שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אוכלוסיה" ב־"אוכלוסייה"
שורה 12: שורה 12:  
מכאן שצמיחה ופיתוח הם בוודאי מושגים שונים זה מזה. הפיתוח הוא תכלית כשלעצמה, בעוד הצמיחה היא מכשיר הכפוף לפיתוח. אם הצמיחה גורמת לניצול-יתר של משאבים טבעיים מוגבלים, מתעוררת שאלת היותה של הצמיחה הזאת בת-קיימא לאורך זמן.
 
מכאן שצמיחה ופיתוח הם בוודאי מושגים שונים זה מזה. הפיתוח הוא תכלית כשלעצמה, בעוד הצמיחה היא מכשיר הכפוף לפיתוח. אם הצמיחה גורמת לניצול-יתר של משאבים טבעיים מוגבלים, מתעוררת שאלת היותה של הצמיחה הזאת בת-קיימא לאורך זמן.
   −
כל זה היה מובן מאליו בעיניהם של האבות המייסדים של הכלכלה הפוליטית, לרבות ההוגים הקלאסיים (במאה התשע-עשרה). לא היה בעיניהם דבר זר יותר מאשר העיסוק העכשווי שלנו בשאלה מה יהיה שיעור הצמיחה ברבעון הקרוב. הם התעניינו באופיו של עושר העמים, בסיבותיו ובהשלכותיו, וכן בעתידם של עמים אלו. אדם סמית ודיוויד ריקרדו היו משוכנעים כי החל מגודל מסויים של אוכלוסייה, הצמיחה תישאר קבועה (כלומר: קצב הצמיחה ייעצר). אך הדבר לא נתפס כפרספקטיבה מדאיגה, שכן העיקר לא היה הצמיחה האבודה אלא העובדה שהיא תיעצר ברמה מספקת לסיפוק הצרכים האנושיים. במילים אחרות: במערכת כלכלית וחברתית טובה, המצב הקבוע יכול להיות רק איזון הרמוני וצודק בין השאיפות האנושיות, רמת האוכלוסיה והמשאבים הטבעיים. בסופו של דבר, האוטופיה המשותפת להוגי הכלכלה לא היתה עולם שבו האדם נדון לייצר כל הזמן עוד ועוד, אלא דווקא חברה שלווה ומאוזנת, אנושות פורחת ולכן גם משוחררת מן הצורך לצמוח.
+
כל זה היה מובן מאליו בעיניהם של האבות המייסדים של הכלכלה הפוליטית, לרבות ההוגים הקלאסיים (במאה התשע-עשרה). לא היה בעיניהם דבר זר יותר מאשר העיסוק העכשווי שלנו בשאלה מה יהיה שיעור הצמיחה ברבעון הקרוב. הם התעניינו באופיו של עושר העמים, בסיבותיו ובהשלכותיו, וכן בעתידם של עמים אלו. אדם סמית ודיוויד ריקרדו היו משוכנעים כי החל מגודל מסויים של אוכלוסייה, הצמיחה תישאר קבועה (כלומר: קצב הצמיחה ייעצר). אך הדבר לא נתפס כפרספקטיבה מדאיגה, שכן העיקר לא היה הצמיחה האבודה אלא העובדה שהיא תיעצר ברמה מספקת לסיפוק הצרכים האנושיים. במילים אחרות: במערכת כלכלית וחברתית טובה, המצב הקבוע יכול להיות רק איזון הרמוני וצודק בין השאיפות האנושיות, רמת האוכלוסייה והמשאבים הטבעיים. בסופו של דבר, האוטופיה המשותפת להוגי הכלכלה לא היתה עולם שבו האדם נדון לייצר כל הזמן עוד ועוד, אלא דווקא חברה שלווה ומאוזנת, אנושות פורחת ולכן גם משוחררת מן הצורך לצמוח.
    
==צמיחה ופיתוח – טשטוש הבדלים==
 
==צמיחה ופיתוח – טשטוש הבדלים==

תפריט ניווט