שינויים

'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.  

'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.  

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם דבר זה בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסיה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.  

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם דבר זה בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.  

בשנת 2004, התפלגות צריכת מים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.  

בשנת 2004, התפלגות צריכת מים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.  

למרות זאת, אקוויפר החוף חשוב לתושבי ישראל משום שניתן לאגור בו עד 2 מיליארדי קוב מים, זאת בניגוד לכמה מאות מיליוני קוב שניתן לאגור באקוויפר ההר ובכנרת. מסיבה זו יש צורך ידוע לשקם את המאגר לאפשרות אגירה רב שנתית, למרות הקשיים הרבים לבצע דבר זה.

למרות זאת, אקוויפר החוף חשוב לתושבי ישראל משום שניתן לאגור בו עד 2 מיליארדי קוב מים, זאת בניגוד לכמה מאות מיליוני קוב שניתן לאגור באקוויפר ההר ובכנרת. מסיבה זו יש צורך ידוע לשקם את המאגר לאפשרות אגירה רב שנתית, למרות הקשיים הרבים לבצע דבר זה.

אקוויפר החוף קרוב למרכזי האוכלוסיה, וכן קל וזול לשאוב ממנו את המים, היות והם קרובים לפני השטח. מסיבות אלו המאגר נוצל בצורה אינטנסיבית בעבר ונגרמו לו נזקים כבדים, עד כדי הפיכת רוב המים בו לבלתי ראויים לשתייה בתקנים מערביים.  

אקוויפר החוף קרוב למרכזי האוכלוסייה, וכן קל וזול לשאוב ממנו את המים, היות והם קרובים לפני השטח. מסיבות אלו המאגר נוצל בצורה אינטנסיבית בעבר ונגרמו לו נזקים כבדים, עד כדי הפיכת רוב המים בו לבלתי ראויים לשתייה בתקנים מערביים.  

[[מי התהום]] באקוויפר החוף חשופים מאוד ל[[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[המלחת מי תהום|המלחה]] משתי סיבות עיקריות:

[[מי התהום]] באקוויפר החוף חשופים מאוד ל[[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[המלחת מי תהום|המלחה]] משתי סיבות עיקריות:

;גידול אוכלוסיית ישראל:

;גידול אוכלוסיית ישראל:

[[גידול האוכלוסיה בישראל]], משפיעה על משק המים לא רק דרך הגדלת הצריכה, אלא גם על איכות מקורות המים. גידול האוכלוסיה, בעיקר במישור החוף גורם לזיהום מי התהום ולהקטנת כמות המים האיכותיים במאגרים. הגידול באוכלוסיה גורם להגדלת כמות הבנייה והקטנת שטח החלחול. בנוסף, גידול האוכלוסיה יחד עם הגדלת הצריכה גורמים לביקוש גבוה יותר של מים, דבר שאינו מאפשר התחדשות של המאגרים ושיקום שלהם, ואף גורר המלחת המאגרים עקב שאיבת יתר.  

[[גידול האוכלוסייה בישראל]], משפיעה על משק המים לא רק דרך הגדלת הצריכה, אלא גם על איכות מקורות המים. גידול האוכלוסייה, בעיקר במישור החוף גורם לזיהום מי התהום ולהקטנת כמות המים האיכותיים במאגרים. הגידול באוכלוסייה גורם להגדלת כמות הבנייה והקטנת שטח החלחול. בנוסף, גידול האוכלוסייה יחד עם הגדלת הצריכה גורמים לביקוש גבוה יותר של מים, דבר שאינו מאפשר התחדשות של המאגרים ושיקום שלהם, ואף גורר המלחת המאגרים עקב שאיבת יתר.  

;פרבור וכיסוי פני הקרקע:

;פרבור וכיסוי פני הקרקע:

מגמת ה[[פרבור בישראל]] גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref> ה[[פרבור]], מחזק את המגמה של גידול האוכלוסיה בהגדלת השטח שבו אין חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף פרבור ובניית כבישים, בתים ותעשייה תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.  

מגמת ה[[פרבור בישראל]] גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref> ה[[פרבור]], מחזק את המגמה של גידול האוכלוסייה בהגדלת השטח שבו אין חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף פרבור ובניית כבישים, בתים ותעשייה תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.  

;המלחה וזיהום במלח:

;המלחה וזיהום במלח:

במשך השנים האחרונות קוצצו מכסות המים של החקלאים, וצריכת המים הישירה , של מים שפירים ירדה באופן משמעותי יחסית לעשורים הקודמים.  

במשך השנים האחרונות קוצצו מכסות המים של החקלאים, וצריכת המים הישירה , של מים שפירים ירדה באופן משמעותי יחסית לעשורים הקודמים.  

בניגוד לנתון של צריכת המגזר הפרטי, צריכת המים לחקלאות לא גדלה ואולי גם יורדת עם הגידול באוכלוסיה, בגלל צמצום שטחים המיועדים לחקלאות שהפכו לשטחי מגורים.

בניגוד לנתון של צריכת המגזר הפרטי, צריכת המים לחקלאות לא גדלה ואולי גם יורדת עם הגידול באוכלוסייה, בגלל צמצום שטחים המיועדים לחקלאות שהפכו לשטחי מגורים.

===הולכת מים שפירים===

===הולכת מים שפירים===

===השפד"ן===

===השפד"ן===

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול במדינת ישראל. הוא משרת אוכלוסיה של כ- 1.5 מיליון איש, תושבי גוש דן.

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול במדינת ישראל. הוא משרת אוכלוסייה של כ- 1.5 מיליון איש, תושבי גוש דן.

מדי שנה זורמים לשפד"ן מערי גוש דן כ-123 מיליון מ"ק ביוב, המהווה כשליש מכמות השפכים הנוצרת בישראל. הקולחים המסוננים בתהליך טיפול שלישוני (מים הקרובים באיכותם למי שתיה) מהווים מקור מים חשוב שכן כמעט כולם מועברים "בקו השלישי" - מערכת אספקת מים נפרדת להשקיה חקלאית בדרום המדינה - ומספקים כ-20% מתצרוכת המים להשקייה בנגב.

מדי שנה זורמים לשפד"ן מערי גוש דן כ-123 מיליון מ"ק ביוב, המהווה כשליש מכמות השפכים הנוצרת בישראל. הקולחים המסוננים בתהליך טיפול שלישוני (מים הקרובים באיכותם למי שתיה) מהווים מקור מים חשוב שכן כמעט כולם מועברים "בקו השלישי" - מערכת אספקת מים נפרדת להשקיה חקלאית בדרום המדינה - ומספקים כ-20% מתצרוכת המים להשקייה בנגב.