שינויים

'''בשר מעובד''' (Processed meat) הוא [[בשר]] שעבר שינויים כמו המלחה, תסיסה, עישון, אשפרה, הוספת חומרי שימור, הוספת חומרי טעם וריח מלאכותיים.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015, ארגון הבריאות העולמי</ref> דוגמאות לבשר מעובד הם נקניקיות, נקניקים, פסטרמה, בשר משומר, המבורגרים, קבב ועוד<ref name="achituv1"/>. כמות גדולה של בשר מעובד נמכרת במסגרת מסעדות [[מזון מהיר]] משום שבשר זה נוח במיוחד לעיבוד הומוגני ולאחסון למשך תקופות זמן ארוכות ולהגשה קלה ומהירה ללקוחות תוך מניעת רקבון של הבשר או התפתחות חיידקים או גורמי מחלות אחרות. עם השנים בשר מעובד מגיע לציבור גם דרך הגשה שלו בקפיטריות בבתי ספר ובגני ילדים. בשנת 2015 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]].  

'''בשר מעובד''' (Processed meat) הוא [[בשר]] שעבר שינויים כמו המלחה, תסיסה, עישון, אשפרה, הוספת חומרי שימור, הוספת חומרי טעם וריח מלאכותיים.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015, ארגון הבריאות העולמי</ref> דוגמאות לבשר מעובד הם נקניקיות, נקניקים, פסטרמה, בשר משומר, המבורגרים, קבב ועוד<ref name="achituv1"/>. כמות גדולה של בשר מעובד נמכרת במסגרת מסעדות [[מזון מהיר]] משום שבשר זה נוח במיוחד לעיבוד הומוגני ולאחסון למשך תקופות זמן ארוכות ולהגשה קלה ומהירה ללקוחות תוך מניעת ריקבון של הבשר או התפתחות חיידקים או גורמי מחלות אחרות. עם השנים בשר מעובד מגיע לציבור גם דרך הגשה שלו בקפיטריות בבתי ספר ובגני ילדים. בשנת 2015 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]].

[[קובץ:In-N-Out Burger cheeseburgers.jpg|ממוזער|המבורגר - אחת הצורות הפופולריות של [[מזון מהיר ותעשייתי|מזון מהיר]] מבשר מעובד. המחיר של מזון מהיר הוא בדרך כלל נמוך, דבר שמעודד יצרנים להשתמש במזון לא איכותי כמו בשר מעובד המכיל חלקים פנימיים, ג'לטין, עור ועוד. כדי להסוות את הטעם והמראה הלא מחמיאים, משתמשים בדרך כלל בחומרי טעם וריח, בצבעי מאכל, במוצרי בצק, בכמות גדולה של סוכר, ומלח, וכן ברטבים שמנים ואו חריפים כמו קטשופ, חרדל, ומיונז. שימוש בסוכר, מלח ורוטב חריף גם מעודד את הצמא ואת הקנייה של [[משקאות ממותקים|משקאות מוגזים]] ובכך מגדיל את רווחיות המסעדה, ויש לו השלכות בריאותיות נוספות.]]

[[קובץ:In-N-Out Burger cheeseburgers.jpg|ממוזער|המבורגר - אחת הצורות הפופולריות של [[מזון מהיר ותעשייתי|מזון מהיר]] מבשר מעובד. המחיר של מזון מהיר הוא בדרך כלל נמוך, דבר שמעודד יצרנים להשתמש במזון לא איכותי כמו בשר מעובד המכיל חלקים פנימיים, ג'לטין, עור ועוד. כדי להסוות את הטעם והמראה הלא מחמיאים, משתמשים בדרך כלל בחומרי טעם וריח, בצבעי מאכל, במוצרי בצק, בכמות גדולה של סוכר, ומלח, וכן ברטבים שמנים ואו חריפים כמו קטשופ, חרדל, ומיונז. שימוש בסוכר, מלח ורוטב חריף גם מעודד את הצמא ואת הקנייה של [[משקאות ממותקים|משקאות מוגזים]] ובכך מגדיל את רווחיות המסעדה, ויש לו השלכות בריאותיות נוספות.]]

