שינויים

{{תבנית:כלכלה בודהיסטית, דרך אמצע עבור השוק}}

{{תבנית:כלכלה בודהיסטית, דרך אמצע עבור השוק}}

לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה,  זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של  תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו.  

לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה,  זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של  תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו.  

בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת [[דוקהה]] (dukkha) או [[סבל]]. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להישאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת [[טַנהַא]] (tanha).

בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת [[דוקהה]] (dukkha) שמתורגם כסבל או כאי נחת. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להישאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת [[טַנהַא]] (tanha).

טנהא משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא.  עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או נייטרלית. טנהא עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא נייטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטנהא, והתהליך יתועל לאפיק אחר).  

טנהא משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא.  עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, בלתי נעימה או נייטרלית. טנהא עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא נייטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטנהא, והתהליך יתועל לאפיק אחר).  

בגלל שטנהא עוקבת בצורה כל כך מיידית לתחושה, היא נוטה לחפש אחר עצמים אשר יספקו תחושות נעימות, שהן באופן בסיסי ששת הסוגים של עצמי החושים הנעימים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושות גופניות, ועצמים נפשיים.  הבולטים ביותר מבינם הם חמשת הראשונים, הידועים כחמשת חושי התענוגות. ששת האובייקטים של החושים, ובעיקר חמשת חושי התענוג, הם האובייקטים שטנהא מחפשת ומתקבעת עליהם. בהקשר הזה, אנו יכולים להרחיב את ההגדרה שלנו את הטנהא להיות: טנהא היא ההשתוקקות לאובייקטים של חושים אשר מספקים הרגשה נעימה, או תשוקה לתחושה של עונג. בקיצור, אפשר לקרוא לטנהא הרצון להשיג או הרצון שמשהו יהיה שלך.  

בגלל שטנהא עוקבת בצורה כל כך מיידית לתחושה, היא נוטה לחפש אחר עצמים אשר יספקו תחושות נעימות, שהן באופן בסיסי ששת הסוגים של עצמי החושים הנעימים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושות גופניות, ועצמים נפשיים.  הבולטים ביותר מבינם הם חמשת הראשונים, הידועים כחמשת חושי התענוגות. ששת האובייקטים של החושים, ובעיקר חמשת חושי התענוג, הם האובייקטים שטנהא מחפשת ומתקבעת עליהם. בהקשר הזה, אנו יכולים להרחיב את ההגדרה שלנו את הטנהא להיות: טנהא היא ההשתוקקות לאובייקטים של חושים אשר מספקים הרגשה נעימה, או תשוקה לתחושה של עונג. בקיצור, אפשר לקרוא לטנהא הרצון להשיג או הרצון שמשהו יהיה שלך.  

==מהתנגשות להרמוניה==

==מהתנגשות להרמוניה==

במאבקם להזין את התשוקות העיוורות והאינסופיות שלהם, אנשים לא תופסים בבהירות מה מועיל באמת בחיים ומה מזיק. הם אינם יודעים מה מוביל אל רווחה אמיתית ומה מוביל הרחק ממנה. עם מוח שמעוור על ידי הבורות, אנשים יכולים רק להאכיל את תשוקותיהם. בניסיון הזה הם לפעמים מייצרים את הדבר שיש לו ערך, ולפעמים הורסים אותו. אם הם אכן מייצרים איזו רווחה, הרי זה בדרך כלל רק תוצאה משנית למטרה העיקרית שלהם, אבל ברוב המקרים הדברים המושגים בדרך הטַנַה פוגעים באיכות החיים.  

במאבקם להזין את התשוקות העיוורות והאינסופיות שלהם, אנשים לא תופסים בבהירות מה מועיל באמת בחיים ומה מזיק. הם אינם יודעים מה מוביל אל רווחה אמיתית ומה מוביל הרחק ממנה. עם מוח שמעוור על ידי הבורות, אנשים יכולים רק להאכיל את תשוקותיהם. בניסיון הזה הם לפעמים מייצרים את הדבר שיש לו ערך, ולפעמים הורסים אותו. אם הם אכן מייצרים איזו רווחה, הרי זה בדרך כלל רק תוצאה משנית למטרה העיקרית שלהם, אבל ברוב המקרים הדברים המושגים בדרך הטַנַהא פוגעים באיכות החיים.  

