שינויים

'''אמרגיה''' Emergy, לפי [[האווארד ת. אודום|האווארד אודום]] היא סך כל [[אקסרגיה|האנרגיה הזמינה]] מצורה מסויימת, שבה השתמשו באופן ישיר או עקיף בעבודה של הכנת מוצר או שרות.  

'''אמרגיה''' (Emergy), לפי [[האווארד ת. אודום|האווארד אודום]], היא סך כל [[אקסרגיה|האנרגיה הזמינה]] מצורה מסויימת, שבה השתמשו באופן ישיר או עקיף בעבודה של הכנת מוצר או שרות.  

'''אמרגיה סולארית''' היא סוג של צורת אמרגיה, ומשתמשים בה לעיתים קרובות. זו היא סך כל האנרגיה הסולארית שבעקיפין או במישרין איפשרה את הכנתו או יצירתו של דבר מה. באופן דומה, אפשר לדוגמה לדבר על כמות אמרגיית הפחם שמאפשרת ייצור של תחנת כוח - בהנחה שניתן להביא למכנה משותף גם את התשומות האחרות (כמו כוח אדם) למונחים של אנרגיית פחם. כדי להימנע מהבלבול בין אנרגיה שנוצרה לבין אנרגיה שהשתמשו בה כדי לייצר אנרגיה זו, יחידות אמרגיה נקראות אמקלוריות (emcalories) או אמג'אולים (emjoules).  

'''אמרגיה סולארית''' היא סוג של צורת אמרגיה, ומשתמשים בה לעיתים קרובות. זו היא סך כל האנרגיה הסולארית שבעקיפין או במישרין איפשרה את הכנתו או יצירתו של דבר מה. באופן דומה, אפשר לדוגמה לדבר על כמות אמרגיית הפחם שמאפשרת ייצור של תחנת כוח - בהנחה שניתן להביא למכנה משותף גם את התשומות האחרות (כמו כוח אדם) למונחים של אנרגיית פחם. כדי להימנע מהבלבול בין אנרגיה שנוצרה לבין אנרגיה שהשתמשו בה כדי לייצר אנרגיה זו, יחידות אמרגיה נקראות אמקלוריות (emcalories) או אמג'אולים (emjoules).  

אמרגיה מבטאת את העלות של תהליך או מוצר ביחידות שקולות לאנרגיית שמש. הרעיון הבסיסי הוא שהאנרגיה הסולארית היא מקור האנרגיה הבסיסי ועל ידי ביטוי של הערך של מוצרים ביחידות אמרגיה, ניתן  להשוות בין תפוחים לבין אגסים (בין דברים שונים לגמרי). (S.E.Jorgensen 2001, p. 61)

אמרגיה מבטאת את העלות של תהליך או מוצר ביחידות שקולות לאנרגיית שמש. הרעיון הבסיסי הוא שהאנרגיה הסולארית היא מקור האנרגיה הבסיסי ועל ידי ביטוי של הערך של מוצרים ביחידות אמרגיה, ניתן  להשוות בין תפוחים לבין אגסים (בין דברים שונים לגמרי). (S.E.Jorgensen 2001, p. 61)

ס.אי. ג'ורג'סון וס.נ. נילסן וה. מייג'ור כותבים, "חישובי אמרגיה הינם בעלי אותה מטרה כמו [[אקסרגיה]]: ללכוד את האנרגיה החבויה בארגון ובבניה של אורגינזמים חיים." (1995, ע' 103). אודום אמר שניתן להשתמש ברעיון של אקסרגיה גלומה כדי להעריך מבנים (1994, ע' 266) וצ'ן הולך הלאה משם ומגדיר אקסרגיה גלומה כאמרגיה.  

ס.אי. ג'ורג'סון וס.נ. נילסן וה. מייג'ור כותבים, "חישובי אמרגיה הינם בעלי אותה מטרה כמו [[אקסרגיה]]: ללכוד את האנרגיה החבויה בארגון ובבניה של אורגיניזמים חיים." (1995, ע' 103). אודום אמר שניתן להשתמש ברעיון של אקסרגיה גלומה כדי להעריך מבנים (1994, ע' 266) וצ'ן הולך הלאה משם ומגדיר אקסרגיה גלומה כאמרגיה.  

אמרגיה מודדת ערך (ראו למטה) הן של מקורות אנרגיה והן של חומר בתוך מסגרת אחת משותפת. בתוך הערך האמרגטי  גלומים השרותים שמספקת הסביבה שהינם חופשיים ונמצאים מחוץ לכלכלה הכספית. על ידי חשבונאות של שרותי סביבה איכותיים וחופשיים, ערכם של משאבים לא נעמד על ידי הערך הכספי שלהם או על ידי הנכונות החברתית לשלם, שהינם בדרך כלל מטעים מאוד. גישות שלא דרך אמרגיה להערכה של תהליכים אקולוגיים, תעשייתיים, וכלכליים-פוליטיים-חברתיים, מעריכים בדרך כלל רק מקורות שאינם מתחדשים, כתלות ברמה בה הטכנולוגיות האנושית יכולות למצות מהם (איכוית אנרגיה בצד המשתמש). זאת ועוד, גישות שאינן-אמרגיה לא כוללות את השרותים החופשיים שמערכת מקבלת מהסביבה (לדוגמה, הפעילות הפוטוסינתטית שמסתמכת על הקרינה הסולארית, הדילול של מזהמים על ידי הרוח, וכו'), שהינם חיוניים לתהליך הייצור בדיוק כמו דלקים מחצביים לדוגמה.  

