שינויים

'''מכונית''' היא סוג של כלי רכב. לסוג תחבורה זה יש [[השפעות חיצוניות]] משמעותיות, רובן [[עלויות חיצוניות]] ומיעוטן השפעות חיצונית חיוביות. השפעות אלה מוערכות ברוב מדינות המערב, לפי הערכות שמרניות, כשוות ערך לכ-6-8% מהתמ"ג,<ref name="ecotax"/>. או לפחות 64 מיליארד ש"ח בשנה עבור מדינה כמו [[כלכלת ישראל|ישראל]] לפני נתוני שנת 2013 (בעלת [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] שנתי של 291 מיליארד דולר, או 1064 מיליארד ש"ח).  

'''מכונית''' היא סוג של כלי רכב. לסוג תחבורה זה יש [[השפעות חיצוניות]] משמעותיות, רובן [[עלויות חיצוניות]] ומיעוטן השפעות חיצונית חיוביות. השפעות אלה מוערכות ברוב מדינות המערב, לפי הערכות שמרניות, כשוות ערך לכ-6-8% מהתמ"ג,<ref name="ecotax"/>. או לפחות 64 מיליארד ש"ח בשנה עבור מדינה כמו [[כלכלת ישראל|ישראל]] לפני נתוני שנת 2013 (בעלת [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] שנתי של 291 מיליארד דולר, או 1,064 מיליארד ש"ח).  

העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, חברות הדלק ותעשיות נוספות כמו גם ציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, [[עוני|אוכלוסיות עניות]], נשים, זקנים, נוער וילדים.

העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, חברות הדלק ותעשיות נוספות כמו גם ציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, [[עוני|אוכלוסיות עניות]], נשים, זקנים, נוער וילדים.

העלויות החיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב בן 1.6 ליטר הנוסע כ- 15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ -2.2 ש"ח לק"מ<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב:כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, הוצאות רישוי ביטוח ואובדן הכנסות מריבית. לפי נתוני הלמ"ס, 11.3 אחוז מכלל ההוצאות של משקי בית בישראל בשנת 2010 הוקדשו להוצאות על רכב, או 1,800 ש"ח לחודש בממוצע למשפחה, עבור 2.1 מיליון בתי אב <ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] [[הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה]]</ref> בישראל 2.1 מיליון רכבים פרטיים,[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html] הפערים בין הסכומים יכולים לנבוע מהערכה נמוכה מידי של הצרכנים את היקף הוצאות הרכב, מהחזקת רכבים זולים יותר ביחס למכונית 1.6 ליטר, או מהשתתפות הממשלה ומעסיקים בהוצאות הנסיעה. כך או כך העלות הישירה של הרכב הפרטי למשק היא 69-38 מיליארד ש"ח בנתוני 2010.  

העלויות החיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב בן 1.6 ליטר הנוסע כ- 15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ -2.2 ש"ח לק"מ<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב:כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, הוצאות רישוי ביטוח ואובדן הכנסות מריבית. לפי נתוני הלמ"ס, 11.3 אחוז מכלל ההוצאות של משקי בית בישראל בשנת 2010 הוקדשו להוצאות על רכב, או 1,800 ש"ח לחודש בממוצע למשפחה, עבור 2.1 מיליון בתי אב <ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> בישראל 2.1 מיליון רכבים פרטיים,[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html] הפערים בין הסכומים יכולים לנבוע מהערכה נמוכה מידי של הצרכנים את היקף הוצאות הרכב, מהחזקת רכבים זולים יותר ביחס למכונית 1.6 ליטר, או מהשתתפות הממשלה ומעסיקים בהוצאות הנסיעה. כך או כך העלות הישירה של הרכב הפרטי למשק היא 69-38 מיליארד ש"ח בנתוני 2010.  

מחישוב זה עולה שסך העלויות (הישירות והעקיפות) של הרכב הפרטי בישראל, נכון לשנת 2013, עומדות על 102-130 מיליארד ש"ח, שהם 10%-15% מהתמ"ג. סכום זה דומה לתקציב משרד הבטחון + משרד החינוך + משרד הבריאות לשנה זו.<ref>הנתונים מאתר[http://budget.yeda.us/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב פתוח]</ref>

מחישוב זה עולה שסך העלויות (הישירות והעקיפות) של הרכב הפרטי בישראל, נכון לשנת 2013, עומדות על 102-130 מיליארד ש"ח, שהם 10%-15% מהתמ"ג. סכום זה דומה לתקציב משרד הבטחון + משרד החינוך + משרד הבריאות לשנה זו.<ref>הנתונים מאתר[http://budget.yeda.us/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב פתוח]</ref>

מנקודת מבטה של [[ממשלה]], קיימות הכנסות מענף הרכב (כלל הענף ולא רק רכב פרטי): מיסוי בלו על הדלק, מיסוי על רכבים חדשים וחלפים, ומגביית אגרות רישוי. הכנסות אלו הסתכמו בשנת 2007 ב-21 מיליארד ש"ח, שהיוו 11% מהכנסות המדינה ממיסים ותשלומי חובה.[http://www.energianews.com/article.php?id=1255]. הכנסות נוספות נובעות ממס ערך מוסף, אלא שהכנסות אלה היו עשויות להגבות גם מקניית מוצרים אחרים. מדינת ישראל אינה אוספת נתונים ברורים לגבי ההוצאות של הממשלה על הרכב הפרטי - בינהן תשלום לנפגעי תאונות דרכים, תשלום ל[[נכות|נכים]] ולטיפולים אחרים עקב תחלואת לב, סוכרת, סרטן הנגרמים עקב תאונות דרכים, [[תת פעילות גופנית]] ו[[זיהום]], תת גביית מיסים עקב הכרה של המדינה בהוצאות רכב למעסיקים, ותשלום המדינה על הוצאות רכב של מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, וכן תת גביית מיסים אחרים עקב פגיעה בתוצר הכלכלי (עקב פגיעה בבריאות, פקקי תנועה, ייקור הדיור ועוד).  

מנקודת מבטה של [[ממשלה]], קיימות הכנסות מענף הרכב (כלל הענף ולא רק רכב פרטי): מיסוי בלו על הדלק, מיסוי על רכבים חדשים וחלפים, ומגביית אגרות רישוי. הכנסות אלו הסתכמו בשנת 2007 ב-21 מיליארד ש"ח, שהיוו 11% מהכנסות המדינה ממיסים ותשלומי חובה.[http://www.energianews.com/article.php?id=1255]. הכנסות נוספות נובעות ממס ערך מוסף, אלא שהכנסות אלה היו עשויות להיגבות גם מקניית מוצרים אחרים. מדינת ישראל אינה אוספת נתונים ברורים לגבי ההוצאות של הממשלה על הרכב הפרטי - בינהן תשלום לנפגעי תאונות דרכים, תשלום ל[[נכות|נכים]] ולטיפולים אחרים עקב תחלואת לב, סוכרת, סרטן הנגרמים עקב תאונות דרכים, [[תת פעילות גופנית]] ו[[זיהום]], תת גביית מיסים עקב הכרה של המדינה בהוצאות רכב למעסיקים, ותשלום המדינה על הוצאות רכב של מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, וכן תת גביית מיסים אחרים עקב פגיעה בתוצר הכלכלי (עקב פגיעה בבריאות, פקקי תנועה, ייקור הדיור ועוד).  

