47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.
התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.
==סלצקיה ל-K בבני אדם==
[[בני אדם]] הם אחד המינים הגדולים ובעלי מוח מפותח ולכן יש להם באופן ביולוגי סלקציה חזקה לכיוון K בדומה לסלקציה דומה שקיימת בקופי אדם (קופים גדולים בעלי מוח מפותח). ברוב המקרים אשה יולדת במהלך חייה עד כ-10-15 ילדים לכל היותר, ההריון נמשך 9 חודשים, והבגרות המינית מגיעה בגיל 12-14 שנים. התינוק האנושי הוא חסר ישע עד גיל שנה לפחות - הוא אינו יכול להתנייד בכוחות עצמו, צורך בעיקר חלב ואינו יכול להגן על עצמו, והוא תלוי מאד בהוריו לפחות עד גיל שנתיים.
באופן מסורתי כמות מסויימת של תינוקות וילדים מתו בגיל צעיר לפני בגרות מינית. בתקופת ימי הביניים ובשלבים הראשונים של [[המהפכה התעשייתית]] מדובר היה בכמות של חצי עד שני שליש מהילדים. כמות זו של תמותת ילדים נראית לנו היום גבוהה מאד אבל בעולם החי מדובר למעשה בכמות נמוכה מאד של תמותת צאצאים.
עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה שהובילו לירידה בכמות מוות של ילדים, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר ויותר, וכן להשקעה גבוה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר דבר שגם ייקר את כמות ההשקעה הנדרשת בכל ילד. במקביל גם חל שיפור ב[[אמצעי מניעה]] וכן שיפור ב[[זכויות נשים]] כך שהן יכלו להמנע באופן גדל להמנע מלידת ילדים בלתי רצויים מבחינתן.
מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי וגם דבר זה בא על חשבון הולדת עוד ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילידם נמוך.
סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של יורדת. דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל לא מסיבות ביולוגיות.
היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טטרוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].
יש חשיבות גבוה להיבטים חברתיים בקביעת הנטיה להוליד מספר גדול יותר של ילדים והלשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה , מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים. [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטיה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K גם היום.
היבטים נוסף שקיים בחברות האדם והם כמעט ייחודי בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים. הדבר כולל מבנים כמו שבט או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים ודודים וקרובים אחרים בגידול ילדים מבנה כזה עשוי לגרום גם להיבט הפוך שבו הורים ואף נכדים מסייעים לזקנים. בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע ונסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[סוקצסיה]]
* [[סוקצסיה]]
* [[אקולוגיה]]
* [[אקולוגיה]]
* [[פנסיה]]
* [[עוני]]
* [[מעבר דמוגרפי]]
* [[התמחות כלכלית]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/R-selected סלקצייה ל-r/K] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/R-selected סלקצייה ל-r/K] בוויקיפדיה האנגלית