אמרגיה מודדת ערך (ראו למטה) הן של מקורות אנרגיה והן של חומר בתוך מסגרת אחת משותפת. בתוך הערך האמרגטי  גלומים השרותים שמספקת הסביבה שהינם חופשיים ונמצאים מחוץ לכלכלה הכספית. על ידי חשבונאות של שרותי סביבה איכותיים וחופשיים, ערכם של משאבים לא נעמד על ידי הערך הכספי שלהם או על ידי הנכונות החברתית לשלם, שהינם בדרך כלל מטעים מאוד. גישות שלא דרך אמרגיה להערכה של תהליכים אקולוגיים, תעשייתיים, וכלכליים-פוליטיים-חברתיים, מעריכים בדרך כלל רק מקורות שאינם מתחדשים, כתלות ברמה בה הטכנולוגיות האנושית יכולות למצות מהם (איכוית אנרגיה בצד המשתמש). זאת ועוד, גישות שאינן-אמרגיה לא כוללות את השרותים החופשיים שמערכת מקבלת מהסביבה (לדוגמה, הפעילות הפוטוסינתטית שמסתמכת על הקרינה הסולארית, הדילול של מזהמים על ידי הרוח, וכו'), שהינם חיוניים לתהליך הייצור בדיוק כמו דלקים מחצביים לדוגמה.  

  Ex = אנרגיה חופשית של גיבס + אנרגיה פוטנציאלית/גרביטציה + אנרגיה קינטית.  

  Ex = אנרגיה חופשית של גיבס + אנרגיה פוטנציאלית/גרביטציה + אנרגיה קינטית.  

[[אנרגיה חופשית של גיבס]] הינה האנרגיה הזמינה מבחינה כימית/ תרמודדנמית. לא ניתן להמיר לעבודה באופן מלא צורות של אנרגיה כמו קרינה או אנרגיית חום, ותכולת האקסרגיה שלהם נמוכה מתכולת האנרגיה שלהם, ראו [[אנטרופיה]].  

[[אנרגיה חופשית של גיבס]] הינה האנרגיה הזמינה מבחינה כימית/ תרמודינמית. לא ניתן להמיר לעבודה באופן מלא צורות של אנרגיה כמו קרינה או אנרגיית חום, ותכולת האקסרגיה שלהם נמוכה מתכולת האנרגיה שלהם, ראו [[אנטרופיה]].  

''כוח האקסרגיה'' הוא קצב שינוי האקסרגיה על פני זמן.  

''כוח האקסרגיה'' הוא קצב שינוי האקסרגיה על פני זמן.  

היחידה של אמרגיה סולארית היא U. בראון ואולגטי  Brown and Ulgiati (2001) מגדירים את האמרגיה הסולארית של זרם היוצא מתהליך מסויים כאנרגיה הסולארית הדרושה באופן ישיר או עקיף להניע את התהליך עצמו.

היחידה של אמרגיה סולארית היא U. בראון ואולגטי  Brown and Ulgiati (2001) מגדירים את האמרגיה הסולארית של זרם היוצא מתהליך מסויים כאנרגיה הסולארית הדרושה באופן ישיר או עקיף להניע את התהליך עצמו.

==המרתיות: הראציונליזציה של איכות==

==המרתיות: הרציונליזציה של איכות==

כמו מושג האמרגיה, המושג של '''המרתיות''' (transformity) הוכנס לראשונה על ידי ד.מ. סינסמן (D.M.Scienceman) בשיתוף פעולה עם [[האווראד ת. אודום]]. ב-1987,  סינסמן הציע שהביטויים "[[איכות אנרגיה]]",  "פקטור איכות אנרגיה" ו"יחס המרת אנרגיה", שאודום השתמש בהם, יוחלפו על ידי המילה "המרתיות" (עמוד 261). גישה זו נועדה לפתור סוגייה ארוכה הנוגעת ליחס בין תופעה איכותית לתופעה כמותית שבדרך כלל נמצא תחת אנליזה של המדעים הפיזיקליים, שבותרם הינם סינתזה של של ראציונאליזם עם [[פנומנולוגיה]]. כלומר, הם מכוונים לכמת איכויות.  

