שורה 2: |
שורה 2: |
| ==יעדים מטרות ומדיניות== | | ==יעדים מטרות ומדיניות== |
| | | |
− | המטרות בא אנו חושקים הינם כמעט אין סופיות, על ידי מתן סדר קדימויות ובחינת האפשריות השונות אנו מדרגים את סדר החשיבות של רצונותינו. | + | המטרות בהן אנו חושקים הינן כמעט אין סופיות, על ידי מתן סדר קדימויות ובחינת האפשריות השונות אנו מדרגים את סדר החשיבות של רצונותינו. |
− | אם כלכלה מתרכזת ב - " העתקתו של משאב ממקום א. אל מספר יעדים מתחרים ביניהם על השימוש במשאב" | + | אם כלכלה מתרכזת ב- " העתקתו של משאב ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם על השימוש במשאב" |
| הרי שעל כלכלה אקולוגית להתרכז בקביעת מדיניות עולמית העוסקת בהבחנה בין טוב לרע ובהצבת קריטריונים בהתאם לכך. עמדת המוצא היא ההבנה שאנו תלויים לחלוטין על סביבה הטבעית. | | הרי שעל כלכלה אקולוגית להתרכז בקביעת מדיניות עולמית העוסקת בהבחנה בין טוב לרע ובהצבת קריטריונים בהתאם לכך. עמדת המוצא היא ההבנה שאנו תלויים לחלוטין על סביבה הטבעית. |
| | | |
שורה 19: |
שורה 19: |
| :8. זו היא בורות להניח שדורות העתיד ידעו יותר מן הדורות שקדמו לכן – כל דור שנולד מתחיל מנקודת אפס ועליו לצבור ידע במלך שנות חייו. | | :8. זו היא בורות להניח שדורות העתיד ידעו יותר מן הדורות שקדמו לכן – כל דור שנולד מתחיל מנקודת אפס ועליו לצבור ידע במלך שנות חייו. |
| :9. פסולת הינה משאב חשוב מאין כמוהו אולם טרם למדנו לנצלו במידה הראויה. | | :9. פסולת הינה משאב חשוב מאין כמוהו אולם טרם למדנו לנצלו במידה הראויה. |
− | :10. בעידן הנשען על ידע כמשאב, חשיבותו של הפצת ידע כמעט זהה לחשיבותו של חלוקה הוגנת של הון, אם בין אישית ואם בין דורית ( כל פי רוב ידע מופץ בעזרת מחשבים המרמז על רמת הכנסה מינימאלית). | + | :10. בעידן הנשען על ידע כמשאב, חשיבותו של הפצת ידע כמעט זהה לחשיבותו של חלוקה הוגנת של הון, אם בין אישית ואם בין דורית ( כל פי רוב ידע מופץ בעזרת מחשבים המרמז על רמת הכנסה מינימלית). |
| | | |
| ===המטרה=== | | ===המטרה=== |
שורה 26: |
שורה 26: |
| | | |
| ==המשקל שיש לתת למדיניות== | | ==המשקל שיש לתת למדיניות== |
− | מהם היחסים הנחוצים שיהיה משתלם עבור שני הצדדים לדון במדינות כלשהיא ? | + | מהם היחסים הנחוצים שיהיה משתלם עבור שני הצדדים לדון במדינות כלשהי? |
| - כאשר ישנו מבחר אלטרנטיבות לתמרון ובחירה מתוכם, ובנוסף על כך יש הבחנה בין טוב לרע - דבר הנותן ערך מוסף לדיון בין שני הצדדים הדבר מאפשר מתן קדימויות לעדיפויות השונות. | | - כאשר ישנו מבחר אלטרנטיבות לתמרון ובחירה מתוכם, ובנוסף על כך יש הבחנה בין טוב לרע - דבר הנותן ערך מוסף לדיון בין שני הצדדים הדבר מאפשר מתן קדימויות לעדיפויות השונות. |
| | | |
שורה 32: |
שורה 32: |
| ברורים בינם לבין עצמם לגבי מטרותיהם וסדרי העדיפות שלהם, אך יחד עם זאת יש צורך באלטרנטיבות שיהיו מצויות תחת אמתחתם וכן ידיעה מהוא הערך המוסף המוצק שיש להם להציע כתוצאה מדיון בנושא מדיניות כלכלית. | | ברורים בינם לבין עצמם לגבי מטרותיהם וסדרי העדיפות שלהם, אך יחד עם זאת יש צורך באלטרנטיבות שיהיו מצויות תחת אמתחתם וכן ידיעה מהוא הערך המוסף המוצק שיש להם להציע כתוצאה מדיון בנושא מדיניות כלכלית. |
