שינויים

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] וכן חשש מ[[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] וכן חשש מ[[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ-8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.

בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ-8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב הם מים שנצרכים לשם גידול [[מזון בישראל|מזון שמיובא לישראל]], ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מושקעים בהכנת מוצרי תעשייה שמיובאים לישראל, כמות קטנה של מים מישראל מושקעת בייצור מוצרים (בעיקר חקלאות) שמיועדים לייצוא.

==מקורות המים==

==מקורות המים של ישראל==

עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מהתפלה. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.

עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מ[[התפלה]]. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.

===מקורות===

===מקורות===

עלות התפלה גבוהה יותר מעלות מים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף. יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.

עלות התפלה גבוהה יותר מעלות מים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף. יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.

ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה העולתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]]) לא מקודמות.

ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה העולתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]]) לא מקודמות. טענה זו עומדת מול מקרים ברורים בעשורים האחרונים של מחסור במים.  

===מאגרי המים===

===מאגרי המים בישראל===

מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.

מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.

====אקוויפר החוף====

====אקוויפר החוף====

{{הפניה לערך מורחב|אקוויפר החוף}}

{{הפניה לערך מורחב|אקוויפר החוף}}

אקוויפר החוף משתרע לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה בצפון ועד רצועת עזה בדרום. מהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך אבן חול, חול וכורכר. בעבר הופקו ממנו כ-400-600 מליוני מטרים מעוקבים בשנה, ואילו כיום, כתוצאה משאיבת יתר, המלחה וזיהום מופקים ממנו רק כ-300 מיליוני מטרים מעוקבים, שהם כ-15% מצריכת המים הישירה של אזרחי מדינת ישראל.

[[אקוויפר החוף]] משתרע לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה בצפון ועד רצועת עזה בדרום. מהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך אבן חול, חול וכורכר. בעבר הופקו ממנו כ-400-600 מליוני מטרים מעוקבים בשנה, ואילו כיום, כתוצאה משאיבת יתר, המלחה וזיהום מופקים ממנו רק כ-300 מיליוני מטרים מעוקבים, שהם כ-15% מצריכת המים הישירה של אזרחי מדינת ישראל.

למרות זאת, אקוויפר החוף חשוב לתושבי ישראל משום שניתן לאגור בו עד 2 מיליארדי קוב מים, זאת בניגוד לכמה מאות מיליוני קוב שניתן לאגור באקוויפר ההר ובכנרת. מסיבה זו יש צורך ידוע לשקם את המאגר לאפשרות אגירה רב שנתית, למרות הקשיים הרבים לביצוע.

למרות זאת, אקוויפר החוף חשוב לתושבי ישראל משום שניתן לאגור בו עד 2 מיליארדי קוב מים, זאת בניגוד לכמה מאות מיליוני קוב שניתן לאגור באקוויפר ההר ובכנרת. מסיבה זו יש צורך ידוע לשקם את המאגר לאפשרות אגירה רב שנתית, למרות הקשיים הרבים לביצוע.

====אקוויפר ההר====

====אקוויפר ההר====

אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. אקוויפר ההר הוא מאגר המים החשוב ביותר מבחינה חד-שנתית בגלל גודלו ואיכות המים שבו. עם זאת הוא מוגבל ביכולת האגירה שלו. כמו כן כמות המידע שיש לגביו נמוכה יחסית לאקוויפר החוף ולכנרת. אקוויפר ההר מספק מי שתייה לרשות הפלסטינית ומושפע מזיהומים הן מצד ישראל והן מצד הרשות.

[[אקוויפר ההר]] מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. אקוויפר ההר הוא מאגר המים החשוב ביותר מבחינה חד-שנתית בגלל גודלו ואיכות המים שבו. עם זאת הוא מוגבל ביכולת האגירה שלו. כמו כן כמות המידע שיש לגביו נמוכה יחסית לאקוויפר החוף ולכנרת. אקוויפר ההר מספק מי שתייה לרשות הפלסטינית ומושפע מזיהומים הן מצד ישראל והן מצד הרשות.

====אקוויפר חרמון====

====אקוויפר חרמון====

;גידול אוכלוסיית ישראל:

;גידול אוכלוסיית ישראל:

[[גידול האוכלוסייה בישראל]] משפיע על משק המים לא רק דרך הגדלת הצריכה, אלא גם על איכות מקורות המים. גידול האוכלוסייה, בעיקר במישור החוף גורם לזיהום מי התהום ולהקטנת כמות המים האיכותיים במאגרים. הגידול באוכלוסייה גורם להגדלת כמות הבנייה והקטנת שטח החלחול. בנוסף, גידול האוכלוסייה יחד עם הגדלת הצריכה גורמים לביקוש גבוה יותר של מים, דבר שאינו מאפשר התחדשות של המאגרים ושיקום שלהם, ואף גורר המלחת המאגרים עקב שאיבת יתר.