הכימיקלים שמוסיפים לבשר מעובד כוללים:<ref name="fao07_02">[http://www.fao.org/docrep/010/ai407e/AI407E06.htm NON-MEAT INGREDIENTS] ארגון המזון העולמי, 2007</ref>

הכימיקלים שמוסיפים לבשר מעובד כוללים:<ref name="fao07_02">[http://www.fao.org/docrep/010/ai407e/AI407E06.htm NON-MEAT INGREDIENTS] ארגון המזון העולמי, 2007</ref>

* מלח בישול - לשם שיפור הטעם, השפעה על החלבון בבשר וכן להערכת חיי מדף.  

* מלח בישול - לשם שיפור הטעם, השפעה על החלבון בבשר וכן להערכת חיי מדף.

* ניטראטים - לשם מתן צבע אדום (אשפרה),  לטעם ולהערכת חיי מדף.  

* ניטראטים - לשם מתן צבע אדום (אשפרה),  לטעם ולהערכת חיי מדף.

* Ascorbic acid  - לשם האצה של תגובת אשפרה.  

* Ascorbic acid  - לשם האצה של תגובת אשפרה.

* פוספטים - לשם עיצוב מבנה החלבון ולשם ספיגת מים.  

* פוספטים - לשם עיצוב מבנה החלבון ולשם ספיגת מים.

* חומרי שימור כימיקלים - לשם הערכת חיי מדף.

* חומרי שימור כימיקלים - לשם הערכת חיי מדף.

* חומרים נוגדי חימצון - לשם הערכת חיי מדף.  

* חומרים נוגדי חימצון - לשם הערכת חיי מדף.

* מונסדיום גלוטמאט - לשם העצמה של הטעם.  

* מונסדיום גלוטמאט - לשם העצמה של הטעם.

* צבעי מאכל - ממקור סינתטי או צמחי לשם שיפור המראה של הבשר.  

* צבעי מאכל - ממקור סינתטי או צמחי לשם שיפור המראה של הבשר.

תוספי כימיקלים מוספים לבשר בכמות קטנה, בדרך כלל בכמות קטנה מ-1%, וניטראטים בכמות קטנה מ 0.05%, רק מלח בישול הוא בכמות של 2% עד כמות של 4% בכמה מוצרים מיובשים.<ref name="fao07_02"/> עם זאת, עיקר החשד של השלכות בריאותיות שליליות של בשר מעובד, ביחס לבשר טרי, נובעות מהתוספות האלה של מלח ושל כימיקלים שונים.

תוספי כימיקלים מוספים לבשר בכמות קטנה, בדרך כלל בכמות קטנה מ-1%, וניטראטים בכמות קטנה מ 0.05%, רק מלח בישול הוא בכמות של 2% עד כמות של 4% בכמה מוצרים מיובשים.<ref name="fao07_02"/> עם זאת, עיקר החשד של השלכות בריאותיות שליליות של בשר מעובד, ביחס לבשר טרי, נובעות מהתוספות האלה של מלח ושל כימיקלים שונים.

קבוצה של חוקרים מגרמניה בראשות Eberhard Ritz טענה בדו"ח משנת 2012 כי פוספטים המוספים למזונות עלולים לגרום לפגיעה בבריאות וכי יש לסמן את הכמות שלהם כדי לאפשר לצרכנים להזהר. הם טוענים כי בשנים האחרונות יש עליה בצריכת הפוספט הלא אורגני בגלל הגדלת השימוש בו ב[[מזון מהיר]] והגדלת הצריכה של מזונות אלה. [http://www.aerzteblatt.de/int/archive/article?id=119592] [http://www.foodnavigator.com/Science/Phosphate-in-food-is-health-risk-that-should-be-labelled-claim-researchers]

קבוצה של חוקרים מגרמניה בראשות Eberhard Ritz טענה בדו"ח משנת 2012 כי פוספטים המוספים למזונות עלולים לגרום לפגיעה בבריאות וכי יש לסמן את הכמות שלהם כדי לאפשר לצרכנים להזהר. הם טוענים כי בשנים האחרונות יש עליה בצריכת הפוספט הלא אורגני בגלל הגדלת השימוש בו ב[[מזון מהיר]] והגדלת הצריכה של מזונות אלה. [http://www.aerzteblatt.de/int/archive/article?id=119592] [http://www.foodnavigator.com/Science/Phosphate-in-food-is-health-risk-that-should-be-labelled-claim-researchers]