אחוז המתים ב[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בארצות הברית ביחס לגודל האוכלוסייה, ירד רק ב-25% מאז 1960, והוא ירד באחוזים בודדים בלבד מאז 1990. השינוי בכמות התאונות משמעותי הרבה יותר כאשר בוחנים את הנתון יחסית לכמות הנסועה (הקילומטרז') - אז רואים ירידה לרמה של 33%. השינוי הנמוך בכמות המתים ביחס לאוכלוסייה התרחש למרות [[שינוי טכנולוגי|שכלולים רבים בטכנולוגיה]] (כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר וכו'). לדוגמה, השימוש בחגורות בטיחות גדל מ-0 בשנות ה-60 ל -75% בשנת 2000, וחגורות בטיחות מורידות את הסיכון למוות בתאונה בכ-45%. ההסבר הוא שהשיפורים בטכנולוגיה הובילו לירידה בסיכוי התמותה פר ק"מ נסיעה, אבל מצד שני תושבי ארצות הברית נוסעים יותר ברכב ואו נוסעים מהר יותר כך שהם נפגעים בצורה קשה יותר בתאונות.<ref name="apta2010"/>  

אחוז המתים ב[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בארצות הברית ביחס לגודל האוכלוסייה, ירד רק ב-25% מאז 1960, והוא ירד באחוזים בודדים בלבד מאז 1990. השינוי בכמות התאונות משמעותי הרבה יותר כאשר בוחנים את הנתון יחסית לכמות הנסועה (הקילומטרז') - אז רואים ירידה לרמה של 33%. השינוי הנמוך בכמות המתים ביחס לאוכלוסייה התרחש למרות [[שינוי טכנולוגי|שכלולים רבים בטכנולוגיה]] (כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר וכו'). לדוגמה, השימוש בחגורות בטיחות גדל מ-0 בשנות ה-60 ל -75% בשנת 2000, וחגורות בטיחות מורידות את הסיכון למוות בתאונה בכ-45%. ההסבר הוא שהשיפורים בטכנולוגיה הובילו לירידה בסיכוי התמותה פר ק"מ נסיעה, אבל מצד שני תושבי ארצות הברית נוסעים יותר ברכב ואו נוסעים מהר יותר כך שהם נפגעים בצורה קשה יותר בתאונות.<ref name="apta2010"/>  

בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ- 5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שווייץ]] , [[שבדיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>

בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ- 5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שווייץ]], [[שבדיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>

איזורים בעלי [[תכנון מוכוון תחבורה ציבורית]] מספקים יתרונות גדולים לתושבים שבהם שכן הם נוהגים פחות ק"מ בכל שנה, הם נוהגים במהירות נמוכה יותר, ויש להם אפשרויות תחבורה טובות יותר שמאפשרות להם להימנע מנהיגה במצבים מסוכנים כמו נהיגה בזמן שאתה עייף, חולה או במצב שיכרות. למרות שכמות התאונות הכוללת גבוה יותר באיזורים עירוניים (בארצות הברית) בגלל שיש יותר אינטראקציות בין רכבים, חומרת התאונות וכמות הנפגעים (מתים, פצועים) היא גבוה יותר באיזורים בעלי צפיפות נמוכה יותר בגלל מהירות גבוהה יותר ובגלל זמני תגובה איטית יותר של צוותי חירום ורפואה. במילים אחרות, תושבים של שכונות עירוניות הם בעלי תאונות רבות יותר אבל חמורות פחות ואילו תושבי הפרברים והכפרים הם בעלי תאונות מעטות אבל קטלניות.<ref name="apta2010"/>  

איזורים בעלי [[תכנון מוכוון תחבורה ציבורית]] מספקים יתרונות גדולים לתושבים שבהם שכן הם נוהגים פחות ק"מ בכל שנה, הם נוהגים במהירות נמוכה יותר, ויש להם אפשרויות תחבורה טובות יותר שמאפשרות להם להימנע מנהיגה במצבים מסוכנים כמו נהיגה בזמן שאתה עייף, חולה או במצב שיכרות. למרות שכמות התאונות הכוללת גבוה יותר באיזורים עירוניים (בארצות הברית) בגלל שיש יותר אינטראקציות בין רכבים, חומרת התאונות וכמות הנפגעים (מתים, פצועים) היא גבוה יותר באיזורים בעלי צפיפות נמוכה יותר בגלל מהירות גבוהה יותר ובגלל זמני תגובה איטית יותר של צוותי חירום ורפואה. במילים אחרות, תושבים של שכונות עירוניות הם בעלי תאונות רבות יותר אבל חמורות פחות ואילו תושבי הפרברים והכפרים הם בעלי תאונות מעטות אבל קטלניות.<ref name="apta2010"/>  

כתוצאה מכך אחוז האנשים שמתים מתאונות (של תחבורה ציבורית ושל מכוניות) באיזורים בעלי [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] הוא נמוך משמעותית ככל שכמות הנסיעות בתחבורה ציבורית גדל. בארצות הברית, באיזורים בעלי כמות נסיעות בתחבורה ציבורית שעולה על 400 מייל בשנה , התמותה מתאונות דרכים ל-100 אלף איש עומדת על פחות מ-10, ומגיע לפעמים ל-5 אנשים בשנה, בעוד שבישובים עם כמות נסיעות בתחבורה ציבורית נמוכה מ-200 מייל בשנה, יש ישובים רבים שבהם שיעור ההרוגים ל-100 אלף נע בין 15 ל-25 בני אדם בשנה. <ref name="apta2010"/>

כתוצאה מכך אחוז האנשים שמתים מתאונות (של תחבורה ציבורית ושל מכוניות) באיזורים בעלי [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] הוא נמוך משמעותית ככל שכמות הנסיעות בתחבורה ציבורית גדל. בארצות הברית, באיזורים בעלי כמות נסיעות בתחבורה ציבורית שעולה על 400 מייל בשנה, התמותה מתאונות דרכים ל-100 אלף איש עומדת על פחות מ-10, ומגיע לפעמים ל-5 אנשים בשנה, בעוד שבישובים עם כמות נסיעות בתחבורה ציבורית נמוכה מ-200 מייל בשנה, יש ישובים רבים שבהם שיעור ההרוגים ל-100 אלף נע בין 15 ל-25 בני אדם בשנה. <ref name="apta2010"/>

===זיהום אוויר===

===זיהום אוויר===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}

* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כ[[זיהום|מזהם שניוני]] כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.

* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כ[[זיהום|מזהם שניוני]] כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.

* [[ערפיח]] - חומר חלקיקי יחד עם תחמוצות חנקן, ואוזון יוצרים יחד ערפיח שיוצר בעיות זיהום משל עצמו.  

* [[ערפיח]] - חומר חלקיקי יחד עם תחמוצות חנקן, ואוזון יוצרים יחד ערפיח שיוצר בעיות זיהום משל עצמו.  

* CO - [[פחמן חד חמצני]] - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילות והקאות. בריכוזים גבוהים פחמן חד-חמצני גורר מוות מחנק. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית ו[[טרטוגן|התפתחות עוברים]].

* CO - [[פחמן חד חמצני]] - נקשר בקלות להמוגלובין בדם ומונע אספקת חמצן לתאי הגוף. התוצאות הן סחרחורת, בחילות והקאות. בריכוזים גבוהים פחמן חד-חמצני גורר מוות מחנק. מחקרים חדשים קושרים אותו גם לפגיעה בתפקוד הלב, מערכת העצבים המרכזית ו[[טרטוגן|התפתחות עוברים]].

* [[פחמימנים]] - כוללים בין היתר [[חומרים מסרטנים]] כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים.

* [[פחמימנים]] - כוללים בין היתר [[חומרים מסרטנים]] כמו [[בנזן]] ומזהמים רעילים נוספים.

* [[תחמוצות גופרית]] - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ו[[אסטמה]]. עם השנים יש ירידה בריכוזי הגופרית בדלקים ואיתה ירידה בכמות הגופרית הנפלטת  

* [[תחמוצות גופרית]] - גורמות לגירויים בגרון, בצקת בדרכי הנשימה ו[[אסטמה]]. עם השנים יש ירידה בריכוזי הגופרית בדלקים ואיתה ירידה בכמות הגופרית הנפלטת  

* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  

* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  

חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות נקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של נפט ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסוחלת ממכוניו.  

חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות נקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של נפט ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות.  

לפי הערכת [[משרד הבריאות]] משנת 2007, לפחות 1250 איש חולים בישראל בשנה ממחלות [[סרטן]] הנגרמות עקב [[זיהום אוויר]]. זיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות גם עקב תרומה למחלות לב וכלי דם. לזיהום אוויר יש גם מחיר כספי, עקב אבדן ימי עבודה, עלות הטיפולים הרפואיים, תמותה מוקדמת, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים, פגיעה בגידולי [[חקלאות]], פגיעה במבנים, הורדת ערך דירות ועוד. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר (כולל [[זיהום תעשייתי|זיהום מתעשייה]]) בישראל הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

לפי הערכת [[משרד הבריאות]] משנת 2007, לפחות 1250 איש חולים בישראל בשנה ממחלות [[סרטן]] הנגרמות עקב [[זיהום אוויר]]. זיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות גם עקב תרומה למחלות לב וכלי דם. לזיהום אוויר יש גם מחיר כספי, עקב אבדן ימי עבודה, עלות הטיפולים הרפואיים, תמותה מוקדמת, עלות הטיפול בילדים שנולדו עם מומים מולדים, פגיעה בגידולי [[חקלאות]], פגיעה במבנים, הורדת ערך דירות ועוד. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר (כולל [[זיהום תעשייתי|זיהום מתעשייה]]) בישראל הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

{{הפניה לערך מורחב|אי חום עירוני}}

{{הפניה לערך מורחב|אי חום עירוני}}

[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|320px|תמונה תרמית של אטלנטה, ג'ורג'יה המדגימה [[אי חום עירוני]]. כחול מציין טמפרטורות נמוכות, אדום חם יותר ואזורים חמים מופיעים בצבע לבן. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות]]

[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|320px|תמונה תרמית של אטלנטה, ג'ורג'יה המדגימה [[אי חום עירוני]]. כחול מציין טמפרטורות נמוכות, אדום חם יותר ואזורים חמים מופיעים בצבע לבן. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות]]

האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות, והשפעות חיצוניות של אנרגיה.

האספלט השחור קולט קרינת שמש ומנועי המכוניות פולטים חום רב. השפעות אלה תורמות לתופעה שנקראת [[אי חום עירוני]]: שטחים עירוניים חמים יותר במספר מעלות מאשר שטחים כפריים. בחורף יש לדבר זה השפעות חיצוניות חיוביות היות והדבר חוסך הוצאות חימום; אך בקיץ הדבר מוסיף לעומס החום דבר שמגביר את השימוש במזגנים - הוצאות האנרגיה ישירות, והשפעות חיצוניות של אנרגיה.

מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות, אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום, ואוגרים את החום כך שהוא נפלט גם בשעות הלילה. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשיית המשתמשות ב[[מיזוג אוויר|מזגנים]] (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.

מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות, אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום, ואוגרים את החום כך שהוא נפלט גם בשעות הלילה. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשיית המשתמשות ב[[מיזוג אוויר|מזגנים]] (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.

===קיטוע בתי גידול===

===קיטוע בתי גידול===

[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי הכולל לא משתנה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]]. כדי להפחית בעיית קיטוע ניתן לבנות "מעברים אקולוגים": גשרים או מנהרות מעל או מתחת לכבישים ותשתיות אחרות כדי לאפשר מעבר בטוח של בעלי-חיים וצמחים.

[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי הכולל לא משתנה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]]. כדי להפחית בעיית קיטוע ניתן לבנות "מעברים אקולוגים": גשרים או מנהרות מעל או מתחת לכבישים ותשתיות אחרות כדי לאפשר מעבר בטוח של בעלי-חיים וצמחים.

===מניעת חלחול מים והצפות===

===מניעת חלחול מים והצפות===

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית הגיעו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית הגיעו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.

עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.

הפרבור תורם להגדלת הנסועה ברכב פרטי ולהגדלת ההחזקה של רכב פרטי ובכך מגביר את השפעות הרכב הפרטי, בהיבטים של זיהום, פקקים, דלדול מקורות אנרגיה ועוד. משפחות בישובים פרבריים נוסעות למרחקים גדולים יותר, ויש להן בממוצע יותר מכוניות בהשוואה לתושבי ערים. הדבר נובע הן מהארכת מרחקי הנסיעה והן מהמבנה הטופוגרפי והתכנוני של הפרברים שמקשה על קיום של תחבורה ציבורית ועל שימוש ב[[תחבורת אופניים]]. צפיפות הדיור הנמוכה לא מאפשרת לבנות חנויות שכונתיות במרחק הליכה או בתי ספר כאלה דבר שמחייב ריכוז של המסחר והלימודים במרכזים שאליהם רוב התושבים חייבים לנסוע במכונית. היבטים אלו תורמים ל[[הפרדת שימושי קרקע]] שפרושה הגדלת השימוש ברכב פרטי עוד יותר והקצאת שטח נוסף לחנייה.  