כשהם נאבקים כנגד אנשים כמותם וכנגד העולם סביבם כדי למלא את התשוקות האנוכיות שלהם, בני האדם חיים בסכסוך עם עצמם, עם החברות שלהם, ועם הסביבה הטבעית שלהם. יש התנגשות של אינטרסים, חיים המונחים על ידי בורות מלאים בקונפליקט ובאי- הרמוניה.

כשהם נאבקים כנגד אנשים כמותם וכנגד העולם סביבם כדי למלא את התשוקות האנוכיות שלהם, בני האדם חיים בסכסוך עם עצמם, עם החברות שלהם, ועם הסביבה הטבעית שלהם. יש התנגשות של אינטרסים, חיים המונחים על ידי בורות מלאים בקונפליקט ובאי- הרמוניה.

אם בכך היה מסתכם טבע האדם, וכל מה שהיה צריך לקחת בחשבון בכל הנוגע לכלכלה, הרי אנחנו בני האדם לא היינו שונים בהרבה מבעלי חיים, ואולי אפילו גרוע מכך, בגלל הכשרון המיוחד שלנו לנהור אחר פעולות שהן מזיקות לחיי רווחה. למרבה המזל, יש עוד דברים בטבע האדם. הבודהיזם מצהיר כי בני אדם מחוננים באופן טבעי בנטיה ויכולת להתפתחות. בעוד הבודהיזם מקבל את העובדה שזה טבעי עבור בני האדם להיות בעלי תאווה לדברים, הוא גם מכיר בהשתוקקות האנושית אחר איכות חיים או רווחה, התשוקה לשיפור עצמי ולעשיית טוב. בעיות עולות כאשר חיים את החיים מתוך בורות ובכיוון של תשוקה. בעיות יכולות להפתר על ידי השגת ידע. בבודהיזם אנו קוראים לסוג של ידע כזה פנה [pañña], חוכמת חיים או תבונה (wisdom).  

אם בכך היה מסתכם טבע האדם, וכל מה שהיה צריך לקחת בחשבון בכל הנוגע לכלכלה, הרי אנחנו בני האדם לא היינו שונים בהרבה מבעלי חיים, ואולי אפילו גרוע מכך, בגלל הכשרון המיוחד שלנו לנהור אחר פעולות שהן מזיקות לחיי רווחה. למרבה המזל, יש עוד דברים בטבע האדם. הבודהיזם מצהיר כי בני אדם מחוננים באופן טבעי בנטיה ויכולת להתפתחות. בעוד הבודהיזם מקבל את העובדה שזה טבעי עבור בני האדם להיות בעלי תאווה לדברים, הוא גם מכיר בהשתוקקות האנושית אחר איכות חיים או רווחה, התשוקה לשיפור עצמי ולעשיית טוב. בעיות עולות כאשר חיים את החיים מתוך בורות ובכיוון של תשוקה. בעיות יכולות להפתר על ידי השגת ידע. בבודהיזם אנו קוראים לסוג של ידע כזה פנה [pañña], חוכמת חיים או תבונה (wisdom).  

כאשר בורות מוחלפת בתבונה, אפשר להבחין בין מה שהוא בעל תועלת אמיתי, ומה שאינו. עם חוכמת חיים, תשוקות יהיו באופן טבעי לדברים שנותנים ערך באמת. בבודהיזם, התשוקה הזאת לרווחה אמיתית נקראת דהמהצ'נדה  [dhammachanda]  (תשוקה למה שהוא אמיתי), קוסאלאצ'נדה [kusaladhamma] (תשוקה למה שהוא מיומן), או בקיצור [[צ'נדה]] [chanda].

כאשר בורות מוחלפת בתבונה, אפשר להבחין בין מה שהוא בעל תועלת אמיתי, ומה שאינו. עם חוכמת חיים, תשוקות יהיו באופן טבעי לדברים שנותנים ערך באמת. בבודהיזם, התשוקה הזאת לרווחה אמיתית נקראת דהמהצ'נדה  [dhammachanda]  (תשוקה למה שהוא אמיתי), קוסאלאצ'נדה [kusalachanda] (תשוקה למה שהוא מיומן), או בקיצור [[צ'נדה]] [chanda].