==עיבוד של בשר בישראל==

== עיבוד של בשר בישראל ==

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמתירה באופן חוקי להזריק מים לבשר. אישור כזה קיים בעקבות "חוק בשר ומוצריו" (1994), שקובע כי אסור לייבא בשר ללא הכשר. דבר זה נובע שרוב הבשר המיובא לישראל (רובו מדרום אמריקה) מגיעה כבשר קפוא ועוברת בישראל הכשרה באמצעות המלחה. ההכשרה הזאת גורמת לבשר לאבד כעשרה אחוזי מים. לטענת יבואני הבשר הם מפסידים מהטיפול הזה ולכן במסגרת החוק מאושרת הזרקה של עד עשרה אחוז מים לבשר.<ref name="achituv1">[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012</ref> דבר זה יוצר פתח לשתי בעיות עיקריות - האחת היא הונאה של הצרכן על ידי הזרקת כמות גדולה יותר של מים, והשניה היא חששות כי חומרים נוספים שמוזרקים לבשר במסגרת הטיפול גורמים לבעיות בריאותיות. בעיה נוספת קשורה להמלחת הבשר שגוררת כמות גבוה של נתרן במזון.  

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמתירה באופן חוקי להזריק מים לבשר. אישור כזה קיים בעקבות "חוק בשר ומוצריו" (1994), שקובע כי אסור לייבא בשר ללא הכשר. דבר זה נובע שרוב הבשר המיובא לישראל (רובו מדרום אמריקה) מגיעה כבשר קפוא ועוברת בישראל הכשרה באמצעות המלחה. ההכשרה הזאת גורמת לבשר לאבד כעשרה אחוזי מים. לטענת יבואני הבשר הם מפסידים מהטיפול הזה ולכן במסגרת החוק מאושרת הזרקה של עד עשרה אחוז מים לבשר.<ref name="achituv1">[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012</ref> דבר זה יוצר פתח לשתי בעיות עיקריות - האחת היא הונאה של הצרכן על ידי הזרקת כמות גדולה יותר של מים, והשנייה היא חששות כי חומרים נוספים שמוזרקים לבשר במסגרת הטיפול גורמים לבעיות בריאותיות. בעיה נוספת קשורה להמלחת הבשר שגוררת כמות גבוה של נתרן במזון.  

בדיון על פיקוח על בשר מעובד בכנסת, טען ח"כ אמנון כהן (ש"ס), שכיהן כיו"ר הוועדה לפניות הציבור, כי בפועל מוזרקות כמויות מים גבוהות בהרבה עד 40-50 אחוזים. כמו כן בגלל הקושי לאכוף את הדברים והעונשים הקלים על עבירה על החוק הנושא פרוץ. לטענת ישראל גלס, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות מזריקים לבשר גם ג'לטין שסופח מים, אבל זה מתפקד כחלבון. הדיאטנית הקלינית, קרן הוד, טוענת שנוסף למים מוסיפים לבשר גם חומרי מילוי (מים, חלבון צמחי), חומרים מסמיכים ומייצבים - (פוספטים, ג'לטין, צלולוזה), חומרים מתפיחים (סודה לשתייה, שמרים), עמילנים מעובדים (עמילן תירס או תפוחי אדמה), מעכבי חמצון (סודיום אסקורבט) וחומרי טעם וריח (מונוסודיום גלוטומט, תבלינים). ד"ר חיים סדובסקי, רופא נטורופת ומחבר הספר "בריאות ותוספים במזון", טוען גם הוא כי פוספטים הם חומר נוסף שמוזרק כדי לספוח מים, וכן הוא טוען כי פוספטים הם חומר מסרטן.<ref name="achituv1"/>