הפרבור תורם להגדלת הנסועה ברכב פרטי ולהגדלת ההחזקה של רכב פרטי ובכך מגביר את השפעות הרכב הפרטי, בהיבטים של זיהום, פקקים, דלדול מקורות אנרגיה ועוד. משפחות בישובים פרבריים נוסעות למרחקים גדולים יותר, ויש להן בממוצע יותר מכוניות בהשוואה לתושבי ערים. הדבר נובע הן מהארכת מרחקי הנסיעה והן מהמבנה הטופוגרפי והתכנוני של הפרברים שמקשה על קיום של תחבורה ציבורית ועל שימוש ב[[תחבורת אופניים]]. צפיפות הדיור הנמוכה לא מאפשרת לבנות חנויות שכונתיות במרחק הליכה או בתי ספר כאלה דבר שמחייב ריכוז של המסחר והלימודים במרכזים שאליהם רוב התושבים חייבים לנסוע במכונית. היבטים אלו תורמים ל[[הפרדת שימושי קרקע]] שפרושה הגדלת השימוש ברכב פרטי עוד יותר והקצאת שטח נוסף לחנייה.  

היות ושימוש ברכב פרטי מעודד תכנון של כבישים, מחלפים ופרברים נוספים נוצרת [[לולאת משוב]] מחזקת או [[ביקוש מושרה]]. בנייה בדפוסי פרבור פרושה גם החלשת הכלכלה (עקב אי יעילות כלכלית ואנרגטית), שימוש בזבזני בשטח ולכן תרומה לייקור הדיור, והרס שטחים פתוחים ו[[מערכות אקולוגיות]] ותרומה ל[[הכחדת מינים]]. התלות שיוצרים פרברי מגורים ומסחר ברכב הפרטי גורמת לפגיעה בעניים שאינם יכולים להחזיק רכב פרטי, ולכן נפגעת הגישה שלהם למקומות עבודה, ללימודים ולקניות, ולכן הגדלת [[אי שוויון כלכלי]], לכן הפרבור נחשב לצורה של [[מלכודת עוני]]. אוכלוסיות נוספות שנפגעות הן ילדים קטנים וקשישים (שלא יכולים לנהוג) ונשים (שמסיעות את הילדים לכל מקום). היבטים נוספים כוללים את [[אפקט הבייגלה]] שבו מרכזי ערים מתרוקנים עקב שילוב של הזנחה ופשיעה ובריחת תושבים ועסקים לפרברים יותר ויותר רחוקים.  

היות ושימוש ברכב פרטי מעודד תכנון של כבישים, מחלפים ופרברים נוספים נוצרת [[לולאת משוב]] מחזקת או [[ביקוש מושרה]]. בנייה בדפוסי פרבור פרושה גם החלשת הכלכלה (עקב אי יעילות כלכלית ואנרגטית), שימוש בזבזני בשטח ולכן תרומה לייקור הדיור, והרס שטחים פתוחים ו[[מערכות אקולוגיות]] ותרומה ל[[הכחדת מינים]]. התלות שיוצרים פרברי מגורים ומסחר ברכב הפרטי גורמת לפגיעה בעניים שאינם יכולים להחזיק רכב פרטי, ולכן נפגעת הגישה שלהם למקומות עבודה, ללימודים ולקניות, ולכן הגדלת [[אי שוויון כלכלי]], לכן הפרבור נחשב לצורה של [[מלכודת עוני]]. אוכלוסיות נוספות שנפגעות הן ילדים קטנים וקשישים (שלא יכולים לנהוג) ונשים (שמסיעות את הילדים לכל מקום). היבטים נוספים כוללים את [[אפקט הבייגלה]] שבו מרכזי ערים מתרוקנים עקב שילוב של הזנחה ופשיעה ובריחת תושבים ועסקים לפרברים יותר ויותר רחוקים.  

למרות היבטים רבים אלה, רוב הספרות של הערכות השפעות חיצוניות של רכבים פרטיים לא מתייחסת לנזקים כלכליים שנגרמים עקב פרבור.

למרות היבטים רבים אלה, רוב הספרות של הערכות השפעות חיצוניות של רכבים פרטיים לא מתייחסת לנזקים כלכליים שנגרמים עקב פרבור.

[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר ממכוניות]] פוגע לא רק בבריאות התושבים, בעלי החיים והמבנים בעיר, אלא גם מוביל לפגיעה ב[[עצים בעיר]]. בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.

[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר ממכוניות]] פוגע לא רק בבריאות התושבים, בעלי החיים והמבנים בעיר, אלא גם מוביל לפגיעה ב[[עצים בעיר]]. בנוסף לכך ברחובות בהם עובר כביש ניתן לשתול פחות עצים ודבר זה מקטין את כמות העצים שניתן לקיים בעיר.

כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני וב[[נוחות ההליכה]] (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים. עצים רבים יותר פרושם גם רווחים גבוהים יותר ל[[עסקים מקומיים]] בעיר שכן הם משפרים את [[רחוב ידידותי להולכי רגל|נוחות ההליכה ברחוב]]. עצים תורמים גם לטיהור האוויר מ[[זיהום אוויר]] ותורמים גם לחלחול מים לקרקע.

כמות עצים נמוכה בעיר מקטינה את הצל ותורמת לחימום העיר. היא מקטינה את הנאת התושבים ופוגעת במרקם העירוני וב[[נוחות ההליכה]] (ראו סעיף) ומורידה את ערך הבתים. עצים רבים יותר פרושם גם רווחים גבוהים יותר ל[[עסקים מקומיים]] בעיר שכן הם משפרים את [[רחוב ידידותי להולכי רגל|נוחות ההליכה ברחוב]]. עצים תורמים גם לטיהור האוויר מ[[זיהום אוויר]] ותורמים גם לחלחול מים לקרקע.

