שינויים

'''מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום''' הוא ספר מאת [[שמשון ביכלר]] ו[[יהונתן ניצן]] על אליטות הכלכליות והפוליטיות בישראל ובארה"ב, על תאגידי הנפט והנשק העולמיים. הספר מביא תאוריה כלכלית-פוליטית אלטרנטיבית של המחברים לגבי קבוצה קטנה של פירמות ובעלי הון המהווים את הבסיס המשטר הקפיטליסטי וזאת באמצעות מוסד הרווח והבלימה האסטרטגית של התעשייה על ידי העסקים. לפי התיאוריה הזו של ה[[הון]] העסקים הגדולים משתמשים בכוחם כדי להשפיע על פוליטיקאים לשם ניהול מדיניות נוחה להם כאשר אלו האחרונים שבויים בתיאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסית]] (נ"ק) המונעת מהם להכיר במציאות.  

'''מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום''' הוא ספר מאת [[שמשון ביכלר]] ו[[יהונתן ניצן]] על אליטות הכלכליות והפוליטיות בישראל ובארצות הברית, על תאגידי הנפט והנשק העולמיים. הספר מביא תאוריה כלכלית-פוליטית אלטרנטיבית של המחברים לגבי קבוצה קטנה של פירמות ובעלי הון המהווים את הבסיס המשטר הקפיטליסטי וזאת באמצעות מוסד הרווח והבלימה האסטרטגית של התעשייה על ידי העסקים. לפי התיאוריה הזו של ה[[הון]] העסקים הגדולים משתמשים בכוחם כדי להשפיע על פוליטיקאים לשם ניהול מדיניות נוחה להם כאשר אלו האחרונים שבויים בתיאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסית]] (נ"ק) המונעת מהם להכיר במציאות.  

==פרקי הספר:==

==פרקי הספר:==

* פרק רביעי - [[אינפלציה]]. התאוריה והמקרה הישראלי. ניגוח התיאוריה הנ"ק בנוגע לאינפלציה והבנייתה של תיאוריה חלופית המציגה את האינפלציה כנדבך בתהליך העמקת ההצבר.  

* פרק רביעי - [[אינפלציה]]. התאוריה והמקרה הישראלי. ניגוח התיאוריה הנ"ק בנוגע לאינפלציה והבנייתה של תיאוריה חלופית המציגה את האינפלציה כנדבך בתהליך העמקת ההצבר.  

* פרק חמישי - צמיחתה ושקיעתה של האינפלציה בישראל. הסבר של המחברים לגורמי האינפלציה בישראל. אינפלציה כתהליך דינמי. אינפלציה כנתיב הצבר הון, הדגמת התאוריה על ישראל. תאור הגורמים לאינפלציה בישראל, סוף עידן האינפלציה- מעבר להצבר מתרחב.  

* פרק חמישי - צמיחתה ושקיעתה של האינפלציה בישראל. הסבר של המחברים לגורמי האינפלציה בישראל. אינפלציה כתהליך דינמי. אינפלציה כנתיב הצבר הון, הדגמת התאוריה על ישראל. תאור הגורמים לאינפלציה בישראל, סוף עידן האינפלציה- מעבר להצבר מתרחב.  

* פרק שישי - קואליצית הנשק והנפט במזרח התיכון. ההטיה הצבאית בארה"ב, עליתה ושקיעתה של קואליציית הנשק והנפט במזרח התיכון. מדיניות ארה"ב במזרח התיכון1967-1991  

* פרק שישי - קואליצית הנשק והנפט במזרח התיכון. ההטיה הצבאית בארצות הברית, עליתה ושקיעתה של קואליציית הנשק והנפט במזרח התיכון. מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון1967-1991  

* פרק שביעי - ממשקיעים זרים להון טרנס לאומי . משקיעים זרים ומשקיעים מוסדיים. הכלכלה החדשה. משקיעי "תהליך השלום", עסקי התקשורת החדשים. קפיטליזם טרנסלאומי וטכנולוגיה ישראלית. סוף הדרך: הצבר עולמי והתרוששות מקומית.

* פרק שביעי - ממשקיעים זרים להון טרנס לאומי . משקיעים זרים ומשקיעים מוסדיים. הכלכלה החדשה. משקיעי "תהליך השלום", עסקי התקשורת החדשים. קפיטליזם טרנסלאומי וטכנולוגיה ישראלית. סוף הדרך: הצבר עולמי והתרוששות מקומית.

