שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,836 בתים ,  15:08, 6 בדצמבר 2015
שורה 39: שורה 39:  
בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ויתכן שאף גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת  שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כולה. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]]  של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור ביניהם) וצרכנים רציונליים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפירמידה עסקית. בדרך כלל תאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פירמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.  
 
בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ויתכן שאף גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת  שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כולה. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]]  של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור ביניהם) וצרכנים רציונליים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפירמידה עסקית. בדרך כלל תאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פירמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.  
 
===קשרי הון שלטון עיתון===
 
===קשרי הון שלטון עיתון===
בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים, הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.  
+
בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים, הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.
 +
 
 +
נגיד [[בנק ישראל]] לשעבר , [[סטנלי פישר]], טען כי ב[[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]] כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, מספר מצומצם של משפחות שולטות בכלכלה באמצעות חברות פירמידה. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:
 +
 
 +
{{ציטוט|תוכן=למעט בארצות הברית ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.
 +
 
 +
כדי לשמר את עמדתן הייחודית, הגדילו המשפחות את יכולת ההשפעה הפוליטית שלהן הרבה מעבר לגודל ה[[הון]] שלהן, באמצעות השקעה בקשרים פוליטיים. ההשלכות של צעדים כאלה על הכלכלה עשויות להיות חמורות ביותר: קצב חדשנות נמוך, הקצאת משאבים לא יעילה, צמיחה נמוכה, קיבעון כלכלי, שוקי הון שאינם מתפקדים ביעילות ושאפשרויות הכניסה אליהם מוגבלות.}}
 +
 
 
===הכרות בין בעלי הון וריכוזיות בין ענפית===
 
===הכרות בין בעלי הון וריכוזיות בין ענפית===
 
בניתוח [[מיקרו כלכלה|מיקרו-כלכלי]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסי]]  כשל שוק  של מונופול רגיל ניתן לדמיין עשרות ומאות [[ענפי תעשייה]] שבכל אחד מהם נמצא מונופול או תחרות בין מעטים, באופן שאינו משפיע על ענפים אחרים (מלבד השפעות דרך השוק של עיוותי מחירים ותשומות).  
 
בניתוח [[מיקרו כלכלה|מיקרו-כלכלי]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסי]]  כשל שוק  של מונופול רגיל ניתן לדמיין עשרות ומאות [[ענפי תעשייה]] שבכל אחד מהם נמצא מונופול או תחרות בין מעטים, באופן שאינו משפיע על ענפים אחרים (מלבד השפעות דרך השוק של עיוותי מחירים ותשומות).  

תפריט ניווט