[[גידול האוכלוסייה בישראל]] משפיע על משק המים לא רק דרך הגדלת הצריכה, אלא גם על השפעה על איכות מקורות המים. גידול האוכלוסייה, בעיקר במישור החוף גורם ל[[זיהום מים בישראל|זיהום מי התהום]] ולהקטנת כמות המים האיכותיים במאגרים. הגידול באוכלוסייה גורם להגדלת כמות הבנייה והקטנת שטח החלחול. בנוסף, גידול האוכלוסייה יחד עם הגדלת הצריכה גורמים לביקוש גבוה יותר של מים, דבר שאינו מאפשר התחדשות של המאגרים ושיקום שלהם, ואף גורר המלחת המאגרים עקב שאיבת יתר.

;פרבור וכיסוי פני הקרקע:

;פרבור וכיסוי פני הקרקע:

[[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על מים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקוות שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצריכת מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכסוכי מים ולהקטנת מלאי המים.

[[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על מים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקוות שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצריכת מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכסוכי מים ולהקטנת מלאי המים.

בנוסף, עוני, שחיתות וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.

בנוסף, [[עוני]], [[שחיתות בישראל|שחיתות]] וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת-יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.

==צריכה==

==צריכה==

===טביעת רגל מימית===

===טביעת רגל מימית===

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

[[טביעת רגל מימית]] - סך המים שאזרחי ישראל צורכים או מזהמים באופן ישיר או עקיף עומדת על כ- 8 מיליארד קוב מים: 2 מיליארד באים מהמשק המקומי, 200 מיליון מיוצאים לחו"ל, 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.

[[טביעת רגל מימית]] - סך המים שאזרחי ישראל צורכים או מזהמים באופן ישיר או עקיף עומדת על כ- 8 מיליארד קוב מים. כ- 2 מיליארד קוב באים מהמשק המקומי, 200 מיליון קוב מיוצאים לחו"ל בעקבות השקעה שלהם במוצרים כמו פרחים, גידולי חקלאות אחרים ומוצרי תעשייה לייצוא, 4 מיליארד קוב מים הם מים שמושקעים במדינות אחרות בגידול [[מזון בישראל|מזון שמיובא בסופו של דבר לישראל]] כגון [[דגנים]], ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשייה.

===ניצול מקסימלי תאורטי===

===ניצול מקסימלי תאורטי===

לפי דן סזלבסקי, כמות המים השנתית הטבעית שניתנת לניצול באופן תאורטי לא עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב מים לשנה. אלו מהווים כ-20% מהמים שיורדים כגשם באופן ממוצע.<ref name="zaslavski"/>

לפי דן סזלבסקי, כמות המים השנתית הטבעית שניתנת לניצול באופן תאורטי לא עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב מים לשנה. אלו מהווים כ-20% מהמים שיורדים כגשם באופן ממוצע (רוב הגשם מתאדה).<ref name="zaslavski"/>

רשות המים מחשבת כמות של 1.5 מיליארד קוב ככמות ההפקה המקסימלית השנתית הממוצעת ממקורות טבעיים.

רשות המים מחשבת כמות של 1.5 מיליארד קוב ככמות ההפקה המקסימלית השנתית הממוצעת ממקורות טבעיים.

===השוואת צריכה למדינות אחרות===

===השוואת צריכה למדינות אחרות===

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], כל אדם זקוק ל-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.<ref Name="Has_0308">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] ראיון עם קלמנס מסרשמיד, הידרו-גאולוג גרמני, עמירה הס, 13.3.08 הארץ</ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], כל אדם זקוק לצריכת מים ישירה של כ-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים (הדבר לא מתחשב ב[[טביעת רגל מימית]] של מים המושקעים בגידול חקלאות להזנת האדם).<ref Name="Has_0308">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] ראיון עם קלמנס מסרשמיד, הידרו-גאולוג גרמני, עמירה הס, 13.3.08 הארץ</ref>

בישראל הצריכה הממוצעת (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.<ref Name="Has_0308"/>

בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.<ref Name="Has_0308"/> לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.<ref Name="Has_0308"/>

 

לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.<ref Name="Has_0308"/>

הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש  (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92  ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.<ref Name="Has_0308"/>

הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש  (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92  ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.<ref Name="Has_0308"/>

;צריכת המגזר החקלאי:

;צריכת המגזר החקלאי:

במשך השנים האחרונות קוצצו מכסות המים של החקלאים, וצריכת המים הישירה , של מים שפירים ירדה באופן משמעותי יחסית לעשורים הקודמים.  

