שינויים

* תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.  

* תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.  

* צריכה של "מזון זבל" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות. מזון בעל ערך גליקמי נמוך כמו לחם לבן, סוכר, אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"הי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות ומצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.  

* צריכה של "מזון זבל" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות. מזון בעל ערך גליקמי נמוך כמו לחם לבן, סוכר, אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"היי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות ומצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.  

* התרגלות למלח - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  

* התרגלות למלח - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  

* מזון חריף - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.

* מזון חריף - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.

* יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת סוכר בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'.  

* יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת סוכר בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'.  

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]], מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]], מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.

* התרגלות לטעמים מהילדות. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה נוסטלגיה וכו'.  

* התרגלות לטעמים מהילדות. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה נוסטלגיה וכו'.  

* מנגנוני השמנה פסיכולוגים - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.

* מנגנוני השמנה פסיכולוגים - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.

* דיאטות כסאח - דיאטות בזק שאמורות לספק הרזייה מהירה גורמות לגוף להיכנס לדחק ולאמץ מנגנוני יעול אנרגטי שמעלות בהמשך את המשקל. מנגנונים כמו פגיעה ברקמות שריר בגוף משפיעות למשך כל החיים.   

* דיאטות כאסח - דיאטות בזק שאמורות לספק הרזייה מהירה גורמות לגוף להיכנס לדחק ולאמץ מנגנוני יעול אנרגטי שמעלות בהמשך את המשקל. מנגנונים כמו פגיעה ברקמות שריר בגוף משפיעות למשך כל החיים.   

* הרגלי [[צפייה בטלוויזיה]], הרגלי שינה, שתיית קפה, [[עישון]] והרגלי [[פעילות גופנית]]- כל הגורמים האלה משפיעים על איכות וכמות המזון ומושפעים ממנו. בעוד עישון מדכא את התאבון, כמות גדולה של מזון ממותק לפני השינה או קפה, או צפייה בטלוויזיה עלולה לפגוע באיכות השינה. הליכה מאוחרת לישון או קימה באמצע הלילה קשורה בעצמה לאכילה לילית. פעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע גם על הרגלי התזונה - מחד היא עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו מותר לאכול הכל ובכמות גדולה מאידך פעילות גופנית עשויה להגביר את המוטיבציה להקטין צריכה של מזון לא בריא, ולגרום לתחושה גרועה יותר עקב צריכה של מזון כזה.  

* הרגלי [[צפייה בטלוויזיה]], הרגלי שינה, שתיית קפה, [[עישון]] והרגלי [[פעילות גופנית]]- כל הגורמים האלה משפיעים על איכות וכמות המזון ומושפעים ממנו. בעוד עישון מדכא את התיאבון, כמות גדולה של מזון ממותק לפני השינה או קפה, או צפייה בטלוויזיה עלולה לפגוע באיכות השינה. הליכה מאוחרת לישון או קימה באמצע הלילה קשורה בעצמה לאכילה לילית. פעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע גם על הרגלי התזונה - מחד היא עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו מותר לאכול הכל ובכמות גדולה מאידך פעילות גופנית עשויה להגביר את המוטיבציה להקטין צריכה של מזון לא בריא, ולגרום לתחושה גרועה יותר עקב צריכה של מזון כזה.  

הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.

הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.

למרות שלא ידועים המנגנונים המדוייקים שבהן צפייה בטלוויזיה מעודדת השמנה, לטענת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, רוב החוקרים כיום מסכימים כי הראיות שמקשרות בין עודף צפייה בטלוויזיה לבין השמנה הן מספקות.<ref>Jordan AB. [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17482790601005124#preview Heavy television viewing and childhood obesity]. Journal of Children and Media. 2007; 1(9):45–54</ref><ref>Dennison BA, Edmunds LS. [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058981308000374 The role of television in childhood obesity]. Progress in Pediatric Cardiology. 2008;25(2):191–197</ref><ref>Strasburger VC, Wilson BJ, Jordan AB. [http://www.amazon.com/Children-Adolescents-Media-Victor-Strasburger/dp/1412944678 Children, Adolescents, and the Media]. 2nd ed. Thousand Oaks, CA: Sage; 2009

למרות שלא ידועים המנגנונים המדוייקים שבהן צפייה בטלוויזיה מעודדת השמנה, לטענת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, רוב החוקרים כיום מסכימים כי הראיות שמקשרות בין עודף צפייה בטלוויזיה לבין השמנה הן מספקות.<ref>Jordan AB. [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17482790601005124#preview Heavy television viewing and childhood obesity]. Journal of Children and Media. 2007; 1(9):45–54</ref><ref>Dennison BA, Edmunds LS. [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058981308000374 The role of television in childhood obesity]. Progress in Pediatric Cardiology. 2008;25(2):191–197</ref><ref>Strasburger VC, Wilson BJ, Jordan AB. [http://www.amazon.com/Children-Adolescents-Media-Victor-Strasburger/dp/1412944678 Children, Adolescents, and the Media]. 2nd ed. Thousand Oaks, CA: Sage; 2009

</ref>בוצעו עשרות מחקרי אורכיים ומחקרי קורלציה שמצביעים על קשר. מספר גדל והולך מבין המחקרים האלה מתייחסים גם למעמד סוציואקונמי ולאתניות שידוע שהם מרכיבי מפתח בהשמנה, ועדיין מוצאים כי צפייה בטלוויזיה היא גורם מרכזי להשמנה.<ref name="pediatrics2011"/>  

</ref>בוצעו עשרות מחקרי אורכיים ומחקרי קורלציה שמצביעים על קשר. מספר גדל והולך מבין המחקרים האלה מתייחסים גם למעמד סוציואקונומי ולאתניות שידוע שהם מרכיבי מפתח בהשמנה, ועדיין מוצאים כי צפייה בטלוויזיה היא גורם מרכזי להשמנה.<ref name="pediatrics2011"/>  

שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל ל[[השמנה]]. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית [[קולה]] ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ-10% מצריכת הקלוריות. <ref name="pediatrics2011"/>  

שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל ל[[השמנה]]. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית [[קולה]] ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ-10% מצריכת הקלוריות. <ref name="pediatrics2011"/>