===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===

===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===

===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===

===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון תחבורתי}}

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון תחבורתי}}

מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי גוררת הגדלת הפערים בחברה באמצעות קיום של מלכודת עוני של נגישות. עניים הם בעלי יכולת קטנה יותר להשיג רכב, לתחזק ולשלם על דלק. במציאות של תכנון מוטה רכב פרטי הם בעלי ניידות קטנה יותר יחסית לשכבות מבוססות יותר. דבר זה פוגע ביכולות שלהם להשיג ולהחזיק במשרות, מצמצם את היכולת להגיע למקומות השכלה, ומקטין את מגוון אפשרויות הקנייה שלהם. כל הדברים האלה גורמים לכך שתחבורת רכב פרטי מהווה [[מלכודת עוני]] - היא מקשה על העניים להפוך להפוך לפחות עניים.

מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי גוררת הגדלת הפערים בחברה באמצעות קיום של מלכודת עוני של נגישות. עניים הם בעלי יכולת קטנה יותר להשיג רכב, לתחזק ולשלם על דלק. במציאות של תכנון מוטה רכב פרטי הם בעלי ניידות קטנה יותר יחסית לשכבות מבוססות יותר. דבר זה פוגע ביכולות שלהם להשיג ולהחזיק במשרות, מצמצם את היכולת להגיע למקומות השכלה, ומקטין את מגוון אפשרויות הקנייה שלהם. כל הדברים האלה גורמים לכך שתחבורת רכב פרטי מהווה [[מלכודת עוני]] - היא מקשה על העניים להפוך להפוך לפחות עניים.

שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של [[מוצר ציבורי]] (לדוגמה הגדלת שיוויון כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה [[שחיתות]] ופשיעה) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.

שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של [[מוצר ציבורי]] (לדוגמה הגדלת שיוויון כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה [[שחיתות]] ופשיעה) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.

לאחר שלב זה, יש לבצע '''הערכת השפעות חיצוניות משניות''' מדור ראשון - על תהליכים, שירותים ומוצרים שהמכוניות מעורבת בהם או מעודדת אותם, כפול האחוז היחסי של השפעת המכונית על אותם תהליכים. כך מכוניות גוררות תהליך של פרבור, ודורשות שירות של מוסכים. התרומה של מכוניות לפרבור אינה 100 אחוז ולכן השפעות חיצוניות של פרבור שמיוחסות מכוניות יחושבו לפי תרומת המכוניות לתהליך זה, לעומת זאת, רוב המוסכים נועדו אך ורק לצורך שירות של כלי רכב ממונעים (מכונית, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות). לתהליכים אלה יש השפעות על תהליכים שירותים ומוצרים בעצמם, כך שהתהליך ממשיך הלאה.

לאחר שלב זה, יש לבצע '''הערכת השפעות חיצוניות משניות''' מדור ראשון - על תהליכים, שירותים ומוצרים שהמכוניות מעורבת בהם או מעודדת אותם, כפול האחוז היחסי של השפעת המכונית על אותם תהליכים. כך מכוניות גוררות תהליך של פרבור, ודורשות שירות של מוסכים. התרומה של מכוניות לפרבור אינה 100 אחוז ולכן השפעות חיצוניות של פרבור שמיוחסות מכוניות יחושבו לפי תרומת המכוניות לתהליך זה, לעומת זאת, רוב המוסכים נועדו אך ורק לצורך שירות של כלי רכב ממונעים (מכונית, אופנועים, אוטובוסים ומשאיות). לתהליכים אלה יש השפעות על תהליכים שירותים ומוצרים בעצמם, כך שהתהליך ממשיך הלאה.

כדי שהכלי של השפעות חיצוניות מלאות יהיה שימושי, אפשר לעצור אחרי 3 דורות של השפעות חיצוניות (השפעות המכונית, תרומת המכוניות להשפעות של תהליכים ושירותים למכוניות והשפעות של תהליכים אלה). אפשר לבצע חריגה ממספר זה של 3 דורות במקרה וההשפעה היא חשובה במיוחד או שצפוי שתהיה השפעה גדולה לאחר מספר גדול יותר של דורות - לדוגמה מכוניות תורמות תרומה נכבדת למחקר ופיתוח ומחקר זה משפיע גם על תחומים נוספים.

כדי שהכלי של השפעות חיצוניות מלאות יהיה שימושי, אפשר לעצור אחרי 3 דורות של השפעות חיצוניות (השפעות המכונית, תרומת המכוניות להשפעות של תהליכים ושירותים למכוניות והשפעות של תהליכים אלה). אפשר לבצע חריגה ממספר זה של 3 דורות במקרה וההשפעה היא חשובה במיוחד או שצפוי שתהיה השפעה גדולה לאחר מספר גדול יותר של דורות - לדוגמה מכוניות תורמות תרומה נכבדת למחקר ופיתוח ומחקר זה משפיע גם על תחומים נוספים.

את ההשפעות של מכונית ניתן לפרק לשני סוגים: '''השפעות סטטיות''', ו'''השפעות דינמיות'''. השפעות סטטיות שליליות ניתן לכמת באופן מיידי לכסף והן משפיעות על קניה ומכירה של מוצרים שאמורים לספק פיצוי על הנזק שנגרם, או הקטנה של קנייה כזו וחסכון כספי או שיפור התועלת במקרה של השפעות חיצונית חיוביות. השפעות דינמיות הן השפעות של המכונית על תהליכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בעלי השפעות חיצוניות. חיזוק או החלשה של תהליכים אלה גורם לחיזוק או החלשה של ההשפעות החיצוניות הכרוכות בהם.

את ההשפעות של מכונית ניתן לפרק לשני סוגים: '''השפעות סטטיות''', ו'''השפעות דינמיות'''. השפעות סטטיות שליליות ניתן לכמת באופן מיידי לכסף והן משפיעות על קניה ומכירה של מוצרים שאמורים לספק פיצוי על הנזק שנגרם, או הקטנה של קנייה כזו וחסכון כספי או שיפור התועלת במקרה של השפעות חיצונית חיוביות. השפעות דינמיות הן השפעות של המכונית על תהליכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בעלי השפעות חיצוניות. חיזוק או החלשה של תהליכים אלה גורם לחיזוק או החלשה של ההשפעות החיצוניות הכרוכות בהם.

==עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==

==עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==

דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008 מעריך את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססת על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6% מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של [[פקקי תנועה|עלויות גודש]] תוביל לנתון דומה למומצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref>

דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008 מעריך את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססת על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6% מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של [[פקקי תנועה|עלויות גודש]] תוביל לנתון דומה למומצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref>

להלן העלויות החיצוניות של מכוניות בישראל. סה"כ הן מגיעות לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-64מיליארד ש"ח לפי נתוני תוצר של שנת 2013, (291 מיליארד דולר או 1,064 מיליארד ש"ח). העלויות באחוזים מהתוצר חושבו לשנות 2006, בסוגריים הנתונים במיליארדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי משנת 2013:  

להלן העלויות החיצוניות של מכוניות בישראל. סה"כ הן מגיעות לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-64מיליארד ש"ח לפי נתוני תוצר של שנת 2013, (291 מיליארד דולר או 1,064 מיליארד ש"ח). העלויות באחוזים מהתוצר חושבו לשנות 2006, בסוגריים הנתונים במיליארדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי משנת 2013:  

אומדן זה אינו מכליל עלויות רבות, כמו [[פרבור]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], תחלואה עודפת עקב [[אורח חיים יושבני]] [[פשיעה]] ופגיעה ב[[יעילות כלכלית|יעילות הכלכלית]] כתוצאה מאי היעילות האנרגטית של ערים (ראו [[עירוניות מתחדשת]]).  