| | | |
− | היצע מתאר תנאי אלטרנטיבי ביחס לאפשרות של המטרה העליונה (תהה אשר תהה), בעוד שביקוש משקף תנאי עצמאי ביחס להגשמת מאווים, המושרשים מדירוג ערכים מטוב ועד רע המבוססים מתוך תפיסת המטרה העליונה. | + | היצע מתאר תנאי אלטרנטיבי ביחס לאפשרות של המטרה העליונה (תהה אשר תהה), בעוד שביקוש משקף תנאי עצמאי ביחס להגשמת מאוויים, המושרשים מדירוג ערכים מטוב ועד רע המבוססים מתוך תפיסת המטרה העליונה. |
| נכון לימינו אנו במערכת הערכים בה אנו חיים המטרה העליונה הוא המשך צמיחה כלכלית . | | נכון לימינו אנו במערכת הערכים בה אנו חיים המטרה העליונה הוא המשך צמיחה כלכלית . |
| | | |
שורה 40: |
שורה 40: |
| | | |
| ==אימפריאליזם כלכלי== | | ==אימפריאליזם כלכלי== |
− | אימפריאליזם כלכלי מבקש להרחיב את גבול הגזרה של הכלכלה עד לרמה שהכלכלה והמערכת הכלכלית חד הם, המטרה היא לבחון את המקרו-כלכלה ברמה הגלובאלית, כאשר העלויות החיצונית יופנמו בתחשיב מחיר מוצרים וחישובי עלות תועלת. | + | אימפריאליזם כלכלי מבקש להרחיב את גבול הגזרה של הכלכלה עד לרמה שהכלכלה והמערכת הכלכלית חד הם, המטרה היא לבחון את המקרו-כלכלה ברמה הגלובלית, כאשר העלויות החיצונית יופנמו בתחשיב מחיר מוצרים וחישובי עלות תועלת. |
− | תפישה זו דומה מאד בבסיסה לתפיסה הכלכלית הנאו-קלאסית אולם בשונה היא מפנימה את העלויות החיצוניות(זיהום אויר, המלחת קרקעות ,מחזור חנקן/ נתרן, וזיהום גופי מים). דוגמה להפנמת עלויות חיצונית היא כמות הפחמן הנפלט לאטמוספירה הגורם להתחממות גלובלית. | + | תפישה זו דומה מאד בבסיסה לתפיסה הכלכלית הנאו-קלאסית אולם בשונה היא מפנימה את העלויות החיצוניות(זיהום אויר, המלחת קרקעות, מחזור חנקן/נתרן, וזיהום גופי מים). דוגמה להפנמת עלויות חיצונית היא כמות הפחמן הנפלט לאטמוספירה הגורם להתחממות גלובלית. |
| | | |
− | שאלות העולות מיחסים אלו למשל הם : כיצד תשפיע שינוי הטמפרטורה בעולם על דפוסי התחממות הגלובלית, כיצד שינוי זה ישפיע על הכלכלה העולמית ?, האם שינויים אלו הם מעבר ליכולת ההתמודדות של המדע המודרני?, כיצד נקבע את ערך העלויות הנוכחיות ביחס לדורות העתיד? האם בהפנמת העליות החיצוניות אנו נשפיע על חישוב הפחת ביחס לקצב הצמיחה הכלכלית?. | + | שאלות העולות מיחסים אלו למשל הם : כיצד תשפיע שינוי הטמפרטורה בעולם על דפוסי התחממות הגלובלית, כיצד שינוי זה ישפיע על הכלכלה העולמית?, האם שינויים אלו הם מעבר ליכולת ההתמודדות של המדע המודרני?, כיצד נקבע את ערך העלויות הנוכחיות ביחס לדורות העתיד? האם בהפנמת העליות החיצוניות אנו נשפיע על חישוב הפחת ביחס לקצב הצמיחה הכלכלית?. |
| | | |
| הנגזר מהצעת אפשרות זו היא למעשה שיהא עלינו לחשב עלויות עד לרמת האדם הבודד. | | הנגזר מהצעת אפשרות זו היא למעשה שיהא עלינו לחשב עלויות עד לרמת האדם הבודד. |