לאחר יצירת רווח כספי גדל והולך למונופולים יש בעיה של "תת ביקוש", כלומר אפיקי ההשקעה החדשים שלהם חסומים על ידי "תת צריכה" מצדם של השכירים. על פי אסכולת ההון המונופולי, כדי למנוע משברי מיתון  וכדי "להטמיע את העודף" ולמנוע גלישה לעבר מיתון ואבטלה בנוסח שנות השלושים, המדינה מייצרת הוצאות . הוצאות ממשלתיות אזרחיות מאיימות (על פי אסכולת ההון המונופולי ועל פי הכותבים) על ההגמוניה של ההון והעסקים, ולכן ההטמעה העיקרית של העודף תעשה על ידי הגדלת ההוצאות הצבאיות. הכינוי שניתן להסדר מוסדי זה על ידי [[דיויד גולד]] הוא 'הקואליציה  הקיינסיאנית'.  

לאחר יצירת רווח כספי גדל והולך למונופולים יש בעיה של "תת ביקוש", כלומר אפיקי ההשקעה החדשים שלהם חסומים על ידי "תת צריכה" מצדם של השכירים. על פי אסכולת ההון המונופולי, כדי למנוע משברי מיתון  וכדי "להטמיע את העודף" ולמנוע גלישה לעבר מיתון ואבטלה בנוסח שנות השלושים, המדינה מייצרת הוצאות . הוצאות ממשלתיות אזרחיות מאיימות (על פי אסכולת ההון המונופולי ועל פי הכותבים) על ההגמוניה של ההון והעסקים, ולכן ההטמעה העיקרית של העודף תעשה על ידי הגדלת ההוצאות הצבאיות. הכינוי שניתן להסדר מוסדי זה על ידי [[דיויד גולד]] הוא 'הקואליציה  הקיינסיאנית'.  

הכותבים מזכירים את תחזיתו של [[שיגאטו צורו]] משנת 1961 לפיה ממשל ארה"ב יתקשה שלא להיכנס למצב מלחמה בעתיד, כדי להצדיק את העליה המתמשכת של ההוצאה הבטחונית מסך התוצר הלאומי. לאחר מכן מוזכרת עבודתו של [[ג'יימס אקונור]] שהוצאות הבטחון הגבוהות אינן קשורות לבעיות הצמיחה והתעסוקה של כלל המשק האמריקאי, אלא לבעיות הרווחיות של 'הסקטור המונופולי' או 'הכלכלה הגדולה'.  

הכותבים מזכירים את תחזיתו של [[שיגאטו צורו]] משנת 1961 לפיה ממשל ארצות הברית יתקשה שלא להיכנס למצב מלחמה בעתיד, כדי להצדיק את העליה המתמשכת של ההוצאה הבטחונית מסך התוצר הלאומי. לאחר מכן מוזכרת עבודתו של [[ג'יימס אקונור]] שהוצאות הבטחון הגבוהות אינן קשורות לבעיות הצמיחה והתעסוקה של כלל המשק האמריקאי, אלא לבעיות הרווחיות של 'הסקטור המונופולי' או 'הכלכלה הגדולה'.  

לאחר מכן מוזכרת עבודתו  של [[מיכאל קלצקי]] משנות ה-60. לפי קלצקי, הקשר הינו דו כיווני, כלומר לא רק שיש קואליציה של תאגידים חזקים המשפיעים על הממשל  לכיוון של מדיניות חוץ תוקפנית והגדלת ההוצאות הצבאיות, אלא גם שמדיניות זו תגרום ל"הטיה צבאית", כלומר מרכז הכובד של המשק האמריקני יוטה מעסקים בעלי אוריינטציה אזרחית אל עבר עסקים צבאיים.  

לאחר מכן מוזכרת עבודתו  של [[מיכאל קלצקי]] משנות ה-60. לפי קלצקי, הקשר הינו דו כיווני, כלומר לא רק שיש קואליציה של תאגידים חזקים המשפיעים על הממשל  לכיוון של מדיניות חוץ תוקפנית והגדלת ההוצאות הצבאיות, אלא גם שמדיניות זו תגרום ל"הטיה צבאית", כלומר מרכז הכובד של המשק האמריקני יוטה מעסקים בעלי אוריינטציה אזרחית אל עבר עסקים צבאיים.  

=== הטיה צבאית  בארה"ב ===

=== הטיה צבאית  בארצות הברית ===

בתת פרק ב' של הפרק השישי, מנסים המחברים להראות כי קלצקי צדק וכי קיימת [[הטיה צבאית]] בארה"ב (לפחות בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה העשרים). המחברים בוחרים 4 קריטריונים להכללת תאגיד בתוך קבוצת "הגרעין הבטחוני" של פירמות נשק בארה"ב:

בתת פרק ב' של הפרק השישי, מנסים המחברים להראות כי קלצקי צדק וכי קיימת [[הטיה צבאית]] בארצות הברית (לפחות בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה העשרים). המחברים בוחרים 4 קריטריונים להכללת תאגיד בתוך קבוצת "הגרעין הבטחוני" של פירמות נשק בארצות הברית:

