שינויים

'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.

'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחיירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להיגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחיירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות , ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).   

אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות , ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).