שינויים

קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.  

קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.  

בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרסניס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמהנלת של מגזין YES!

בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרסניס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמנהלת של מגזין YES!

בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.  

בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.  

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:

בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:

* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  

* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  

* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימאלית ([[יעילות פארטו]]).  

* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימלית ([[יעילות פארטו]]).  

* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות.

* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות.

* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];  

* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];  

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים ל[[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]] (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי-שוויון ועוני, וגורמים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים ל[[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]] (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי-שוויון ועוני, וגורמים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן, (כמו גם הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות [[הון תעשייתי]] (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשיקולים של יתרון יחסי.

קורטן, (כמו גם הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות [[הון תעשייתי]] (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתקיים יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשיקולים של יתרון יחסי.

==ספרים==

==ספרים==