שינויים

'''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים.  

'''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים.  

==מבוא==

==מבוא==

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות:

 

# ''' שינוים באופן הנסיעה''' -  הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[יוממות אופניים|תחבורת אופניים]]. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.

כדי להגיע ל-0 תאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות  

# '''הקטנת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] (עבודה מהבית).  

# ''' שינוים באופן הנסיעה''' -  הקטנת השימוש ברכב פרטי לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[יוממות אופניים|תחבורת אופניים]]. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.

# '''צעדים נוספים לשיפור הבטיחות''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הולכי רגל|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

# '''הקטנת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת צפיפות הבנייה העירונית, [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] (עבודה מהבית).  

# '''צעדים נוספים''' כדי לשפר את הבטיחות - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], שיפורי בטיחות הולכי רגל, אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

   

   

הנה צעד קטן לדוגמה - "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – הגבלת המהירות באזורים בעיר ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית כי גם ככה מהירות הנסיעה בתוך הממוצעת בשכונות הערים נמוכה מ -20 קמ"ש. היות והנסיעה בשכונה היא קטע קצר מדובר בעוד 5 דקות נסיעה לכל היותר.  במי זה כן פוגע?  בנהגים שפתאום שמים רייס של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%.  

הנה צעד לדוגמה - "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית , היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים.  במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. אגב, שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

 

אגב, שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

 

 

 

 

בשביל לשנות את זה, אנחנו צריכים אתכם.

==רקע והנחות יסוד==

==רקע והנחות יסוד==

===מחירן של תאונות הדרכים===

===מחירן של תאונות הדרכים===

כיום מתים ב[[תאונות דרכים בישראל]] כ-300 אנשים בשנה. בנוסף נפצעים אלפי אנשים באופן קשה, ועשרות אלפים נפצעים באופן קל עד בינוני. עד כה נהרגו מעל 30,000 ישראלים מתאונות דרכים. יותר מאשר סך ההרוגים מכל מלחמות ישראל ומכל פיגועי הטרור. מלבד הנזק הישיר, מדובר גם ביצירת נזקים נפשיים לנפגעים ולבני משפחותיהם.  

כיום מתים ב[[תאונות דרכים בישראל]] כ-300 אנשים בשנה. בנוסף, נפצעים אלפי אנשים באופן קשה (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]), ועשרות אלפים נפצעים באופן קל עד בינוני. עד כה נהרגו מעל 30,000 ישראלים מתאונות דרכים- יותר מאשר סך ההרוגים מכל מלחמות ישראל ומכל פיגועי הטרור. מלבד הנזק הישיר, מדובר גם ביצירת נזקים נפשיים לנפגעים ולבני משפחותיהם.  

לפי סקר של עמותת "אור ירוק", משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היו מעורבים בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד ב-כ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010).  על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד ב-כ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010).  על פי דו"ח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ 60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).  

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ 60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).  

* העדפת פתרונות זולים ופשוטים.  

* העדפת פתרונות זולים ופשוטים.  

* העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות.  

* העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות.  

* התחשבות ב[[שיא תפוקת הנפט]], התייקרות אנרגטית ו[[התחממות עולמית]]. כבר היום אנחנו רואים התייקרות אנרגטית שבאה לידי ביטוי במחירי דלק, בעלות התחזוקה והייצור של כלי הרכב ובעלויות של דפוסי דיור שונים. נוכח מגמות עולמיות של אוכלוסייה גדלה וגידול בצריכת האנרגיה לנפש מחד, והתדלדלות של מאגרי [[דלק מחצבי]] מאידך, ראוי להתחשב באפשרות שמגמת ייקור האנרגיה תמשך ותשפיע על כלל תחומי החיים ובמיוחד על תחום התחבורה.  

* התחשבות ב[[שיא תפוקת הנפט]], התייקרות אנרגטית ו[[התחממות עולמית]]. כבר היום אנחנו רואים התייקרות אנרגטית שבאה לידי ביטוי במחירי דלק, בעלות התחזוקה והייצור של כלי הרכב ובעלויות של דפוסי דיור שונים. נוכח מגמות עולמיות של [[גידול אוכלוסין|אוכלוסייה גדלה]] ו[[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת האנרגיה לנפש מחד]], והתדלדלות של מאגרי [[דלק מחצבי]] מאידך, ראוי להתחשב באפשרות שמגמת ייקור האנרגיה תמשך ותשפיע על כלל תחומי החיים ובמיוחד על תחום התחבורה.  

==יעדי פיצול נסיעות==

==יעדי פיצול נסיעות==