בדיון על פיקוח על בשר מעובד בכנסת, טען ח"כ אמנון כהן (ש"ס), שכיהן כיו"ר הוועדה לפניות הציבור, כי בפועל מוזרקות כמויות מים גבוהות בהרבה עד 40-50 אחוזים. כמו כן בגלל הקושי לאכוף את הדברים והעונשים הקלים על עבירה על החוק הנושא פרוץ. לטענת ישראל גלס, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות מזריקים לבשר גם ג'לטין שסופח מים, אבל זה מתפקד כחלבון. הדיאטנית הקלינית, קרן הוד, טוענת שנוסף למים מוסיפים לבשר גם חומרי מילוי (מים, חלבון צמחי), חומרים מסמיכים ומייצבים - (פוספטים, ג'לטין, צלולוזה), חומרים מתפיחים (סודה לשתייה, שמרים), עמילנים מעובדים (עמילן תירס או תפוחי אדמה), מעכבי חמצון (סודיום אסקורבט) וחומרי טעם וריח (מונוסודיום גלוטומט, תבלינים). ד"ר חיים סדובסקי, רופא נטורופת ומחבר הספר "בריאות ותוספים במזון", טוען גם הוא כי פוספטים הם חומר נוסף שמוזרק כדי לספוח מים, וכן הוא טוען כי פוספטים הם חומר מסרטן.<ref name="achituv1"/>

==מכירות בשר מעובד בישראל==

== מכירות בשר מעובד בישראל ==

בשנת 2010 נמכרו כ 20 אלף המבורגרים ביום לא כולל מכירות ברשת מקדונלדס. [http://www.themarker.com/misc/1.581423] גורמים בענף ההמבוגרים בישראל העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6 במקדונלדס לבין 1 ואף 1.5 ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל- 7% (מקדונלדס) [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

בשנת 2010 נמכרו כ 20 אלף המבורגרים ביום לא כולל מכירות ברשת מקדונלדס. [http://www.themarker.com/misc/1.581423] גורמים בענף ההמבוגרים בישראל העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6 במקדונלדס לבין 1 ואף 1.5 ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל- 7% (מקדונלדס) [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

על-פי נתוני "נילסן", נכון לשנת 2006 בישראל קנו בחנויות כ-5,500 טונות נקניקיות בשנה, בשוק שמגלגל כ-110 מיליון שקלים. כלל שוק הנקניקיות הישראלי (כולל אלו הנמכרות במגזר המוסדי ובמסעדות) מגיע ל-10,000 טון בשנה, שהם כ-250 מיליון נקניקיות. היצרנים העיקריים המתחרים בשוק המקומי הם הם "זוגלובק" (כ-42%), "טירת צבי" (כ-27%), "יחיעם" (כ-11%) ו"עוף טוב" (כ-7%). הנקניקייה הפופולרית ביותר היא נקניקיית עוף והנמכרות ביותר הן נקניקיות עוף של "טירת צבי" במארז של 1 ק"ג.  <ref name="ynet2006">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216458,00.html נקניקיות - בין הלחמניה לחרדל]  רותי קינן, 15.02.2016 ynet</ref>  

על-פי נתוני "נילסן", נכון לשנת 2006 בישראל קנו בחנויות כ-5,500 טונות נקניקיות בשנה, בשוק שמגלגל כ-110 מיליון שקלים. כלל שוק הנקניקיות הישראלי (כולל אלו הנמכרות במגזר המוסדי ובמסעדות) מגיע ל-10,000 טון בשנה, שהם כ-250 מיליון נקניקיות. היצרנים העיקריים המתחרים בשוק המקומי הם הם "זוגלובק" (כ-42%), "טירת צבי" (כ-27%), "יחיעם" (כ-11%) ו"עוף טוב" (כ-7%). הנקניקייה הפופולרית ביותר היא נקניקיית עוף והנמכרות ביותר הן נקניקיות עוף של "טירת צבי" במארז של 1 ק"ג.  <ref name="ynet2006">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216458,00.html נקניקיות - בין הלחמנייה לחרדל]  רותי קינן, 15.02.2016 ynet</ref>  

היות ובשנת 2006 חיו בישראל 7 מיליון תושבים, פרוש הדבר שתושב ממוצע אכל 35 נקניקיות בשנה, שהם 1.4 ק"ג בשנה או 120 גרם נקיקיות בחודש.  להשוואה - אזרחי ארצות הברית צורכים  בשנה כ-70 נקניקיות בשנה.

היות ובשנת 2006 חיו בישראל 7 מיליון תושבים, פרוש הדבר שתושב ממוצע אכל 35 נקניקיות בשנה, שהם 1.4 ק"ג בשנה או 120 גרם נקניקיות בחודש.  להשוואה - אזרחי ארצות הברית צורכים  בשנה כ-70 נקניקיות בשנה.