אומדן זה אינו מכליל עלויות רבות, כמו [[פרבור]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], תחלואה עודפת עקב [[אורח חיים יושבני]] [[פשיעה]] ופגיעה ב[[יעילות כלכלית|יעילות הכלכלית]] כתוצאה מאי היעילות האנרגטית של ערים (ראו [[עירוניות מתחדשת]]).  

קיימים אומדנים גבוהים יותר לחלק מהסעיפים. לדוגמה, על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של תאונות הדרכים בשנים-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לפי נתוני 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג (פי 5 מהמחקר של פארטו), מזה יש לנכות עלות של מיליארד ש"ח של פקקים (שכבר נספרים בדו"ח הוועדה) ומגיעים לעלות של כ 11.6 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2013 עומדת על 26 מיליארד ש"ח לשנה (בהשוואה ל-7 מיליארד במחקרים שהובאו קודם). לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]. מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה, כאשר 8 מיליארד הם נזקים הנגרמים בגלל פגיעות גופניות, 3 מיליארד הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד הוצאות ממשלתיות בנסיון למנוע תאונות, ועוד 1.5 מיליארד עקב פקקים הנגרמים מתאונות.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf] .

קיימים אומדנים גבוהים יותר לחלק מהסעיפים. לדוגמה, על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של תאונות הדרכים בשנים-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לפי נתוני 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג (פי 5 מהמחקר של פארטו), מזה יש לנכות עלות של מיליארד ש"ח של פקקים (שכבר נספרים בדו"ח הוועדה) ומגיעים לעלות של כ 11.6 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2013 עומדת על 26 מיליארד ש"ח לשנה (בהשוואה ל-7 מיליארד במחקרים שהובאו קודם). לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]. מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה, כאשר 8 מיליארד הם נזקים הנגרמים בגלל פגיעות גופניות, 3 מיליארד הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד הוצאות ממשלתיות בנסיון למנוע תאונות, ועוד 1.5 מיליארד עקב פקקים הנגרמים מתאונות.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf].

סעיף [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]] הוערך בשנת 2009 על ידי כלכלני האוצר בכ-6% מהתוצר, ונע בטוחח של 0.6% עד 9% מהתוצר[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3348349,00.html]

סעיף [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]] הוערך בשנת 2009 על ידי כלכלני האוצר בכ-6% מהתוצר, ונע בטוחח של 0.6% עד 9% מהתוצר[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3348349,00.html]

==עלויות ישירות של הרכב הפרטי בישראל==

==עלויות ישירות של הרכב הפרטי בישראל==

לפי הלמ"ס נכון לשנת 2010, משק בית ממוצא בישראל הוציא כ 11% מהצריכה הסופית שלו על רכב פרטי. סכום שווה ל 18,000 ש"ח בשנה או 1,500 ש"ח בחודש. בסה"כ 2.18 מיליון משקי בית הוציאו כ 40 מיליארד ש"ח בהוצאות ישירות על רכבים פרטיים.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> יש לשים לב שהוצאות אלה אינן כוללות הוצאות עקיפות -   הוצאות של החזר הון (פחת וריבית) - יחד עם הוצאות אלה הערכת הלמ"ס לשנת 2010 תעמוד על כ -28 אלף ש"ח למשק בית - קרוב להערכות מכון חשב.

לפי הלמ"ס נכון לשנת 2010, משק בית ממוצא בישראל הוציא כ 11% מהצריכה הסופית שלו על רכב פרטי. סכום שווה ל 18,000 ש"ח בשנה או 1,500 ש"ח בחודש. בסה"כ 2.18 מיליון משקי בית הוציאו כ 40 מיליארד ש"ח בהוצאות ישירות על רכבים פרטיים.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> יש לשים לב שהוצאות אלה אינן כוללות הוצאות עקיפות - הוצאות של החזר הון (פחת וריבית) - יחד עם הוצאות אלה הערכת הלמ"ס לשנת 2010 תעמוד על כ -28 אלף ש"ח למשק בית - קרוב להערכות מכון חשב.

לפי מכון חשב, בנתוני 2009 החזקת מכונית חדשה עולה 29 אלף ש"ח בשנה ואילו מכונית משומשת עולה 27 אלף ש"ח בשנה. [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.519209 ]. הכפלה ב-2 מיליוון מכוניות פרטיות מביאה את ההוצאות הישירות על רכבים בישראל ל-54 מיליארד ש"ח. לפי הלמ"ס, רכב ישראלי פרטי ממוצע נוסע 16,700 ק"מ בשנה, ונתון זה עולה עם השנים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413684,00.html]. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב משומש בן 1.6 ליטר הנוסע כ- 15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ -2.2 ש"ח לק"מ. העלות מתחלקת לעלות קבועה של כ 1.1 ש"ח לק"מ ועוד עלות משתנה של כ-1.1 ש"ח לק"מ - כך שלדוגמה נהג שאינו נוהג כלל במכוניתו יוציא כ-16.7 אלף ש"ח בשנה, לפי הפירוט .<ref name="rechev2013"/>

לפי מכון חשב, בנתוני 2009 החזקת מכונית חדשה עולה 29 אלף ש"ח בשנה ואילו מכונית משומשת עולה 27 אלף ש"ח בשנה. [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.519209 ]. הכפלה ב-2 מיליוון מכוניות פרטיות מביאה את ההוצאות הישירות על רכבים בישראל ל-54 מיליארד ש"ח. לפי הלמ"ס, רכב ישראלי פרטי ממוצע נוסע 16,700 ק"מ בשנה, ונתון זה עולה עם השנים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413684,00.html]. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב משומש בן 1.6 ליטר הנוסע כ-15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ-2.2 ש"ח לק"מ. העלות מתחלקת לעלות קבועה של כ 1.1 ש"ח לק"מ ועוד עלות משתנה של כ-1.1 ש"ח לק"מ - כך שלדוגמה נהג שאינו נוהג כלל במכוניתו יוציא כ-16.7 אלף ש"ח בשנה, לפי הפירוט.<ref name="rechev2013"/>

* 10,495 - החזר הון (פחת וריבית) - פחת הוא בכמה יורד ערך המכונית בכל שנה, הריבית היא כמה כסף הנהג מפסיד בכל שנה מאי השקעת הכסף באפיק חלופי המניב ריבית.   

