שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''כלכלה אקולוגית''' ('''Ecological Economics''') היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית ([[קו-אבולוציה]]) בין הכלכלה האנושית לבין [[המערכות האקולוגיות הטבעיות]]. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע ל'''[[כלכלה מקיימת]]''' - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסיפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית שונה במובנים רבים מהזרם הכלכלי האורתודוקסי של [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] וכן מזרמים נוספים כמו [[כלכלה קיינסינית]]. | + | '''כלכלה אקולוגית''' ('''Ecological Economics''') היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית ([[קו-אבולוציה]]) בין הכלכלה האנושית לבין [[המערכות האקולוגיות הטבעיות]]. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע ל'''[[כלכלה מקיימת]]''' - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסציפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית שונה במובנים רבים מהזרם הכלכלי האורתודוקסי של [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] וכן מזרמים נוספים כמו [[כלכלה קיינסיאנית]]. |
| | | |
| ==מטרה== | | ==מטרה== |
שורה 17: |
שורה 17: |
| | | |
| ===הולדת הכלכלה האקולוגית=== | | ===הולדת הכלכלה האקולוגית=== |
− | בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], וכן את William Kapp , ו Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של [[הרמן דיילי]], וספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]] (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעבודותיו של [[ארנסט שומכר]] שספרו [[קטן זה יפה]] (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי [[כלכלת מצב יציב]] (1977). | + | בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], וכן את William Kapp , ו-Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של [[הרמן דיילי]], וספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]] (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעבודותיו של [[ארנסט שומכר]] שספרו [[קטן זה יפה]] (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי [[כלכלת מצב יציב]] (1977). |
| | | |
| הצוות שהתרכז סביב [[דונאלה מדווז]] וספרה [[גבולות לצמיחה]], עורר בשנות ה-70 עניין רב בקשרים בין אוכלוסייה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינאמי. | | הצוות שהתרכז סביב [[דונאלה מדווז]] וספרה [[גבולות לצמיחה]], עורר בשנות ה-70 עניין רב בקשרים בין אוכלוסייה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינאמי. |
| | | |
− | בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים [[קנת בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]], האקולוגים C.S. Holling, [[האווארד ת. אודום]] ו[[רוברט קוסטנזה]], הביולוגים [[גרכטן דיילי]], והפיזיקאי [[רוברט איירס]]. | + | בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים [[קנת' בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]], האקולוגים C.S. Holling, [[האווארד ת. אודום]] ו[[רוברט קוסטנזה]], הביולוגים [[גרכטן דיילי]], והפיזיקאי [[רוברט איירס]]. |
| | | |
− | דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסדים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחראי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסנטה מאוניברסיטת וורמונט תרם לגידול בפופולריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולוגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster. | + | דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסדים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחראי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסטנזה מאוניברסיטת וורמונט תרם לגידול בפופולריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולוגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster. |
| | | |
| | | |
שורה 34: |
שורה 34: |
| {{הפניה לערך מורחב|הגישה של כלכלה אקולוגית}} | | {{הפניה לערך מורחב|הגישה של כלכלה אקולוגית}} |
| | | |
− | ===הכלכלה כמערכת תרמו-דינמית פתוחה=== | + | ===הכלכלה כמערכת תרמודינמית פתוחה=== |
| הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימים ביניהם חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה. | | הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימים ביניהם חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה. |
| | | |
שורה 40: |
שורה 40: |
| | | |
| ===מי מכיל את מי=== | | ===מי מכיל את מי=== |
− | כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מתסכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע. | + | כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מסתכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע. |
| | | |
| [[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]] | | [[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]] |
| | | |
− | עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגוונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו'). | + | עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להיחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגוונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו'). |
| | | |
− | עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת ה[[אקולוגיה]] והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שרותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או [[הון תעשייתי]]. | + | עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת ה[[אקולוגיה]] והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שירותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או [[הון תעשייתי]]. |
| | | |
| לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האקולוגית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]". | | לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האקולוגית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]". |
שורה 53: |
שורה 53: |
| | | |
| ===חלוקה וגודל אופטימלי=== | | ===חלוקה וגודל אופטימלי=== |
− | בעוד הכנ"ק עוסקת בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של [[יעילות פארטו]]), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכנ"ק אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטימלי (יעילות), הכנ"ק מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי). | + | בעוד הכלכלה הנאו קלאסית עוסקת בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של [[יעילות פארטו]]), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכלכלה הנאו קלאסית אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטימלי (יעילות), הכלכלה הנאו קלאסית מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי). |
| | | |
| ===צמיחה, וצריכה=== | | ===צמיחה, וצריכה=== |
שורה 78: |
שורה 78: |
| ==אישים מרכזיים== | | ==אישים מרכזיים== |
| * [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] | | * [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] |
− | * [[קנת בולדינג]] | + | * [[קנת' בולדינג]] |
| * [[רוברט קוסטנזה]] | | * [[רוברט קוסטנזה]] |
| * [[הרמן דיילי]] | | * [[הרמן דיילי]] |