שינויים

לפני כ-540 מיליון שנה, התרחשה תקופת '''"פיצוץ הקמבריון"''' שבה עלתה מאד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים (ברובם חסרי-חוליות), מזהים עלייה במגוון המינים וגדלה גם כמות המאובנים עקב גידול של שריון עמיד. מאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים ולזהות שינויים בכמות ובמגוון של היצורים החיים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתחרשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר. כמו כן ייתכן ואף סביר שהיו אירועי הכחדה קדומים יותר, אך קשה למצוא להן ראיות עקב העדר מאובנים.

לפני כ-540 מיליון שנה, התרחשה תקופת '''"פיצוץ הקמבריון"''' שבה עלתה מאד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים (ברובם חסרי-חוליות), מזהים עלייה במגוון המינים וגדלה גם כמות המאובנים עקב גידול של שריון עמיד. מאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים ולזהות שינויים בכמות ובמגוון של היצורים החיים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתחרשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר. כמו כן ייתכן ואף סביר שהיו אירועי הכחדה קדומים יותר, אך קשה למצוא להן ראיות עקב העדר מאובנים.

#'''הכחדת אורדוביק-סילור''' (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שנה. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים. הכחדה זו התרחשה בסמוך לתחילה ולסוף של תקופות קרח וההשערה הרווחת היא כי תחילה ירידה ולאחר מכן עליה משמעותית של פני הים הביאו לשינוי בתנאי-המחייה הימיים של יצורים רבים. השערות נוספות קשורות להתפרצות קרני גאמה, לשינוי בריכוז של פחמן דו חמצני באטמוספרה עקב התפרצות געשית וכן להרעלה על ידי [[מתכות כבדות]].  

#'''הכחדת אורדוביק-סילור''' (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שנה. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים. הכחדה זו התרחשה בסמוך לתחילה ולסוף של תקופות קרח וההשערה הרווחת היא כי תחילה ירידה ולאחר מכן עליה משמעותית של פני הים הביאו לשינוי בתנאי-המחייה הימיים של יצורים רבים. השערות נוספות קשורות להתפרצות קרני גאמה, לשינוי בריכוז של פחמן דו חמצני באטמוספירה עקב התפרצות געשית וכן להרעלה על ידי [[מתכות כבדות]].  

# '''הכחדת סוף הדבון''' (Late Devonian extinction) לפני 375-360 מיליון שנה: בקרבת המעבר בין הדבון לקרבון. הכחדה של 19% מהמשפחות הימיות, 50% מסוגי המינים. חושבים שאולי כ-70% מהמינים נכחדו, אם כין אין בטחון בכך. ההכחדה זו נמשכה על פני כ-20 מיליון שנה ויש ראיות למספר התפרצויות של הכחדה בתוך תקופה זו. בתקופה זו האדמה יושבה כבר על ידי צמחים וחרקים וככל הנראה אלו לא נכחדו. הסיבות להכחדה זו אינה ברורות , והתאוריות המובילות כוללות שינוי בגובה פני הים ואירועי אנוקסיה - מחסור בחמצן בחלקים נרחבים מהאוקיינוסים. השערות אחרות כוללות פגיעה של שביט או עליה במגוון המינים ואולי פלישה ודחיקה של מינים מסויימים על ידי מינים אחרים.  

# '''הכחדת סוף הדבון''' (Late Devonian extinction) לפני 375-360 מיליון שנה: בקרבת המעבר בין הדבון לקרבון. הכחדה של 19% מהמשפחות הימיות, 50% מסוגי המינים. חושבים שאולי כ-70% מהמינים נכחדו, אם כין אין בטחון בכך. ההכחדה זו נמשכה על פני כ-20 מיליון שנה ויש ראיות למספר התפרצויות של הכחדה בתוך תקופה זו. בתקופה זו האדמה יושבה כבר על ידי צמחים וחרקים וככל הנראה אלו לא נכחדו. הסיבות להכחדה זו אינה ברורות , והתאוריות המובילות כוללות שינוי בגובה פני הים ואירועי אנוקסיה - מחסור בחמצן בחלקים נרחבים מהאוקיינוסים. השערות אחרות כוללות פגיעה של שביט או עליה במגוון המינים ואולי פלישה ודחיקה של מינים מסויימים על ידי מינים אחרים.  