* 10,495 - החזר הון (פחת וריבית) - פחת הוא בכמה יורד ערך המכונית בכל שנה, הריבית היא כמה כסף הנהג מפסיד בכל שנה מאי השקעת הכסף באפיק חלופי המניב ריבית.   

יש צעדים רבים הננקטים כדי להקטין את ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות שונות של רכב פרטי - שיפורי טכנולוגיה ועיצוב של מכוניות, רחובות וערים כגון [[איזורי מיתון תנועה]], חגורות בטיחות, רכבים בטוחים יותר ועוד נועדו להקטין בעיות של [[תאונות דרכים]]. שיפורים ב[[מנועים]] ושימוש בדלקים שעברו זיקוק איכותי יותר מובילה להפחתה הדרגתית של זיהום אוויר מתחבורה. שימוש ב[[רכבים חשמליים]] או [[רכב ירוק]] עשוי להפחית גם הוא את כמות זיהום האוויר מתחבורה. יש נסיוניות של הרשויות גם לצמצם זיהום מים ממקורות שונים כגון צמצום זיהום מים מתחנות דלק ופיקוח על זיהום מים הנגמם ממצברי רכב.

יש צעדים רבים הננקטים כדי להקטין את ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות שונות של רכב פרטי - שיפורי טכנולוגיה ועיצוב של מכוניות, רחובות וערים כגון [[איזורי מיתון תנועה]], חגורות בטיחות, רכבים בטוחים יותר ועוד נועדו להקטין בעיות של [[תאונות דרכים]]. שיפורים ב[[מנועים]] ושימוש בדלקים שעברו זיקוק איכותי יותר מובילה להפחתה הדרגתית של זיהום אוויר מתחבורה. שימוש ב[[רכבים חשמליים]] או [[רכב ירוק]] עשוי להפחית גם הוא את כמות זיהום האוויר מתחבורה. יש נסיוניות של הרשויות גם לצמצם זיהום מים ממקורות שונים כגון צמצום זיהום מים מתחנות דלק ופיקוח על זיהום מים הנגמם ממצברי רכב.

השפעת רוב הצעדים האלה היא מוגבלת כל עוד השימוש ברכב פרטי הולך וגדל. לדוגמה מאמצים רבים נעשים כדי להקטין את תאונות הדרכים בישראל ובעולם, ומספר ההרוגים יורד בהתמדה. אבל עדיין כ-400 איש מתים כל שנה ואלפי אנשים נפצעים והופכים לנכים בגלל תחבורה מנועית ומכוניות. צעדים כמו [[התייעלות אנרגטית]] של מכוניות עלולים לסבול מבעיה של [[פרדוקס ג'בונס]] - שבו ייעול טכני של מוצר מוביל להוזלת מחיר השימוש במוצר, והוזלה זו מובילה להגברת השימוש במוצר בצורה שמפחיתה או אף מבטלת את התועלת שנבעה מהשיפור הטכני. חלק מההשפעות כמו תרומה לפליטת [[גזי חממה]], [[רעש]] או צריכת נפט (וקירוב [[שיא תפוקת הנפט]] ובעיות גאו-פוליטיות הכרוכות בו) לאו דווקא יורדות. לדוגמה גידול של [[דלק ביולוגי]] יוצר דילמות של [[מזון מול דלק]] ועלול להשפיע לרעה על ה[[חקלאות]] ועל [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]].  

השפעת רוב הצעדים האלה היא מוגבלת כל עוד השימוש ברכב פרטי הולך וגדל. לדוגמה מאמצים רבים נעשים כדי להקטין את תאונות הדרכים בישראל ובעולם, ומספר ההרוגים יורד בהתמדה. אבל עדיין כ-400 איש מתים כל שנה ואלפי אנשים נפצעים והופכים לנכים בגלל תחבורה מנועית ומכוניות. צעדים כמו [[התייעלות אנרגטית]] של מכוניות עלולים לסבול מבעיה של [[פרדוקס ג'בונס]] - שבו ייעול טכני של מוצר מוביל להוזלת מחיר השימוש במוצר, והוזלה זו מובילה להגברת השימוש במוצר בצורה שמפחיתה או אף מבטלת את התועלת שנבעה מהשיפור הטכני. חלק מההשפעות כמו תרומה לפליטת [[גזי חממה]], [[רעש]] או צריכת נפט (וקירוב [[שיא תפוקת הנפט]] ובעיות גאו-פוליטיות הכרוכות בו) לאו דווקא יורדות. לדוגמה גידול של [[דלק ביולוגי]] יוצר דילמות של [[מזון מול דלק]] ועלול להשפיע לרעה על ה[[חקלאות]] ועל [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]].  

משוואת '''[[I=PAT]]''' מדגימה כיצד השפעות רבות עלולות לגדול - בעוד שיש שיפורים בטכנולוגיה (T), שיפור זה צריך להיות מספיק גדול כדי לאזן את הגידול בהשפעה הנגרם עקב ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] (לדוגמה יותר רכבים בממוצע לנפש, יותר נסועה לנפש) ועקב [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. יש תחומים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]], או [[התחממות עולמית]] שבהם הנתונים הכלליים (לכלל ענפי הכלכלה ולא רק לתחבורה) מעידים שהשינוי הטכנולוגי גרם לירידה בהקף הבעיה אבל השפעת הצמיחה הכלכלית והגידול באוכלוסייה הגבירו את הבעיה בהיקף שגבר על השיפור הטכנולוגי.  

משוואת '''[[I=PAT]]''' מדגימה כיצד השפעות רבות עלולות לגדול - בעוד שיש שיפורים בטכנולוגיה (T), שיפור זה צריך להיות מספיק גדול כדי לאזן את הגידול בהשפעה הנגרם עקב ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] (לדוגמה יותר רכבים בממוצע לנפש, יותר נסועה לנפש) ועקב [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. יש תחומים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]], או [[התחממות עולמית]] שבהם הנתונים הכלליים (לכלל ענפי הכלכלה ולא רק לתחבורה) מעידים שהשינוי הטכנולוגי גרם לירידה בהקף הבעיה אבל השפעת הצמיחה הכלכלית והגידול באוכלוסייה הגבירו את הבעיה בהיקף שגבר על השיפור הטכנולוגי.  

