שינויים

'''מידע א-סימטרי''' (Information asymmetry) הוא מונח ב[[כלכלה נאו קלאסית]], המציין מצב ב[[שוק]] שבו לצד אחד בעסקה (בדרך כלל המוכר) יש [[מידע]] רב יותר או מידע איכותי יותר מאשר לצד אחר (בדרך כלל הקונה). דבר זה יכול להוביל לחוסר איזון בשוק ולכך שאין [[יעילות פארטו]] ולפיכך זהו סוג של [[כשל שוק]].  

'''מידע א-סימטרי''' (Information asymmetry) הוא מונח ב[[כלכלה נאו קלאסית]], המציין מצב ב[[שוק]] שבו לצד אחד בעסקה (בדרך כלל המוכר) יש [[מידע]] רב יותר או מידע איכותי יותר מאשר לצד אחר (בדרך כלל הקונה). דבר זה יכול להוביל לחוסר איזון בשוק ולכך שאין [[יעילות פארטו]] ולפיכך זהו סוג של [[כשל שוק]].  

דוגמה למצבים של מידע א-סימטרי היא '''בחירה מנוגדת''' (Adverse selection) ו'''סיכון מוסרי'''. ב[[בחירה מנוגדת]] דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, או המועמדים הפחות מוכשרים ב[[שוק העבודה]] נהנים מיתרון על פני מוצרים או מועמדים איכותיים יותר. ב[[סיכון מוסרי]] סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי.  

דוגמה למצבים של מידע א-סימטרי היא '''[[בחירה מנוגדת]]''' (Adverse selection) ו'''[[סיכון מוסרי]]'''. ב[[בחירה מנוגדת]] דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, נהנים מיתרון על פני מוצרים איכותיים, והמועמדים הפחות מוכשרים ב[[שוק העבודה]] הם בעלי יתרון על פני מועמדים איכותיים יותר. ב[[סיכון מוסרי]] סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי.  

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק.  

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק. בכך מידע א-סימטרי מדגיש את החשיבות של שמירה על [[מוצר ציבורי]] מסוג אמון ו[[הון חברתי]].

בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], מייקל ספנס ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  

בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], [[מייקל ספנס]] ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  

המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור סינגל או איתות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התנהגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  

==מודל הלימונים של אקרלוף==

עבודתו הידועה ביותר של ל[[ג'ורג' אקרלוף]], שפורסמה ברבעון "[[Quarterly Journal of Economics]]" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏{{הערה|1=‏

‏}}, החלה את הדיון בתחום המידע הא-סימטרי. המודל מדגים כיצד מידע א-סימטרי ב[[שוק]], יכול להביא ל[[בחירה שלילית|בחירה השלילית]] (Adverse Selection) שהוא סוג של [[כשל שוק|כשל השוק]]. לצורך המודל מניחים כי מדובר ב[[שוק משוכלל]] שבוא אין [[כשלי שוק]] אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין [[אוליגופול]]), אין הפרעות של [[רגולציה]] או מיסים, [[השפעות חיצוניות]] או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים,  בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים ב[[מיקרו-כלכלה]], ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין [[מידע מלא]] על איכות המוצרים.  

דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגנונים להפחתת הבעיה:

* מוכרי מכונית משומשות המודעים לפגם במכונית שלהם ולא מיידעים את הקונה (מכוני רישוי ובדיקה לפני קנייה)

 

* עובדים המתחזים לבעלי כשרון או ידע שאין להם (תעודות רשמיות ממוסדות השכלה, ומבחני קבלה)

* מבוטחים שמסתירים מהביטוח בעיה בריאותית (בדיקות רפואיות בהתחלת הביטוח והסכמה להסרת חסיון רפואי)

 

* "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" - [[בנקים]], [[פנסיה|קרנות פנסיה]] ו[[תאגידים]] שלוקחים סיכון גבוה מידי בידיעה שהממשלה תסייע להם בזמן משבר (רגולציה להשקפת סיכוני הפירמות ולהגבלת יכולת לקיחת סיכון כזה)

 

 

 

 

 

להלן דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגנונים להפחתת הבעיה:

* מוכרי מכונית משומשות המודעים לפגם במכונית שלהם ולא מיידעים את הקונה (מכוני רישוי, מכונית בדיקה, ספידומטר, ובדיקה לפני קנייה)

* עובדים המתחזים לבעלי כשרון או ידע שאין להם (תעודות רשמיות ממוסדות השכלה, ומבחני קבלה, פיקוח על מוסדות השכלה גבוהה)

* מבוטחים שמסתירים מהביטוח בעיה בריאותית (בדיקות רפואיות בהתחלת הביטוח והסכמה להסרת חסיון רפואי, פיקוח על רופאים)

* תרופות וטיפולים רפואיים - הן במקרה של כשלון והן במקרה של הצלחה לא תמיד החולה יכול לדעת שהטיפול היה איכותי, יש מחלות שבהן יש רמיסה (נסיגה זמנית במחלה) או ריפוי עקב מנגנונים אחרים של הגוף, ויש מקרים שבהם הטיפול היה נכון ואיכותי אבל בכל זאת מצבו הבריאותי של החולה התדרדר. מצב זה מעודד יצירת תרופות דמה, הנמכרות במחיר זול וכן טיפולים שיעילותם מפוקפקת ואינם דורשים הכשרה טובה. נסיון להתמודד עם תופעה זו כולל רגולציה נרחבת על ייצור ומכירת תרופות ורגולציה על תחום הרפואה כמו רשיון לרופאים ורגולציות נוספות על מערכת הבריאות.

* סיכונים פיננסים - לדוגמה קרנות השקעה או קרנות פנסיה מציעות תשואות גבוהות, אבל מסתירות מהציבור שתשואות אלה מושגות על ידי השקעה בסיכון גבוה. פתרון חלקי הוא רגולציה שמקבצת לפי סוגי השקעות כך שיש להן יכולת מוגבלת להשקיע באפיקים מסוכנים יותר.

 

בשנת 2015 הוציא אקרלוף יחד עם [[רוברט שילר]] את הספר [[Phishing for Phools]] שמתאר כיצד פירמות עלולות לפגוע בצרכנים על ידי ניצול של מידע א-סימטרי והטיות קוגניטבייות של הצרכן ([[רציונליות חסומה]]). דבר זה מתרחש גם כאשר יש [[שוק תחרותי]] שבו קונים ומוכרים רבים. פירמות שמנסות להיות ישרות והגונות עלולות להדחק החוצה בשוק כזה. לטענת שילר ואקרלוף רמייה וניצול של הצרכנים אינם דבר נדיר המתרחש בשולי השוק, אלא תופעה נפוצה שפוגעת ברווחה החברתית בצורה ניכרת.

==ראו גם==

==ראו גם==