שינויים

אחת מהנחות היסוד של הכלכלה הנאו קאלסית היא קיומו של שוק משוכלל. התנאי החשוב ביותר לקיומו של שוק כזה הוא ריבוי של מוכרים וקונים. בעולם הנאו קלאסי, אין פשוט מזה. מניחים שיש אינסוף מוכרים ושמספר זה הינו [[ניתוח סטטי|סטטי]] ואינו מושפע מהתפקוד של הכלכלה, והופכים את זה ל"הנחת יסוד" כלומר למשהו שהרבה מהתאוריה נשען עליו, אבל לא נערך עליו דיון משמעותי.  

אחת מהנחות היסוד של הכלכלה הנאו קאלסית היא קיומו של שוק משוכלל. התנאי החשוב ביותר לקיומו של שוק כזה הוא ריבוי של מוכרים וקונים. בעולם הנאו קלאסי, אין פשוט מזה. מניחים שיש אינסוף מוכרים ושמספר זה הינו [[ניתוח סטטי|סטטי]] ואינו מושפע מהתפקוד של הכלכלה, והופכים את זה ל"הנחת יסוד" כלומר למשהו שהרבה מהתאוריה נשען עליו, אבל לא נערך עליו דיון משמעותי.  

המאמר הזה יתמקד בנסיון לשרטט תמונה נכוה יותר של מה שמתרחש בצד ה"ייצור" ובמיוחד מה השיקולים של "יצרנים" ומה משפיע על התנהגותם בשוק. על הדרך ננסה להדגים את הטענה כי כלכלנים נאו קלאסיים עסוקים בלתת את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות. אחת התוצאות המפתיעות שאולי נגיע אליהן היא שיש סתירה בין תחרות פרועה ואפשרות של מסחר ללא כל מחסומים לבין קיומם של מוכרים רבים - תנאי אחד דוחק את השני.  

המאמר הזה יתמקד בנסיון לשרטט תמונה נכונה יותר של מה שמתרחש בצד ה"ייצור" ובמיוחד מה השיקולים של "יצרנים" ומה משפיע על התנהגותם בשוק. בין היתר ננסה להדגים את הטענה כי כלכלנים נאו קלאסיים עסוקים בלתת את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות. אחת התוצאות המפתיעות שאולי נגיע אליהן היא שיש סתירה בין שני תנאים של שוק חופשי הדוחקים אחד את השני - תחרות פרועה ואפשרות של מסחר ללא כל מחסומים דוחקת את תנאי של מוכרים רבים.  

==כמה הבחנות==

==כמה הבחנות==

למרות ההתמקדות הכפייתית במגבלות הפיזיות של המוכר - הייצור במפעל, וההתעלמות ממגבלותיו העסקיות, ישנה התעלמות גם מהשיקול המרחבי שלו, או מהוצאות התחבורה שלו, של לקוחותיו ושל הספקים שלו.

למרות ההתמקדות הכפייתית במגבלות הפיזיות של המוכר - הייצור במפעל, וההתעלמות ממגבלותיו העסקיות, ישנה התעלמות גם מהשיקול המרחבי שלו, או מהוצאות התחבורה שלו, של לקוחותיו ושל הספקים שלו.

לשון אחר - לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות).

לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות).

===אין הומוגניות , יש הטרוגיניות===

===אין הומוגניות , יש הטרוגיניות===

===אין סטיטקה, יש דינמיקה===

===אין סטיטקה, יש דינמיקה===

המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך.

המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך. (ראו גם [[ניתוח סטטי]].

===פונקצית ביקוש משתפעת ===

===פונקצית ביקוש משתפעת ===

התהליך השני נוגע לחסמים למחסר. אפשר לראות שבתחילת העידן התעשייתי היו מחסומים רבים למחסר ולהפצת הסחורה ללקוחות: היו מכסים שהיה צריך לשלם, מדיניות פרוטקציונרית בין מדינות, קושי פיזי גדול יותר לשנע את הסחורות תוך שימוש בעגלות, ,דרכי עגלות, מנופי פשוטים וספינות קטנות יותר ובטוחות פחות. החוקים בין אזורים ובין מדינות שונות היו שונים, היה חשש שהסוכן של הפירמה במדינה המרוחקת יבגוד בפירמה ויקח לעצמו נתחים מהרווח (לדוגמה על ידי דיווח על אובדן סחורה), או יקבל שוחד ממתחרים. תאור של הורדתם של מחסומי סחר אלו מתוארת על ידי [[דאגלאס נורף]] וזכיתה אותו בפרס נובל לכללה. במקביל לתהליך זה היו תהליכים אחרים של הגדלת הבירוקטריה הקשורה בייצור - לדוגמה חוקי עבודה, חוקים להבטחת בטיחות המוצרים, אבל כלכלית נראה שהקלות לבצע מסחר, לקנות מוצרי גלם, להשיג מידע על הייצור, להשוות בין ספקים שונים, לפרסם את עצמך אצל יותר לקוחות ולהעביר להם את הסחורה על בסיס מתמשך הפכה קלה יותר עם השנים.  