'''[[תחבורה בת קיימא]]''' היא אוסף של טכנולוגיות, דרכי תכנון ומוסדות חברתיים שנועדו להפוך את התחבורה ל[[קיימות|מקיימת]] - היינו ככזו היכולה להתקיים על פני דורות רבים. לרוב תחבורה כזו שמה דגש גם על בטיחות והגנת הבריאות של בני אדם ושל יצורים חיים נוספים, על ידי הקטנת השימוש במכוניות ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר לאדם ולסביבה. הדגשים בתחבורה מקיימת כוללים:

'''[[תחבורה בת קיימא]]''' היא אוסף של טכנולוגיות, דרכי תכנון ומוסדות חברתיים שנועדו להפוך את התחבורה ל[[קיימות|מקיימת]] - היינו ככזו היכולה להתקיים על פני דורות רבים. לרוב תחבורה כזו שמה דגש גם על בטיחות והגנת הבריאות של בני אדם ושל יצורים חיים נוספים, על ידי הקטנת השימוש במכוניות ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר לאדם ולסביבה. הדגשים בתחבורה מקיימת כוללים:

* המנעות מ[[פרבור]] וקידום [[עירוניות מתחדשת]] לשיפור התכנון העירוני כך שיותאם יותר לתחבורה בת קיימא;

* המנעות מ[[פרבור]] וקידום [[עירוניות מתחדשת]] לשיפור התכנון העירוני כך שיותאם יותר לתחבורה בת קיימא;

* קידום אמצעי תחבורה "רכים" וחסכוניים במשאבים ובאנרגיה כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. דבר זה מבוצע על ידי תכנון עירוני מתאים כגון [[איזור ידידותי להולכי רגל]] [[שבילי אופניים]] [[מיתון תנועה]], וכן על ידי שינוי נורמות, הדרכות ושינוי תמריצים כלכליים;  

* קידום אמצעי תחבורה "רכים" וחסכוניים במשאבים ובאנרגיה כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. דבר זה מבוצע על ידי תכנון עירוני מתאים כגון [[איזור ידידותי להולכי רגל]] [[שבילי אופניים]] [[מיתון תנועה]], וכן על ידי שינוי נורמות, הדרכות ושינוי תמריצים כלכליים;  

* הגדלת השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] במגוון דרכים כגון [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[BRT]] ותמריצים כלכליים מתאימים;

* הגדלת השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] במגוון דרכים כגון [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[BRT]] ותמריצים כלכליים מתאימים;

* [[חסכון אנרגיה|חסכון באנרגיה]] ושימוש באמצעי תחבורה המשתמשים ב[[אנרגיה מתחדשת]], שילוב של אמצעי תחבורה שונים למטרות שונות (כגון שילוב אופניים ורכבת), ועוד.

* [[חסכון אנרגיה|חסכון באנרגיה]] ושימוש באמצעי תחבורה המשתמשים ב[[אנרגיה מתחדשת]], שילוב של אמצעי תחבורה שונים למטרות שונות (כגון שילוב אופניים ורכבת), ועוד.

טכנולוגיות של שיתוף רכבים, Car pooling (בסגנון Uber X), ובעתיד - רכבים אוטונומיים, יכולים להשפיע גם הם במגוון דרכים: הגברת שיתוף הרכבים, ייעול הנסיעה עצמה, הקטנת כמות התאונות, אפשרות ויתור על חניונים צמודים למקומות מפגש, ועוד.

טכנולוגיות של שיתוף רכבים, Car pooling (בסגנון Uber X), ובעתיד - רכבים אוטונומיים, יכולים להשפיע גם הם במגוון דרכים: הגברת שיתוף הרכבים, ייעול הנסיעה עצמה, הקטנת כמות התאונות, אפשרות ויתור על חניונים צמודים למקומות מפגש, ועוד.

* '''[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]''': [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[אורח חיים יושבני]], [[מתח נפשי]], [[זיהום רעש]]  

* '''[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]''': [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[אורח חיים יושבני]], [[מתח נפשי]], [[זיהום רעש]]  

* '''השפעות סביבתיות של מכוניות''': [[התחממות עולמית]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]], דלדול של [[דלק מחצבי]], [[דליפת נפט]], [[אי חום עירוני]], [[זיהום אור]],

* '''השפעות סביבתיות של מכוניות''': [[התחממות עולמית]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]], דלדול של [[דלק מחצבי]], [[דליפת נפט]], [[אי חום עירוני]], [[זיהום אור]],

* '''השפעות חברתיות של מכוניות''': [[פרבור]], [[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[פקקי תנועה]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שווין בריאותי]], [[הון אנושי]], [[השפעות חברתיות וכלכליות של נפט]], [[ביקוש מושרה]], [[נעילה טכנולוגית]], [[מזון מהיר]], [[חניה]]

* '''השפעות חברתיות של מכוניות''': [[פרבור]], [[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[פקקי תנועה]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שווין בריאותי]], [[הון אנושי]], [[השפעות חברתיות וכלכליות של נפט]], [[ביקוש מושרה]], [[נעילה טכנולוגית]], [[מזון מהיר]], [[חניה]]

* תכנון עירוני וחלופות: [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה פעילה]], [[תכנון ידידותי להולכי רגל]], [[ערים ללא מכוניות]], [[מכונית ירוקה]], [[מכונית העל]]

* תכנון עירוני וחלופות: [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה פעילה]], [[תכנון ידידותי להולכי רגל]], [[ערים ללא מכוניות]], [[מכונית ירוקה]], [[מכונית העל]]

* [http://www.guardian.co.uk/world/2012/dec/25/car-pollution-noise-accidents-eu תאונות, זיהום ורעש ממכוניות עולות לכל אירופאי 600 יורו בשנה] Peter Walker , guardian.co.uk, 25.12.12

* [http://www.guardian.co.uk/world/2012/dec/25/car-pollution-noise-accidents-eu תאונות, זיהום ורעש ממכוניות עולות לכל אירופאי 600 יורו בשנה] Peter Walker , guardian.co.uk, 25.12.12

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000982988 איך מכניסים עוד מיליון אנשים לגור בתל-אביב?] דרור רשף, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], גלובס, 03/11/2014

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000982988 איך מכניסים עוד מיליון אנשים לגור בתל-אביב?] דרור רשף, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], גלובס, 03/11/2014

* [http://cars.walla.co.il/item/2824551 מדינת ישראל בדרך לכאוס תחבורתי] המדען הראשי של משרד התחבורה, שי סופר, טוען שהממשלה מפסידה כסף ממכוניות. קובי ליאני, וואלה , 1 בפברואר 2015

* [http://cars.walla.co.il/item/2824551 מדינת ישראל בדרך לכאוס תחבורתי] המדען הראשי של משרד התחבורה, שי סופר, טוען שהממשלה מפסידה כסף ממכוניות. קובי ליאני, וואלה, 1 בפברואר 2015

* פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב],  המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב],  המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, [[המשרד להגנת הסביבה]]