המטרה של הצ'נדה היא [[דהמה]] [dhamma] או קוסאלאדהמה [kusaladhamma], "אמת וטוב". אמת וטוב חייבים להיות מושגים על ידי מאמץ, וכך צ'נדה מובילה לפעולה, ובך היא מנוגדת לטנהא, המובילה לחיפוש.  צ'נדה נובעת מהתבוננות אינטליגנטית [yoniso-manasikara], בניגוד לטנהא, שהיא חלק מזרם שגרתי של תגובות ללא מודעות.   

המטרה של הצ'נדה היא [[דהמה]] [dhamma] או קוסאלאדהמה [kusaladhamma], "אמת וטוב". אמת וטוב חייבים להיות מושגים על ידי מאמץ, וכך צ'נדה מובילה לפעולה, ובך היא מנוגדת לטנהא, המובילה לחיפוש.  צ'נדה נובעת מהתבוננות אינטליגנטית [yoniso-manasikara], בניגוד לטנהא, שהיא חלק מזרם שגרתי של תגובות ללא מודעות.   

# '''צ'נדה מכוונת כלפי התועלת''', היא מובילה למאמץ ולפעולה, ומבוססת על התבוננות שכלית.  

# '''צ'נדה מכוונת כלפי התועלת''', היא מובילה למאמץ ולפעולה, ומבוססת על התבוננות שכלית.  

כשחוכמת החיים מתפתחת, צ'נדה הופכת להיות דומיננטית יותר, בעוד התשוקה העיוורת אחר טנהא מאבדת מעוצמתה. על ידי אימון והתפתחות שלנו, אנו חיים פחות ופחות כל פי ציווי הבורות והטנה, ויותר ויותר לפי הנחיות החוכמה והצ'נדה. זה מוביל לחיים מיומנים יותר, וליחסים טובים ופוריים בהרבה עם הדברים הסובבים אותנו.  

כשחוכמת החיים מתפתחת, צ'נדה הופכת להיות דומיננטית יותר, בעוד התשוקה העיוורת אחר טנהא מאבדת מעוצמתה. על ידי אימון והתפתחות שלנו, אנו חיים פחות ופחות על פי ציווי הבורות והטנהא, ויותר ויותר לפי הנחיות החוכמה והצ'נדה. זה מוביל לחיים מיומנים יותר, וליחסים טובים ופוריים בהרבה עם הדברים הסובבים אותנו.  

עם תבונה וצ'נדה אנו כבר לא רואים את החיים כקונפליקט של אינטרסים. תחת זאת, אנו חותרים ליצירת הרמוניה בין האינטרסים שלנו לבין אלו של החברה והטבע. התנגשות האינטרסים הופכת להרמוניה של אינטרסים. זאת משום שאנו מבינים, שבסופו של דבר, חיים מועילים באמת אפשריים רק כאשר הפרט, החברה והסביבה משרתים זה את זה. אם יש קונפליקט בין כל אחת מהספרות האלה, התוצאה תהיה בעיות לכולם.

עם תבונה וצ'נדה אנו כבר לא רואים את החיים כקונפליקט של אינטרסים. תחת זאת, אנו חותרים ליצירת הרמוניה בין האינטרסים שלנו לבין אלו של החברה והטבע. התנגשות האינטרסים הופכת להרמוניה של אינטרסים. זאת משום שאנו מבינים, שבסופו של דבר, חיים מועילים באמת אפשריים רק כאשר הפרט, החברה והסביבה משרתים זה את זה. אם יש קונפליקט בין כל אחת מהספרות האלה, התוצאה תהיה בעיות לכולם.

טנהא וצ'נדה מובילות שתיהן לסיפוק, אבל מסוגים שונים. נשתמש בדוגמת האכילה, אנשים המונעים על ידי טנהא יבקשו לספק את התשוקה העיוורת של תאוות חושים אשר, במקרה הזה, היא התשוקה לטעם נעים. כאן, הסיפוק נובע מההתנסות בטעמו של האוכל. אבל כאשר מונחים על ידי צ'נדה, תאוות מונחות למימוש של חיים טובים. איננו חייבים לאכול יותר מידי, או לאכול סוגי מזונות שיעשו אותנו חולים רק בגלל שיש להם טעם טוב. תחת זאת, אנו אוכלים כדי למנוע את הרעב וכדי להזין את הגוף. כאן הסיפוק נובע מההבטחה של חיים נאותים שסופקה על ידי פעולת האכילה. אנו נהנים מהמזון שלנו, אבל לא בצורה שמובילה אותנו לחרטה.  

