שינויים

מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגאות מביכות.  

מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגאות מביכות.  

קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה ראציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[ראציונליות|ראציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הראציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם ראציונלים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם ראציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו.

קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה רציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונלים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו.

אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הראציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את השכל הישר שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהיריות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוואנטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה.

אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את השכל הישר שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהיריות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוואנטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה.

==היררכיה מדעית==

==היררכיה מדעית==

אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמא בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.

אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמא בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה.

כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו המדידות של איסטרלין, או ניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הראציונלי, התגובה היא בדרך כלל התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו ב"אקונומטריקה", ירחון כלכלי מרכזי,  ב-1979, ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מטעם הבנק בשווייץ, נראה שניתן היה בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.  

כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו המדידות של איסטרלין, או ניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הרציונלי, התגובה היא בדרך כלל התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו ב"אקונומטריקה", ירחון כלכלי מרכזי,  ב-1979, ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מטעם הבנק בשווייץ, נראה שניתן היה בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם.  

==חשיבות הנחות היסוד==

==חשיבות הנחות היסוד==