נוסף לכך ילדים רבים צורכים מזון בקפיטריות ובארוחות מוכנות מטעם בתי הספר והגנים שמכילים כמות לא ידועה של בשר באיכות עיבוד לא ידועה. בנוסף לכך בגלל הטיפול בבשר-בקר מיובא של הזרקת מים וחומרים נוספים עלולים להיות חששות גם מבשר שלכאורה נראה לא מעובד.

נוסף לכך ילדים רבים צורכים מזון בקפיטריות ובארוחות מוכנות מטעם בתי הספר והגנים שמכילים כמות לא ידועה של בשר באיכות עיבוד לא ידועה. בנוסף לכך בגלל הטיפול בבשר-בקר מיובא של הזרקת מים וחומרים נוספים עלולים להיות חששות גם מבשר שלכאורה נראה לא מעובד.

==השפעות בריאותיות של בשר מעובד==

== השפעות בריאותיות של בשר מעובד ==

===תמותה כללית ומחלות לב===

=== תמותה כללית ומחלות לב ===

מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, [[פעילות גופנית]], אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להימנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו [[עישון]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]] צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.<ref>Sabine Rohrmann et al, [http://www.biomedcentral.com/1741-7015/11/63 Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition], BMC Medicine 2013, 11:63  doi:10.1186/1741-7015-11-63</ref>

מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, [[פעילות גופנית]], אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להימנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו [[עישון]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]] צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.<ref>Sabine Rohrmann et al, [http://www.biomedcentral.com/1741-7015/11/63 Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition], BMC Medicine 2013, 11:63  doi:10.1186/1741-7015-11-63</ref>

===סרטן===

=== סרטן ===

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|גורם מסרטן וודאי]] בבני אדם.  צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות ב[[סרטן המעי הגס]] ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.<ref name="iarc">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2015/pdfs/pr240_E.pdf IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat] 26 October 2015</ref> חלק מהמחקרים הם מחקרים משותפים לבדיקת שני הנושאים, כ-700 מחקרים אפדימיולוגים שימשו לבדיקת הקשר צריכת בשר אדום לבין סרטן וכ-400 מחקרים שימשו לבדיקת הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן. <ref name="iarc_QA"/> פרסום זה חיזק פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2002 שקרא לציבור להקטין את צריכת הבשר המעובד ובשר אדום. <ref name="iarc_QA"/>

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|גורם מסרטן וודאי]] בבני אדם.  צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות ב[[סרטן המעי הגס]] ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.<ref name="iarc">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2015/pdfs/pr240_E.pdf IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat] 26 October 2015</ref> חלק מהמחקרים הם מחקרים משותפים לבדיקת שני הנושאים, כ-700 מחקרים אפידמיולוגיים שימשו לבדיקת הקשר צריכת בשר אדום לבין סרטן וכ-400 מחקרים שימשו לבדיקת הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן. <ref name="iarc_QA"/> פרסום זה חיזק פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2002 שקרא לציבור להקטין את צריכת הבשר המעובד ובשר אדום. <ref name="iarc_QA"/>

לטענת ד"ר Kurt Straif, חבר בכיר ב-IARC, הסיכון של אדם בודד לפתח סרטן המעי הגס כתוצאה מאכילת בשר מעובד הוא נמוך, אבל הסיכון גדל ככל שכמות הבשר גדלה. כמו כן עקב הכמות הגדולה של בני אדם שצורכים בשר מעובד, יש לבשר מעובד השפעה משמעותית על בריאות הציבור.<ref name="iarc"/> לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] בעולם, בשר מעובד תורם לכ-34 אלף מקרי מוות בשנה כתוצאה מסרטן. <ref name="iarc_QA"/>

לטענת ד"ר Kurt Straif, חבר בכיר ב-IARC, הסיכון של אדם בודד לפתח סרטן המעי הגס כתוצאה מאכילת בשר מעובד הוא נמוך, אבל הסיכון גדל ככל שכמות הבשר גדלה. כמו כן עקב הכמות הגדולה של בני אדם שצורכים בשר מעובד, יש לבשר מעובד השפעה משמעותית על בריאות הציבור.<ref name="iarc"/> לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] בעולם, בשר מעובד תורם לכ-34 אלף מקרי מוות בשנה כתוצאה מסרטן. <ref name="iarc_QA"/>