טנהא וצ'נדה מובילות שתיהן לסיפוק, אבל מסוגים שונים. נשתמש בדוגמת האכילה, אנשים המונעים על ידי טנהא יבקשו לספק את התשוקה העיוורת של תאוות חושים אשר, במקרה הזה, היא התשוקה לטעם נעים. כאן, הסיפוק נובע מההתנסות בטעמו של האוכל. אבל כאשר מונחים על ידי צ'נדה, תאוות מונחות למימוש של חיים טובים. איננו חייבים לאכול יותר מידי, או לאכול סוגי מזונות שיעשו אותנו חולים רק בגלל שיש להם טעם טוב. תחת זאת, אנו אוכלים כדי למנוע את הרעב וכדי להזין את הגוף. כאן הסיפוק נובע מההבטחה של חיים נאותים שסופקה על ידי פעולת האכילה. אנו נהנים מהמזון שלנו, אבל לא בצורה שמובילה אותנו לחרטה.  

צ'נדה מובילה למאמץ יצירה ופעולה המבוססים על אינטליגנציה ועל חשיבה צלולה. להבדיל, טנהא מובילה לחיפוש עיוור המבוסס על בורות. שתי תשוקות פנימיות אלו מניעות את ההתנהגות, אבל עם תוצאות אתיות שונות מאוד. בבודהיזם אפשר לשפוט את הערך המוסרי על פי אם הוא מונהג (בצורה ברורה) על ידי טנהא או על ידי צ'נדה והאם (ברמה עמוקה יותר) על ידי בורות או על ידי תבונה. כשבאים לשפוט את הערך המוסרי של התנהגות כלכלית, עלינו לקבוע איזו אופן של מצב נפשי מניע אותה. כאשר תאבת בצע (טנה) מניע החלטות כלכליות, ההתנהגות נוטה להיות בלתי-מיומנת מבחינה מוסרית, אבל כאשר התשוקה לחיים טובים (צ'נדה) מובילה אותן, ההתנהגות הכלכלית תהיה מיומנת מבחינה מוסרית. על ידי שיפוט כזה של הפעילות הכלכלית, אנו רואים כיצד מצבים נפשיים, התנהגות מוסרית ופעילות כלכלית מחוברים בזרם של סיבה ותוצאה.  

צ'נדה מובילה למאמץ יצירה ופעולה המבוססים על אינטליגנציה ועל חשיבה צלולה. להבדיל, טנהא מובילה לחיפוש עיוור המבוסס על בורות. שתי תשוקות פנימיות אלו מניעות את ההתנהגות, אבל עם תוצאות אתיות שונות מאוד. בבודהיזם אפשר לשפוט את הערך המוסרי על פי אם הוא מונהג (בצורה ברורה) על ידי טנהא או על ידי צ'נדה והאם (ברמה עמוקה יותר) על ידי בורות או על ידי תבונה. כשבאים לשפוט את הערך המוסרי של התנהגות כלכלית, עלינו לקבוע איזו אופן של מצב נפשי מניע אותה. כאשר תאבת בצע (טנהא) מניע החלטות כלכליות, ההתנהגות נוטה להיות בלתי-מיומנת מבחינה מוסרית, אבל כאשר התשוקה לחיים טובים (צ'נדה) מובילה אותן, ההתנהגות הכלכלית תהיה מיומנת מבחינה מוסרית. על ידי שיפוט כזה של הפעילות הכלכלית, אנו רואים כיצד מצבים נפשיים, התנהגות מוסרית ופעילות כלכלית מחוברים בזרם של סיבה ותוצאה.  

מנקודת המבט בודהיסטית, הפעילות הכלכלית צריכה להיות אמצעי לחיים טובים ואציליים.  ייצור, צריכה, ופעולות כלכליות נוספות אינן מטרות בפני עצמן; הם אמצעים, והמטרה שהם חייבים להוביל אליה היא פיתוח הרווחה בתוך הפרט, בתוך החברה ובתוך הסביבה.   