# '''הכחדת פרם-טריאס''' (Permian–Triassic extinction event P-Tr) לפני 251 מיליון שנה. ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה עד כה (מלבד אולי 'אסון החמצן' - מדובר בשני אירועים שקשה להשוות בינהם). כ-53% מכלל המשפחות הימיות וכ-84% מתוך הסוגים, כ-95% מכל המינים הימיים נכחדו. כמו כן נכחדו כ-70% ממיני היבשה, לרבות צמחים, חרקים ובעלי חוליות. בגלל שאובדן החיים היה נרחב, זמן השיקום לאחר ההכחדה היה ארוך במיוחד - ייתכן שכ-10 מיליוני שנים. יש ראיות לכך שהיו עד שלוש פאזות של הכחדה בתוך תקופה זו. יש מספר הצעות לתהליכים שגרמו לכך. הפאזה הראשונה התרחשה ככל הנראה עקב [[תהליך ארוך טווח|שינוי סביבתי מתמשך]] בעוד שהפאזה האחרונה התרחשה כנראה בעקבות אסון פתאומי. מנגנונים אפשריים לאסון כזה כוללים פגיעה של מטאוריט גדול אחד או יותר, התפרצות גדולה של הרי געש, שריפה של גז או פחם באזורי מלכודות הגז בסיביר, וחיזוק של [[אפקט החממה]] עקב שחרור פתאומי של [[מתאן]] מתחתית האוקיינוס בגלל תהליכי של חיידקים שמייצרים מתאן. תהליכים ארוכי טווח שאולי תרמו להכחדה כוללים שינוי בגובה פני הים, הגדלת אנוקסיה (מחסור בחמצן בים), גידול ביובש באוויר ושינויים בזרמים באוקיינוס עקב [[שינוי אקלים]].  

# '''הכחדת פרם-טריאס''' (Permian–Triassic extinction event P-Tr) לפני 251 מיליון שנה. ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה עד כה (מלבד אולי 'אסון החמצן' - מדובר בשני אירועים שקשה להשוות בינהם). כ-53% מכלל המשפחות הימיות וכ-84% מתוך הסוגים, כ-95% מכל המינים הימיים נכחדו. כמו כן נכחדו כ-70% ממיני היבשה, לרבות צמחים, חרקים ובעלי חוליות. בגלל שאובדן החיים היה נרחב, זמן השיקום לאחר ההכחדה היה ארוך במיוחד - ייתכן שכ-10 מיליוני שנים. יש ראיות לכך שהיו עד שלוש פאזות של הכחדה בתוך תקופה זו. יש מספר הצעות לתהליכים שגרמו לכך. הפאזה הראשונה התרחשה ככל הנראה עקב [[תהליך ארוך טווח|שינוי סביבתי מתמשך]] בעוד שהפאזה האחרונה התרחשה כנראה בעקבות אסון פתאומי. מנגנונים אפשריים לאסון כזה כוללים פגיעה של מטאוריט גדול אחד או יותר, התפרצות גדולה של הרי געש, שריפה של גז או פחם באזורי מלכודות הגז בסיביר, וחיזוק של [[אפקט החממה]] עקב שחרור פתאומי של [[מתאן]] מתחתית האוקיינוס בגלל תהליכי של חיידקים שמייצרים מתאן. תהליכים ארוכי טווח שאולי תרמו להכחדה כוללים שינוי בגובה פני הים, הגדלת אנוקסיה (מחסור בחמצן בים), גידול ביובש באוויר ושינויים בזרמים באוקיינוס עקב [[שינוי אקלים]].