| [[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה. | | [[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה. |
− | בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסיה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכלוסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש. | + | בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסייה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכלוסייה ולכן לירידת כמות האוכלוסייה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש. |