מנקודת המבט בודהיסטית, הפעילות הכלכלית צריכה להיות אמצעי לחיים טובים ואציליים.  ייצור, צריכה, ופעולות כלכליות נוספות אינן מטרות בפני עצמן; הם אמצעים, והמטרה שהם חייבים להוביל אליה היא פיתוח הרווחה בתוך הפרט, בתוך החברה ובתוך הסביבה.   

עם זאת, השאלה של מוסר לא נכנסת לדיון זה. כלכלנים עשויים לקבוע כי כלכלנים עוסקים רק בביקוש, ולא באיכויות מוסריות, אבל למעשה שקולי מוסר משפיעים על הביקוש. בדוגמא של שני ניצולי הספינה, יש אפשרויות נוספות מלבד סחר. האדם עם מחרוזות הזהב עלול לגנוב חלק מהאורז כאשר הבעלים אינו מסתכל, או שהוא עלול פשוט להרוג אותו כדי להשיג את כל השק. מצד שני, שני האנשים יכולים להפוך לידידים ולעזור זה לזה, כשהם מתחלקים באורז עד לסופו, כך שאין צורך בקניה או מכירה כלשהי.  

עם זאת, השאלה של מוסר לא נכנסת לדיון זה. כלכלנים עשויים לקבוע כי כלכלנים עוסקים רק בביקוש, ולא באיכויות מוסריות, אבל למעשה שקולי מוסר משפיעים על הביקוש. בדוגמא של שני ניצולי הספינה, יש אפשרויות נוספות מלבד סחר. האדם עם מחרוזות הזהב עלול לגנוב חלק מהאורז כאשר הבעלים אינו מסתכל, או שהוא עלול פשוט להרוג אותו כדי להשיג את כל השק. מצד שני, שני האנשים יכולים להפוך לידידים ולעזור זה לזה, כשהם מתחלקים באורז עד לסופו, כך שאין צורך בקניה או מכירה כלשהי.  

בחיים האמיתיים, הדברים יכולים להתקיים בכל אחת מהדרכים האלה. גורמים כמו מוסר אישי או רגשות כמו תאוות בצע ופחד יכולים ואכן משפיעים על התוצאה הכלכלית. ביקוש שאינו מסתיים באלימות או גניבה יהיה בעל תוצאות אחרות מזה שמכיר במגבלות מוסריות.  

בחיים האמיתיים, הדברים יכולים להתקיים בכל אחת מהדרכים האלה. גורמים כמו מוסר אישי או רגשות כמו תאוות בצע ופחד יכולים ואכן משפיעים על התוצאה הכלכלית. ביקוש שמסתיים באלימות או גניבה יהיה בעל תוצאות אחרות מזה שמכיר במגבלות מוסריות.  

דרך אחת להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא להתבונן בהשלכות שיש לה בשלושה מישורים: על הצרכן הבודד, על החברה ועל הסביבה. הבה נחזור לדוגמא של בקבוק הוויסקי והארוחה הסינית. ברור כי, למרות שמחיר השוק שלהם עשוי להיות זהה, העליות הכלכליות שלהם אינן שוות.  בקבוק הוויסקי עלול לפגוע בבריאותו של הצרכן, מה שיכריח אותו להוציא כסף על טיפול רפואי. המזקקה שמייצרת את הוויסקי עלולה להפיץ אדים בעלי ריח רע לאוויר. לזיהום זה יש השלכות כלכליות, לדוגמא הממשלה תהיה מוכרחה להשקיע משאבים על ניקוי הסביבה. יותר מכך, מי ששותה וסובל מהנג-אובר בעבודה יעבוד בצורה פחות איכותית, או שהוא עלול להיות שיכור ולרסק את מכוניות,  דבר שיגביר עוד יותר את ההוצאות הכלכליות. וכן יש את התוצאות החברתיות המזיקות: שתיה עשויה לתרום לפשע, שיש לו עליות גבוהות מאוד לחברה.  