במשך השנים האחרונות קוצצו [[חקלאות בישראל|מכסות המים של החקלאים]], וצריכת המים הישירה, של מים שפירים ירדה באופן משמעותי יחסית לעשורים הקודמים.  

בניגוד לנתון של צריכת המגזר הפרטי, צריכת המים לחקלאות לא גדלה ואולי גם יורדת עם הגידול באוכלוסייה, בגלל צמצום שטחים המיועדים לחקלאות שהפכו לשטחי מגורים.

בניגוד לנתון של צריכת המגזר הפרטי, צריכת המים לחקלאות לא גדלה ואולי גם יורדת עם הגידול באוכלוסייה, בגלל צמצום שטחים המיועדים לחקלאות שהפכו לשטחי מגורים.

במשך שנים רבות הוכתבה מדיניות המים של ישראל על ידי משרד החקלאות, שהושפע מלחצים של הלובי החקלאי. בשנים האחרונות היה קיצוץ במים הניתנים לחקלאות, במקביל לירידת כוחם של החקלאים בהשפעתם על הפוליטיקה בכלל ועל משק המים בפרט. האחריות לנושא המים עברה למשרד התשתיות, ומוכתבת בפועל גם על ידי משרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים]], דוגמה מפורסמת לנושא זה היתה התנגדות משרד האוצר לקידום תהליכי ההתפלה לאחר החורף הגשום של 1991.

במשך שנים רבות הוכתבה מדיניות המים של ישראל על ידי משרד החקלאות, שהושפע מלחצים של הלובי החקלאי. בשנים האחרונות היה קיצוץ במים הניתנים לחקלאות, במקביל לירידת כוחם של החקלאים בהשפעתם על הפוליטיקה בכלל ועל משק המים בפרט. האחריות לנושא המים עברה למשרד התשתיות, ומוכתבת בפועל גם על ידי משרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים]], דוגמה מפורסמת לנושא זה היתה התנגדות משרד האוצר לקידום תהליכי ההתפלה לאחר החורף הגשום של 1991.

===הפרטה===

===הפרטת משק המים===

בשנים האחרונות קידמו משרד האוצר והממשלות תהליכי הפרטה של משק המים. הפרטה אחת היא קידום התפלת המים בישראל, שהועבר לידי תאגידים ובעלי הון ישראליים. טענה מרכזית נגד מהלך זה היא כי יש סבסוד סמוי של מפעלי ההתפלה. לדוגמה, כדי לספוג את עודפי המים שבאים ממפעלי ההתפלה הקרובים לים, יש להפוך את כיוון הצנרת של מקורות - בעלות של מיליארדי שקלים ובמימון המדינה. טענה נוספת היא כי הדגש על התפלה נובע מ[[שחיתות]] והעדפה של הממשלה את האינטרסים של בעלי ההון המעורבים בה. צור שיזף לדוגמה מציין כי הדגש על התפלה מלווה בהזנחת פתרונות אחרים כמו שיקום [[אקוויפר החוף]], הכנסת מערכות [[מים אפורים]], [[קציר גשם]], והגברת חלחול למי תהום, שיפור התנהלות ההספקה העירונית ועוד.

בשנים האחרונות קידמו משרד האוצר והממשלות תהליכי הפרטה של משק המים. הפרטה אחת היא קידום התפלת המים בישראל, שהועבר לידי תאגידים ו[[בעלי הון בישראל|בעלי הון ישראליים]]. טענה מרכזית נגד מהלך זה היא כי יש סבסוד סמוי של מפעלי ההתפלה. לדוגמה, כדי לספוג את עודפי המים שבאים ממפעלי ההתפלה הקרובים לים, יש להפוך את כיוון הצנרת של מקורות - בעלות של מיליארדי שקלים ובמימון המדינה. טענה נוספת היא כי הדגש על התפלה נובע מ[[שחיתות]] והעדפה של הממשלה את האינטרסים של בעלי ההון המעורבים בה. צור שיזף לדוגמה מציין כי הדגש על התפלה מלווה בהזנחת פתרונות אחרים כמו שיקום [[אקוויפר החוף]], הכנסת מערכות [[מים אפורים]], [[קציר גשם]], והגברת חלחול למי תהום, שיפור התנהלות ההספקה העירונית ועוד.

הפרטה נוספת בתחום היא הפרטת הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה קצרת הטווח היתה עלייה במחירי המים. רשות המים אמורה לפקח על איכות המים, איכות הטיפול בהם ובשפכים ומחירי המים שיגבו.  

הפרטה נוספת בתחום היא הפרטת הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה קצרת הטווח היתה עלייה במחירי המים. רשות המים אמורה לפקח על איכות המים, איכות הטיפול בהם ובשפכים ומחירי המים שיגבו.