יש מספיק ראיות כדי להצביע על כך שבשר מעובד הוא גורם מסרטן, אבל אין זה אומר שהוא מסוכן כמו [[עישון]] או [[אזבסט]]. הכללת הבשר המעובד בקטגוריה של מסרטנים וודאים מצביע על הבטחון המחקרי בקשר, אבל לא לעוצמת ההשפעה. במקרה של בשר מעובד יש מספיק ראיות לכך שבשר מעובד הוא מסרטן בבני אדם בהקשר של סרטן המעי הגס. יש גם ראיות חלשות יותר המקשרות בין בשר מעובד ל[[סרטן הקיבה]]. <ref name="iarc_QA"/>

יש מספיק ראיות כדי להצביע על כך שבשר מעובד הוא גורם מסרטן, אבל אין זה אומר שהוא מסוכן כמו [[עישון]] או [[אזבסט]]. הכללת הבשר המעובד בקטגוריה של מסרטנים ודאיים מצביע על הביטחון המחקרי בקשר, אבל לא לעוצמת ההשפעה. במקרה של בשר מעובד יש מספיק ראיות לכך שבשר מעובד הוא מסרטן בבני אדם בהקשר של סרטן המעי הגס. יש גם ראיות חלשות יותר המקשרות בין בשר מעובד ל[[סרטן הקיבה]]. <ref name="iarc_QA"/>

בשר האדום מסווג בקבוצת גורמי הסיכון השנייה (מסרטן אפשרי בבני אדם), ונקבע שהוא כנראה תורם להתפתחות [[סרטן המעי הגס]], אך גם ל[[סרטן הלבלב]] ו[[סרטן הערמונית]]. <ref name="iarc"/>[http://www.themarker.com/hrtz/1.2761043] אם בשר אדום הוא אכן מסרטן, אזי הערכה של ארגון הבריאות העולמי טוענת שהוא תורם למוות של כ-50 אלף מקרי מוות מסרטן בכל שנה. אם זאת יש לקחת את הדברים בפרופורציה מתאימה -  כמיליון בני אדם שמתים מסרטן בכל שנה כתוצאה מ[[עישון]], כ-600 אלף אנשים מתים מסרטן כתוצאה משתיית [[אלכוהול]] ועוד כ-200 אלף אנשים מתים מסרטן כתוצאה מחשיפה ל[[זיהום אוויר]]. <ref name="iarc_QA"/>

בשר האדום מסווג בקבוצת גורמי הסיכון השנייה (מסרטן אפשרי בבני אדם), ונקבע שהוא כנראה תורם להתפתחות [[סרטן המעי הגס]], אך גם ל[[סרטן הלבלב]] ו[[סרטן הערמונית]]. <ref name="iarc"/>[http://www.themarker.com/hrtz/1.2761043] אם בשר אדום הוא אכן מסרטן, אזי הערכה של ארגון הבריאות העולמי טוענת שהוא תורם למוות של כ-50 אלף מקרי מוות מסרטן בכל שנה. אם זאת יש לקחת את הדברים בפרופורציה מתאימה -  כמיליון בני אדם שמתים מסרטן בכל שנה כתוצאה מ[[עישון]], כ-600 אלף אנשים מתים מסרטן כתוצאה משתיית [[אלכוהול]] ועוד כ-200 אלף אנשים מתים מסרטן כתוצאה מחשיפה ל[[זיהום אוויר]]. <ref name="iarc_QA"/>

בשר מכיל ממספר רכיבים, כגון ברזל מסוג (haem) שפרוק שלו בקיבה עלול לפגוע בבריאות.[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2761703] בשר יכול להכיל גם כימיקלים שנוצרים בזמן העיבוד או הבישול. לדוגמא, [[כימיקלים מסרטנים]] שנוצרים במהלך עיבוד בשר כוללים תרכובות N-nitroso ופחמימנים ארומטיים polycyclic. בישול בשר אדום או בשר מעובד מייצר גם אמינים הטרוציקליים ארומטיים, כמו גם כימיקלים אחרים, כוללים פחמימנים ארומטיים פוליציקליים, שנמצאים גם במזונות אחרים וב[[זיהום אוויר]]. חלק מכימיקלים אלה ידועים או חשודים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]], אך למרות זאת לא ברור עדיין באופן מלא כיצד סיכון לסרטן גדל עקב צריכת בשר אדום או בשר מעובד.<ref name="iarc_QA"/>

