שינויים

         Q = A ƒ(K, L),

         Q = A ƒ(K, L),

כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של [[טכנולוגיה]], K הוא סכום הערך הכספי של [[הון מכונות]], ו-L הוא תשומה של עבודה (עובדים כפול שעות העבודה). מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].  

כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של [[טכנולוגיה]], K הוא סכום הערך הכספי של [[הון מכונות]], ו-L הוא תשומה של עבודה (עובדים כפול שעות העבודה). מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומוגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].  

לפי ההנחה הנאו-קלאסית, שנוסחה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי [[תפוקה שולית פוחתת|התרומה השולית]] שלו לייצור. לפי תאוריה זו, ה[[שכר]] שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון.  בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו-קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה במשותף, היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.

לפי ההנחה הנאו-קלאסית, שנוסחה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי [[תפוקה שולית פוחתת|התרומה השולית]] שלו לייצור. לפי תאוריה זו, ה[[שכר]] שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון.  בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו-קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה במשותף, היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.