# הופעת התאגיד ברשימת 100 הספקים הגדולים של משרד ההגנה.  

# הופעת התאגיד ברשימת 100 הספקים הגדולים של משרד ההגנה.  

# הופעתם ברשימת 500 הפירמות התעשייתיות המובילות של פורצ'ן על פי גודל המכירות .  

# הופעתם ברשימת 500 הפירמות התעשייתיות המובילות של פורצ'ן על פי גודל המכירות .  

===גלובליזציה והטיה צבאית===

===גלובליזציה והטיה צבאית===

בתת פרק ג' מנסים המחברים לקשור בין ה[[הטיה צבאית|הטיה הצבאית]] בארה"ב לבין שינוי מבני כלל-עולמי שבו יש ירידה מתמדת בעצמתה היחסית של ארה"ב במשק העולמי, במיוחד ביחס למשקים של אירופה ויפן.  

בתת פרק ג' מנסים המחברים לקשור בין ה[[הטיה צבאית|הטיה הצבאית]] בארצות הברית לבין שינוי מבני כלל-עולמי שבו יש ירידה מתמדת בעצמתה היחסית של ארצות הברית במשק העולמי, במיוחד ביחס למשקים של אירופה ויפן.  

לפי המחברים, ירידה זו בולטת במיוחד בענפי התעשייה בהם לארה"ב היתה בכורה מוחלטת במחצית הראשונה של המאה ה 20. לדוגמא בשנת 1960  התמ"ג  של ארה"ב גדול פי 1.5 מזה של יפן ושל 12 החברות בשוק האירופאי המשותף. בשנת 1992, התוצר המקומי של ארה"ב הגיע רק לכמחצית התמ"ג המשותף של מדינות אלה. בשנות ה 50 הייצוא האמריקני היה 20% מכלל היצוא העולמי, ובשנות ה-90 הוא נפל לשיעור של 10%. בשנת 1960, מתוך 174 התאגידים הגדולים בעולם, ב-15 ענפי תעשיה חשובים, 114  היו אמריקניים. בשנת 1990 נותרו רק 56 תאגידים אמריקניים כאלה.  

לפי המחברים, ירידה זו בולטת במיוחד בענפי התעשייה בהם לארצות הברית היתה בכורה מוחלטת במחצית הראשונה של המאה ה 20. לדוגמא בשנת 1960  התמ"ג  של ארצות הברית גדול פי 1.5 מזה של יפן ושל 12 החברות בשוק האירופאי המשותף. בשנת 1992, התוצר המקומי של ארצות הברית הגיע רק לכמחצית התמ"ג המשותף של מדינות אלה. בשנות ה 50 הייצוא האמריקני היה 20% מכלל היצוא העולמי, ובשנות ה-90 הוא נפל לשיעור של 10%. בשנת 1960, מתוך 174 התאגידים הגדולים בעולם, ב-15 ענפי תעשיה חשובים, 114  היו אמריקניים. בשנת 1990 נותרו רק 56 תאגידים אמריקניים כאלה.  

על פי המחברים: "השינויים המבניים האלה הובילו לכך שתאגידים גדולים בארה"ב - אשר במחצית הראשונה של המאה העשרים שלטו ללא עוררין בענפים אזרחיים בעולם - מצאו עצמם, ברבע האחרון של המאה העשרים, עומדים נוכח תחרות בינלאומית הולכת וגוברת מצד פירמות אירופאיות, יפניות ואפילו קוריאניות. הם נאלצו לסגת, לפחות זמנית, לעבר תחומים שנשענו על תקציבי ממשלה, כמו חלל, אטום, ציוד רפואי, וטכנולוגיה צבאית." (עמ' 318)

על פי המחברים: "השינויים המבניים האלה הובילו לכך שתאגידים גדולים בארצות הברית - אשר במחצית הראשונה של המאה העשרים שלטו ללא עוררין בענפים אזרחיים בעולם - מצאו עצמם, ברבע האחרון של המאה העשרים, עומדים נוכח תחרות בינלאומית הולכת וגוברת מצד פירמות אירופאיות, יפניות ואפילו קוריאניות. הם נאלצו לסגת, לפחות זמנית, לעבר תחומים שנשענו על תקציבי ממשלה, כמו חלל, אטום, ציוד רפואי, וטכנולוגיה צבאית." (עמ' 318)

===ייצוא נשק מארה"ב===

===ייצוא נשק מארצות הברית===

על פי המחברים, במשך השנים, ובעיקר בעידן שלאחר נפילת ברית המועצות, היה קושי גדל והולך להצדיק הוצאות בטחוניות גבוהות. כדי להפחית את אי היציבות ברווחים, נאלצו פירמות הנשק לייצא את תוצרתן למוקדי מתיחות צבאיים, דבר שהוביל לגלובליזציה ומסחור של עסקי הנשק.  