בשר מכיל ממספר רכיבים, כגון ברזל מסוג (haem) שפרוק שלו בקיבה עלול לפגוע בבריאות.[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2761703] בשר יכול להכיל גם כימיקלים שנוצרים בזמן העיבוד או הבישול. לדוגמה, [[כימיקלים מסרטנים]] שנוצרים במהלך עיבוד בשר כוללים תרכובות N-nitroso ופחמימנים ארומטיים polycyclic. בישול בשר אדום או בשר מעובד מייצר גם אמינים הטרוציקליים ארומטיים, כמו גם כימיקלים אחרים, כוללים פחמימנים ארומטיים פוליציקליים, שנמצאים גם במזונות אחרים וב[[זיהום אוויר]]. חלק מכימיקלים אלה ידועים או חשודים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]], אך למרות זאת לא ברור עדיין באופן מלא כיצד סיכון לסרטן גדל עקב צריכת בשר אדום או בשר מעובד.<ref name="iarc_QA"/>

יש מומחי תזונה החושדים כי חומרים שנוספו לבשר במהלך העיבוד שלו גורמים לבעיות - כולל חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי משפרי טעם וריח. אחד החשדות הוא הוספה של [[פוספטים]] ו[[חנקות]] כחומרי שימור.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001076532#fromelement=hp_daily_news] ישנן הערכות כי [[תעשיית הבשר]] וקבוצות דומות כמו חברות [[מזון מהיר]] יתנגדו לשינויי המלצות של ארגוני בריאות ותזונה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001076532#fromelement=hp_daily_news]

ישנם מומחי תזונה החושדים כי חומרים שנוספו לבשר במהלך העיבוד שלו גורמים לבעיות - כולל חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי משפרי טעם וריח. אחד החשדות הוא הוספה של [[פוספטים]] ו[[חנקות]] כחומרי שימור.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001076532#fromelement=hp_daily_news] ישנן הערכות כי [[תעשיית הבשר]] וקבוצות דומות כמו חברות [[מזון מהיר]] יתנגדו לשינויי המלצות של ארגוני בריאות ותזונה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001076532#fromelement=hp_daily_news]

==ראו גם==

== ראו גם ==

* [[אומת המזון המהיר]] ספר עיון מאת אריק שלוסר.

* [[אומת המזון המהיר]] ספר עיון מאת אריק שלוסר.

* [[מזון מהיר ותעשייתי]]

* [[מזון מהיר ותעשייתי]]

* [[Phishing for Phools]]

* [[Phishing for Phools]]

==הערות שוליים==

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==

== קישורים חיצוניים ==

* [http://www.fao.org/docrep/010/ai407e/AI407E00.htm טכנולוגיה לעיבוד בשר ליצרנים קטנים ובינוניים], חוברת הדרכה של ארגון המזון העולמי, 2007

* [http://www.fao.org/docrep/010/ai407e/AI407E00.htm טכנולוגיה לעיבוד בשר ליצרנים קטנים ובינוניים], חוברת הדרכה של ארגון המזון העולמי, 2007

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Pink_slime רפש ורוד] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Pink_slime רפש ורוד] בויקיפדיה האנגלית

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

* [http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/meat_causes_cancer.aspx ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן], תמי אדיב, תזונאית קלינית ב"כללית", קופת חולים כללית, 26.10.2015

* [http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/meat_causes_cancer.aspx ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן], תמי אדיב, תזונאית קלינית ב"כללית", קופת חולים כללית, 26.10.2015

* [http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf שאלות ותשובות על סרטן וצריכת בשר אדום ובשר מעובד] ארגון המזון העולמי, אוקטובר, 2015

* [http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf שאלות ותשובות על סרטן וצריכת בשר אדום ובשר מעובד] ארגון המזון העולמי, אוקטובר, 2015

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2761703 האם כדאי להפחית בצריכת הבשר, אילו סוגים מסרטנים - ואיך יושפעו יצרניות הבשר], מיכל רמתי, אורה קורן, סוכנויות הידיעות דה מארקר, 28.10.2015

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2761703 האם כדאי להפחית בצריכת הבשר, אילו סוגים מסרטנים - ואיך יושפעו יצרניות הבשר], מיכל רמתי, אורה קורן, סוכנויות הידיעות דה מארקר, 28.10.2015