כמו מושג האמרגיה, המושג של '''המרתיות''' (transformity) הוכנס לראשונה על ידי ד.מ. סינסמן (D.M.Scienceman) בשיתוף פעולה עם [[האווראד ת. אודום]]. ב-1987,  סינסמן הציע שהביטויים "[[איכות אנרגיה]]",  "פקטור איכות אנרגיה" ו"יחס המרת אנרגיה", שאודום השתמש בהם, יוחלפו על ידי המילה "המרתיות" (עמוד 261). גישה זו נועדה לפתור סוגייה ארוכה הנוגעת ליחס בין תופעה איכותית לתופעה כמותית שבדרך כלל נמצא תחת אנליזה של המדעים הפיזיקליים, שבותרם הינם סינתזה של של רציונאליזם עם [[פנומנולוגיה]]. כלומר, הם מכוונים לכמת איכויות.  

===הגדרת המרתיות במילים===

===הגדרת המרתיות במילים===

ניתן לראות באמרגיה כמדד "האמיתי" לעושר, היות ולפי הטענה, עיצובים מוצלחים ושורדים בהתארגנות עצמית בטבע ובכלכלה הן אלו אשר מיישמות את עקרון כוח האמרגיה המירבי (שהינו פיתוח של [[עקרון העוצמה המקסימלית]]) בכל רמה. בטווח הקצר, כך נטען, אנשים יכולים להעריך מוצרים ושרותים בדרכים אחרות, בדרך כלל על ידי מחירי שוק, אבל בטווח הארוך יותר, הם מוכרחים להתאים את הרעיונות והמעשים שלהם למקסום כוח האמרגיה.  

ניתן לראות באמרגיה כמדד "האמיתי" לעושר, היות ולפי הטענה, עיצובים מוצלחים ושורדים בהתארגנות עצמית בטבע ובכלכלה הן אלו אשר מיישמות את עקרון כוח האמרגיה המירבי (שהינו פיתוח של [[עקרון העוצמה המקסימלית]]) בכל רמה. בטווח הקצר, כך נטען, אנשים יכולים להעריך מוצרים ושרותים בדרכים אחרות, בדרך כלל על ידי מחירי שוק, אבל בטווח הארוך יותר, הם מוכרחים להתאים את הרעיונות והמעשים שלהם למקסום כוח האמרגיה.  

כדי להחליט אם דבר מה תורם לכלכלה, ניתן לתאר כל דבר במונחים של יחידות אמרגיה סולארית. אז ניתן להשוות בין דברים שונים על פי התרומה שלהם לכלכלה, ובהתאם לעלות שלהם. אודום טוען שדלקים מחצביים, כתלות בריכוז ובמחיר שלהם, מספקים פי 3 עד פי 15 יותר אמרגיה ממה שהכלכלה משתמשת כדי להשיג ולהפיק אותם. לעומת זאת, שמן מפצלי שמן ולוחות פוטוו-ולטרים, לא תורמים דבר למאזן האמרגיה הכללי. על פי הטענה, הם מספקים פחות אמרגיה לכלכלה מאשר כמות האמרגיה הנדרשת בחומרים ובשרותים כדי לתפעל אותם. ולכן הם לא יכולים לתמוך לבדם בכלכלה או להפוך לכלכליים כמקורות ראשוניים.  

כדי להחליט אם דבר מה תורם לכלכלה, ניתן לתאר כל דבר במונחים של יחידות אמרגיה סולארית. אז ניתן להשוות בין דברים שונים על פי התרומה שלהם לכלכלה, ובהתאם לעלות שלהם. אודום טוען שדלקים מחצביים, כתלות בריכוז ובמחיר שלהם, מספקים פי 3 עד פי 15 יותר אמרגיה ממה שהכלכלה משתמשת כדי להשיג ולהפיק אותם. לעומת זאת, שמן מפצלי שמן ולוחות פוטו-וולטרים, לא תורמים דבר למאזן האמרגיה הכללי. על פי הטענה, הם מספקים פחות אמרגיה לכלכלה מאשר כמות האמרגיה הנדרשת בחומרים ובשרותים כדי לתפעל אותם. ולכן הם לא יכולים לתמוך לבדם בכלכלה או להפוך לכלכליים כמקורות ראשוניים.  

אמרגיה מעריכה חילופין ברמה מקומית. ישנו אי שוויון גדול בעושר האמיתי (על פי אמרגיה) במסחר הבינלאומי. מדינות בעולם המערבי המשתמשות במוצרי גלם ממדינות העולם השלישי לוקחות הרבה יותר אמרגיה מכלכלות אלה ביחס לכוח הקניה האמרגטי של הכסף שהן משלמות בתמורה.

אמרגיה מעריכה חילופין ברמה מקומית. ישנו אי שוויון גדול בעושר האמיתי (על פי אמרגיה) במסחר הבינלאומי. מדינות בעולם המערבי המשתמשות במוצרי גלם ממדינות העולם השלישי לוקחות הרבה יותר אמרגיה מכלכלות אלה ביחס לכוח הקניה האמרגטי של הכסף שהן משלמות בתמורה.