שינויים

השפעת זיהום במזון עקב חשיפה לגורמים ביולוגיים יכולה להיות מהירה וקטלנית, עקב זיהום אקוטי, היות ויש רעלני פטריות מסוכנים. אפלאטוקסינים לדוגמה גרמו להרעלת מזון שקטלה עשרות אנשים באירוע בהודו. פחות ידועה השפעה ארוכת טווח של חשיפה לרמות נמוכות של רעלני פטריות, וחלקן חשודות כמסרטנות [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx] קולין טאג'  מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ סרטן הוושט שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.  

השפעת זיהום במזון עקב חשיפה לגורמים ביולוגיים יכולה להיות מהירה וקטלנית, עקב זיהום אקוטי, היות ויש רעלני פטריות מסוכנים. אפלאטוקסינים לדוגמה גרמו להרעלת מזון שקטלה עשרות אנשים באירוע בהודו. פחות ידועה השפעה ארוכת טווח של חשיפה לרמות נמוכות של רעלני פטריות, וחלקן חשודות כמסרטנות [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx] קולין טאג'  מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ סרטן הוושט שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.  

חשיפה דרך המזון לכמות קטנה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית שכן זהו רעל חזק. בדומה לכך גם חשיפה לכמות גבוה יותר של [[עופרת]], [[כספית]] או [[חומר רדיואקטיבי]] עלולה להיות קטלנית.  

חשיפה דרך המזון לכמות קטנה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית שכן זהו רעל חזק. בדומה לכך גם חשיפה לכמות גבוהה יותר של [[עופרת]], [[כספית]] או [[חומר רדיואקטיבי]] עלולה להיות קטלנית.  

השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טרטוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).

השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טרטוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).

===חומרי הדברה===

===חומרי הדברה===

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==