שינויים

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], נורבגיה, [[שבדיה]], [[בלגיה]] ואוסטריה. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמשיון העליון לחמשיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות.  בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]], [[בלגיה]] ו[[אוסטריה]]. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמישיון העליון לחמישיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות.  בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

*בתחום הבריאות: שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]], מחלות נפשיות, ו[[השמנת יתר]].

*בתחום הבריאות: שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]], מחלות נפשיות, ו[[השמנת יתר]].

ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ 15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות ל-מיליון איש בשנה.

ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ 15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות למיליון איש בשנה.

==תוצר כלכלי ותוחלת חיים==

==תוצר כלכלי ותוחלת חיים==

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.

==אינקדס בעיות חברתיות ובריאותיות==

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות,  המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] -  שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות,  המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] -  שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם  התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות בבמדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם  התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

המחברים קיבלו תוצאות לפיהן המדינות העשירות הפחות שוויוניות גרועות יותר בכל סוגי הבעיות החברתיות הללו, ובמתאם סטטיסטי קרוב. לעומת זאת אם מסתכלים על אותו המדד של בעיות חברתיות ובריאותיות ביחס לתמ"ג לנפש, לא רואים שום מתאם.  

המחברים קיבלו תוצאות לפיהן המדינות העשירות הפחות שוויוניות גרועות יותר בכל סוגי הבעיות החברתיות הללו, ובמתאם סטטיסטי קרוב. לעומת זאת אם מסתכלים על אותו המדד של בעיות חברתיות ובריאותיות ביחס לתמ"ג לנפש, לא רואים שום מתאם.  

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסייה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסייה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסייה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסייה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארצות הברית. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטסיט בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדראלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארצות הברית במבחן הנפרד.  

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארצות הברית. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטיסטי בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדראלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארצות הברית במבחן הנפרד.  

===מחלות נפשיות===

===מחלות נפשיות===

===אלימות , פשיעה וכליאה===

===אלימות , פשיעה וכליאה===

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסיבובות  15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד  מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסביבות 15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד  מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה  שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר.  עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה  שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר.  עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההנכסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות.  וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות.  וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

==השפעת אי השוויון על העשירים==

==השפעת אי השוויון על העשירים==

{{רפואה מונעת}}

{{רפואה מונעת}}

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level:_Why_More_Equal_Societies_Almost_Always_Do_Better הספר "רמת הרוח"] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level:_Why_More_Equal_Societies_Almost_Always_Do_Better הספר "רמת הרוח"] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html פרופסור ריצ'ארד ווילקינסון- כיצד אי שוויון כלכלי פוגע בחברות] הרצאת TED, יולי 2011

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.10

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html האם, מדעית, מרקס צדק?] פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט 02.09.10

 

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:רווחה חברתית]]

[[קטגוריה:רווחה חברתית]]