התהליך השני נוגע לחסמים למחסר. אפשר לראות שבתחילת העידן התעשייתי היו מחסומים רבים למחסר ולהפצת הסחורה ללקוחות: היו מכסים שהיה צריך לשלם, מדיניות פרוטקציונרית בין מדינות, קושי פיזי גדול יותר לשנע את הסחורות תוך שימוש בעגלות, ,דרכי עגלות, מנופי פשוטים וספינות קטנות יותר ובטוחות פחות. החוקים בין אזורים ובין מדינות שונות היו שונים, היה חשש שהסוכן של הפירמה במדינה המרוחקת יבגוד בפירמה ויקח לעצמו נתחים מהרווח (לדוגמה על ידי דיווח על אובדן סחורה), או יקבל שוחד ממתחרים. תאור של הורדתם של מחסומי סחר אלו מתוארת על ידי [[דאגלאס נורף]] וזכיתה אותו בפרס נובל לכללה. במקביל לתהליך זה היו תהליכים אחרים של הגדלת הבירוקטריה הקשורה בייצור - לדוגמה חוקי עבודה, חוקים להבטחת בטיחות המוצרים, אבל כלכלית נראה שהקלות לבצע מסחר, לקנות מוצרי גלם, להשיג מידע על הייצור, להשוות בין ספקים שונים, לפרסם את עצמך אצל יותר לקוחות ולהעביר להם את הסחורה על בסיס מתמשך הפכה קלה יותר עם השנים.  

כאן מתגנב החשד - שמה בניגוד לתובנה המקובלת, יש קשר בין הדברים - שמה דווקא הורדת החסמים למסחר, והפיכת הייכולת לסחור בכל העולם ולמכור בין כל שתי נקודות לקלה יותר ויותר, שמה דווקא היא זו שתורמת תרומה נכבדת להקטנת מספר העסקים בענף? כלומר שתנאי אחד של שוק חופשי - העדר כל מיני מחסומים מציקים של עלויות עסקה, עלויות הובלה, הבדלים בין תרבויות, הקושי לנהל מפעל ועסקים מרחוק, הבדלים בין חוקים במדינות שונות, וכו' - דוחק החוצה תנאי אחר של ריבוי מוכרים ומאפשר קרטליזציה של הענפים השונים בתחילה, ומאוחר יותר ליצרת קונגלומרטים ענקיים החולשים על הייצור והשיווק של מאות מוצרים שונים, בתחומים שונים?

# הרבה תנאים אחרים כמו העדר עלויות למסחר, ידע מלא על מחירים ואיכויות, הומגניות של המוצרים ועוד.

 

אנסה להראות שהמגמות ההיסטוריות אינם מקריות. דווקא הורדת החסמים למסחר, והפיכת היכולת לסחור בכל העולם ולמכור בין כל שתי נקודות לקלה יותר ויותר, שדווקא היא זו שתורמת תרומה נכבדת להקטנת מספר העסקים בענף?  

 

כלומר תנאי 2, שצויין להלן, עומד בניגוד לתנאים המופיעם בסעיף 3.  העדר מיני מחסומים למסחר כמו עלויות עסקה, עלויות הובלה, הבדלים בין תרבויות, הקושי לנהל מפעל ועסקים מרחוק, הבדלים בין חוקים במדינות שונות, וכו' - דוחק החוצה תנאי אחר של ריבוי מוכרים ומאפשר קרטליזציה של הענפים השונים בתחילה. מאוחר יותר תהליך זה מסייע ליצרת קונגלומרטים ענקיים החולשים על הייצור והשיווק של מאות מוצרים שונים, בתחומים שונים.

==תחרות בין מונופולים מקומיים==

==תחרות בין מונופולים מקומיים==