלנות ו[[פשטות מרצון]] בולטים בנסיונות לקדם תרבות מקיימת, כתחליף ל[[תרבות הצריכה]] שמגדילה את הצריכה ומטשטשת את הנזק הסביבתי והחברתי או מציגה אותם כדבר טבעי, חיוני או חיובי.  

* בתחום התרבותי יש הדגשה של הערכה מחודשת לתרבויות מקומיות ומסורתיות שיש להן פעמים רבות היבטים סביבתיים או מקיימים בהקשר האקולוגי והחברתי. הערכים של מגוון, שוויון, דמוקרטיה, סובלנות ו[[פשטות מרצון]] בולטים בנסיונות לקדם תרבות מקיימת, כתחליף ל[[תרבות הצריכה]] שמגדילה את הצריכה ומטשטשת את הנזק הסביבתי והחברתי או מציגה אותם כדבר טבעי, חיוני או חיובי.  

* צריכת מזון מקיימת יותר - צריכת מזון מקומי ([[Locavore]]), מזון ממקורות צמחיים יותר (ראו [[השפעת מזון מהחי על הסביבה]]), מזון אורגני או ממקורות פרמקלצ'ר ו[[חקלאות נתמכת קהילה]]. הסתמכות על מגוון מקורות תזונה, [[התנועה למזון איטי]] ומזון טרי ועונתי יותר (כחלק מהדרכים לגיוון, לחיזוק הכלכלה המקומית ולהקטנת ההשקעה האנרגטית במזון), והכנת המזון על ידי הנבטה, פחות בישול או [[טבעונאות]] או בישול באנרגיה מתחדשת כמו [[תנור שמש]]  

* צריכת מזון מקיימת יותר - צריכת מזון מקומי ([[Locavore]]), מזון ממקורות צמחיים יותר (ראו [[השפעת מזון מהחי על הסביבה]]), מזון אורגני או ממקורות פרמקלצ'ר ו[[חקלאות נתמכת קהילה]]. הסתמכות על מגוון מקורות תזונה, [[התנועה למזון איטי]] ומזון טרי ועונתי יותר (כחלק מהדרכים לגיוון, לחיזוק הכלכלה המקומית ולהקטנת ההשקעה האנרגטית במזון), והכנת המזון על ידי הנבטה, פחות בישול או [[טבעונאות]] או בישול באנרגיה מתחדשת כמו [[תנור שמש]]  

* קיימות חודרת בצורה רכה יותר גם לתחומים רבים נוספים הכוללים לדוגמה [[נגרות ירוקה]], [[יערנות מקיימת]], [[עיצוב מקיים]], [[תיירות אקולוגית]], [[מיחשוב ירוק]], [[חומרי נקיון אקולוגיים]], [[צבעים אקולוגיים]], [[פנסייה ירוקה]], [[בנקאות ירוקה]] ועוד. בתחומים רבים יש צעדים כנים ונסיונות ראשונים לצד [[גרינווש]] או חוסר יכולת של הענף לעבור לקווים מקיימים יותר בגלל הרגלים של הצרכנים, העדר רגולציה מתאימה יחד עם כשלי שוק של השפעות חיצוניות, דומיננטיות של גורמים מזהמים על הענף שנהנים מהשפעות חיצוניות שליליות, [[נעילה טכנולוגית]] ועוד.

* קיימות חודרת בצורה רכה יותר גם לתחומים רבים נוספים הכוללים לדוגמה [[נגרות ירוקה]], [[יערנות מקיימת]], [[עיצוב מקיים]], [[תיירות אקולוגית]], [[מיחשוב ירוק]], [[חומרי נקיון אקולוגיים]], [[צבעים אקולוגיים]], [[פנסייה ירוקה]], [[בנקאות ירוקה]] ועוד. בתחומים רבים יש צעדים כנים ונסיונות ראשונים לצד [[גרינווש]] או חוסר יכולת של הענף לעבור לקווים מקיימים יותר בגלל הרגלים של הצרכנים, העדר רגולציה מתאימה יחד עם כשלי שוק של השפעות חיצוניות, דומיננטיות של גורמים מזהמים על הענף שנהנים מהשפעות חיצוניות שליליות, [[נעילה טכנולוגית]] ועוד.