על פי המחברים, במשך השנים, ובעיקר בעידן שלאחר נפילת ברית המועצות, היה קושי גדל והולך להצדיק הוצאות בטחוניות גבוהות. כדי להפחית את אי היציבות ברווחים, נאלצו פירמות הנשק לייצא את תוצרתן למוקדי מתיחות צבאיים, דבר שהוביל לגלובליזציה ומסחור של עסקי הנשק.  

בתחילת תת פרק ד' של הפרק השישי טוענים המחברים כי בניגוד לדעה מקובלת, חשיבותו של ייצוא הנשק עבור פירמות הנשק הלכה וגדלה, מרמה של 6.5% מסך הקניות המקומיות, ב-1963, לרמה של 40% ב-1998. המחברים מנסים לעמוד את החשיבות היחסית של הרווחים מייצוא עבור פירמות הנשק, ומהערכה של 12% בשנת 1964, הם מגיעים להערכה של 40-45%  ב-1996.  

בתחילת תת פרק ד' של הפרק השישי טוענים המחברים כי בניגוד לדעה מקובלת, חשיבותו של ייצוא הנשק עבור פירמות הנשק הלכה וגדלה, מרמה של 6.5% מסך הקניות המקומיות, ב-1963, לרמה של 40% ב-1998. המחברים מנסים לעמוד את החשיבות היחסית של הרווחים מייצוא עבור פירמות הנשק, ומהערכה של 12% בשנת 1964, הם מגיעים להערכה של 40-45%  ב-1996.  

בהמשך תת פרק זה המחברים טוענים כי המוקד הגיאוגרפי של יבוא הנשק העולמי זז עם השנים:  ב-1963 49% נמכר לנאט"ו, בשנים 1965-73, 35% מייבוא הנשק העולמי עבר למזרח אסיה, ובשנים 1974-1989 36% עד 32% מייבוא הנשק זרם למזרח התיכון. בנוסף לכך טוענים המחברים כי צורת מימון הנשק עברה שינוי -  במקום מענקים מטעם ממשלת ארה"ב, (ממימון של 61% מהייצוא הצבאי בשנות השישים לפחות משליש בשנות התשעים), המדינות שייבאו נשק היו צריכות לשלם בעובר הנשק שנקנה.

בהמשך תת פרק זה המחברים טוענים כי המוקד הגיאוגרפי של יבוא הנשק העולמי זז עם השנים:  ב-1963 49% נמכר לנאט"ו, בשנים 1965-73, 35% מייבוא הנשק העולמי עבר למזרח אסיה, ובשנים 1974-1989 36% עד 32% מייבוא הנשק זרם למזרח התיכון. בנוסף לכך טוענים המחברים כי צורת מימון הנשק עברה שינוי -  במקום מענקים מטעם ממשלת ארצות הברית, (ממימון של 61% מהייצוא הצבאי בשנות השישים לפחות משליש בשנות התשעים), המדינות שייבאו נשק היו צריכות לשלם בעובר הנשק שנקנה.

"התוצאה היתה, שתאגידי הנשק המובילים בארה"ב - אשר בעבר נשענו בעיקר על תקציב הבטחון המקומי ועל סיוע החוץ של הממשל במימון ייצוא הנשק - הפכו לתלויים, באופן גובר, בכושר ההכנסה של עסקי הנפט במזרח התיכון." (עמ' 326).  

"התוצאה היתה, שתאגידי הנשק המובילים בארצות הברית - אשר בעבר נשענו בעיקר על תקציב הבטחון המקומי ועל סיוע החוץ של הממשל במימון ייצוא הנשק - הפכו לתלויים, באופן גובר, בכושר ההכנסה של עסקי הנפט במזרח התיכון." (עמ' 326).  

===יתר תתי הפרקים של פרק 6===

===יתר תתי הפרקים של פרק 6===

* [http://bnarchives.yorku.ca/229/ הספר] במהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, באתר המחברים

* [http://bnarchives.yorku.ca/229/ הספר] במהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, באתר המחברים

* [http://www.haayal.co.il/story?id=2192&NewOnly=2 מלחמת-תרבויות או הצבר-הון?] - ההקדמה החדשה לספר מלווה בדיון, אתר האייל הקורא

* [http://www.haayal.co.il/story?id=2192&NewOnly=2 מלחמת-תרבויות או הצבר-הון?] - ההקדמה החדשה לספר מלווה בדיון, אתר האייל הקורא

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=957026 סכנת סטגפלציה מאיימת על כלכלת ארה"ב] ניו יורק טיימס, דה מארקר 22/02/08   

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=957026 סכנת סטגפלציה מאיימת על כלכלת ארצות הברית] ניו יורק טיימס, דה מארקר 22/02/08   

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]