דרך אחת להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא להתבונן בהשלכות שיש לה בשלושה מישורים: על הצרכן הבודד, על החברה ועל הסביבה. הבה נתבונן לדוגמא בבקבוק וויסקי וארוחה סינית. ברור כי, למרות שמחיר השוק שלהם עשוי להיות זהה, העלויות הכלכליות שלהם אינן שוות.  בקבוק הוויסקי עלול לפגוע בבריאותו של הצרכן, מה שיכריח אותו להוציא כסף על טיפול רפואי. המזקקה שמייצרת את הוויסקי עלולה להפיץ אדים בעלי ריח רע לאוויר. לזיהום זה יש השלכות כלכליות, לדוגמא הממשלה תצטרך להשקיע משאבים בניקוי הסביבה. יותר מכך, מי ששותה וסובל מהנג-אובר בעבודה יעבוד בצורה פחות איכותית, או שהוא עלול להיות שיכור ולרסק את מכוניתו,  דבר שיגביר עוד יותר את ההוצאות הכלכליות. וכן יש את התוצאות החברתיות המזיקות: שתיה עשויה לתרום לפשע, שיש לו עלויות גבוהות מאוד לחברה.  

למרות שאלו סוגיות מוסריות, יש לכולן הסתעפויות כלכליות. הן מצביעות על הצורך בהתבוננות בעלויות כלכליות בצורה רחבה הרבה יותר מאשר בהווה. לא רק במונחים של מחירי שוק. יש כעת מגמה של הכללת העלויות הסביבתיות בתחשיב הכלכלי. חלק מהכלכלנים אפילו מכלילים אותם בעלות של מוצר מוגמר. אבל אין די בכך. במקרה של בקבוק הוויסקי, מלבד העליות הסביבתיות, ישנן גם העליות החברתיות, מוסריות והבריאותיות – ייצור יעיל, תאונות מכוניות, מחלות כבד, פשע – שלכולן יש השלכות כלכליות. [**]  

למרות שאלו סוגיות מוסריות, יש לכולן הסתעפויות כלכליות. הן מצביעות על הצורך בהתבוננות בעלויות כלכליות בצורה רחבה הרבה יותר מאשר בהווה. לא רק במונחים של מחירי שוק. יש כעת מגמה של הכללת העלויות הסביבתיות בתחשיב הכלכלי. חלק מהכלכלנים אפילו מכלילים אותם בעלות של מוצר מוגמר. אבל אין די בכך. במקרה של בקבוק הוויסקי, מלבד העלויות הסביבתיות, ישנן גם עלויות חברתיות, מוסריות ובריאותיות – ייצור יעיל, תאונות מכוניות, מחלות כבד, פשע – שלכולן יש השלכות כלכליות. [**]  

דרך שניה להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא לקבוע איזה סוג של תשוקה נמצאת בשורשיה. הפעילויות הכי פחות מוסריות הן אלו המזינות טנהא בעודן פוגעות ברווחה. מסחר בטבק, סמים, ובזנות הן דוגמאות לפעילויות כלכליות מזיקות המכוונות אך ורק כדי לספק תשוקה לתענוג.  

דרך שניה להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא לקבוע איזה סוג של תשוקה נמצאת בשורשיה. הפעילויות הכי פחות מוסריות הן אלו המזינות טנהא בעודן פוגעות ברווחה. מסחר בטבק, סמים, ובזנות הן דוגמאות לפעילויות כלכליות מזיקות המכוונות אך ורק כדי לספק תשוקה לתענוג.  

ככל שאנשים מונעים יותר על ידי טנהא כך הם הורסים יותר את הרווחה האמיתית שלהם. עקרון זה תקף לא רק לגבי מידות רעות ברורות, אלא גם לכל הפעילויות הכלכליות. כך, בהחלטות הנוגעות גם בצריכה, ייצור, ושימוש בטכנולוגיה, אנו חייבים כיצד להבחין בין שני סוגים של תשוקה ולבצע את בחירותינו בצורה נבונה.

ככל שאנשים מונעים יותר על ידי טנהא כך הם הורסים יותר את הרווחה האמיתית שלהם. עקרון זה תקף לא רק לגבי מידות רעות ברורות, אלא גם לכל הפעילויות הכלכליות. כך, בהחלטות הנוגעות גם בצריכה, ייצור, ושימוש בטכנולוגיה, אנו חייבים לדעת כיצד להבחין בין שני סוגים של תשוקה ולבצע את בחירותינו בצורה נבונה.

==הערות המתרגם:==

==הערות המתרגם:==