שינויים

יש מספר היבטים של [[ריכוזיות במשק הישראלי|ריכוזיות]], ו[[כשל שוק|כשלי שוק]] בענף הבנקאות בישראל.  

יש מספר היבטים של [[ריכוזיות במשק הישראלי|ריכוזיות]], ו[[כשל שוק|כשלי שוק]] בענף הבנקאות בישראל.  

;שוק מונופוליטסי:

;שוק מונופוליסטי:

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחו"ל. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך, וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי-שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחו"ל. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך, וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרוויח על ידי הפרשי-שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים:

;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים:

התפלגות השכר בדיסקונט והתרבות הארגונית בו מתחלקת בין כ–4,500 עובדי דור א׳ עם קביעות ועוד כ–1,500 עובדים ללא קביעות. כ–10% מעובדי הבנק, כ–450 איש, הם בעלי עלות שכר של 100–150 אלף שקל בחודש, שיחד נוגסים בכ–800 מיליון שקל בשנה - כ–28% מעלות השכר הכוללת בבנק. מתחתיו נמצאים העשירון התשיעי והשמיני בדיסקונט עם עלות שכר של 30–100 אלף שקל בחודש ועם קביעות לכל החיים - חלקם בתפקידים זוטרים.  

התפלגות השכר בדיסקונט והתרבות הארגונית בו מתחלקת בין כ–4,500 עובדי דור א׳ עם קביעות ועוד כ–1,500 עובדים ללא קביעות. כ–10% מעובדי הבנק, כ–450 איש, הם בעלי עלות שכר של 100–150 אלף שקל בחודש, שיחד נוגסים בכ–800 מיליון שקל בשנה - כ–28% מעלות השכר הכוללת בבנק. מתחתיו נמצאים העשירון התשיעי והשמיני בדיסקונט עם עלות שכר של 30–100 אלף שקל בחודש ועם קביעות לכל החיים - חלקם בתפקידים זוטרים.  

יו"ר בנק דיסקונט ויו"ר וועד העובדים שניהם הרוויחו עלות שכר של כ–170 אלף שקל בחודש. כמו כן גם חברי הנהלה בכירים מקבלים שכר גבוה, רק שניתן לפטר אותם בכל עת. לעומת זאת, נמצאים שלושת העשירונים התחתונים של העובדים - 1,500 עובדים ללא קביעות, עלות השכר הממוצעת שלהם היא כ–5,000 שקל בחודש. לפי רולניק ההפרטה של מערכת הבנקאות בישראל הוצגה על ידי הממשקה כמעודדת תחרות, ועל ידי וועדי העובדים כהגנה על העובדים החלשים בעוד ששני הצדדים אינם מדייקים. מחד אין תחרות ומצד שני אין באמת הגנה על העובדים החלשים אלא רק על עובדים החזקים, וזאת על חשבון העובדים החלשים יותר וכן על חשבון ציבור הלקוחות של הבנקים, ועסקים קטנים הזקוקים ל[[אשראי]].  <ref>[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה  מרקר, 05.06.2014</ref>

יו"ר בנק דיסקונט ויו"ר וועד העובדים שניהם הרוויחו עלות שכר של כ–170 אלף שקל בחודש. כמו כן גם חברי הנהלה בכירים מקבלים שכר גבוה, רק שניתן לפטר אותם בכל עת. לעומת זאת, נמצאים שלושת העשירונים התחתונים של העובדים - 1,500 עובדים ללא קביעות, עלות השכר הממוצעת שלהם היא כ–5,000 שקל בחודש. לפי רולניק ההפרטה של מערכת הבנקאות בישראל הוצגה על ידי הממשלה כמעודדת תחרות, ועל ידי וועדי העובדים כהגנה על העובדים החלשים בעוד ששני הצדדים אינם מדייקים. מחד אין תחרות ומצד שני אין באמת הגנה על העובדים החלשים אלא רק על עובדים החזקים, וזאת על חשבון העובדים החלשים יותר וכן על חשבון ציבור הלקוחות של הבנקים, ועסקים קטנים הזקוקים ל[[אשראי]].  <ref>[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה  מרקר, 05.06.2014</ref>

;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים:

;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים:

הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ריאלים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות.

הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ריאליים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות.

;המתח בין יציבות פיננסית לבין תחרות:

;המתח בין יציבות פיננסית לבין תחרות:

למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו ‏‏<ref>‏מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007‏</ref>.

למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו ‏‏<ref>‏מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007‏</ref>.

בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.

בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרסים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.

==קשרי הון שלטון==

==קשרי הון שלטון==

* [[משפחות ההון בישראל]]

* [[משפחות ההון בישראל]]

* [[באים לבנקאים]]

* [[באים לבנקאים]]

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://vimeo.com/67404232 שליטת הבנקים על המפלגות] ראיון עם מנכ"ל "קדימה" לשעבר, מאת רביב דרוקר, ערוץ 10.  

* [http://vimeo.com/67404232 שליטת הבנקים על המפלגות] ראיון עם מנכ"ל "קדימה" לשעבר, מאת רביב דרוקר, ערוץ 10.  

<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>

<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>

 

{{כסף}}

{{כסף}}

{{ישראל}}

{{ישראל}}