שורה 2: |
שורה 2: |
| | | |
| ==גורמים והשפעות== | | ==גורמים והשפעות== |
− | ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האוכלוסיה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה. | + | ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה. |
| | | |
| ===היקף הצריכה לנפש=== | | ===היקף הצריכה לנפש=== |
שורה 10: |
שורה 10: |
| באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות [[הצעד הטבעי]], [[מעריסה לעריסה]], או [[פרמקלצ'ר]], יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]], אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% [[משק האנרגיה בישראל|מצריכת האנרגיה של ישראל]] מקורה ב[[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], וגם זה כאשר מחשיבים את [[דוד שמש|דודי השמש]], שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים (כמו הפקת חשמל). אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על '''כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש''', אך נכון לשנת 2011 ההבדל הוא סמנטי. | | באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות [[הצעד הטבעי]], [[מעריסה לעריסה]], או [[פרמקלצ'ר]], יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]], אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% [[משק האנרגיה בישראל|מצריכת האנרגיה של ישראל]] מקורה ב[[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], וגם זה כאשר מחשיבים את [[דוד שמש|דודי השמש]], שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים (כמו הפקת חשמל). אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על '''כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש''', אך נכון לשנת 2011 ההבדל הוא סמנטי. |
| | | |
− | ===כמות האוכלוסיה=== | + | ===כמות האוכלוסייה=== |
| {{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}} | | {{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}} |
− | הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסיה פרושה סיכון כלל האוכלוסיה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה. | + | הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פרושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה. |
| | | |
| בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף. | | בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף. |
שורה 20: |
שורה 20: |
| הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'. | | הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'. |
| | | |
− | גידול בהיקף האוכלוסיה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד. | + | גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד. |
| | | |
− | אוכלוסיה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסיה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואוכלוסיה זו גדלה משנה לשנה.
| + | אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואוכלוסייה זו גדלה משנה לשנה. |
| | | |
| ===עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות=== | | ===עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות=== |
− | גורם זה קובע במידה משמעותית הן את הדפוסים עבור שני הגורמים האחרים, הן את השפעתם על הסביבה והן בצורה של השפעות ישירות: איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסיה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסיה וצריכה לנפש; האם קיימים איומים חברתיים על החברה; מה היכולת של החברה לזהות איומים לעתידה ולטפל באופן אפקטיבי באיומים אלה. | + | גורם זה קובע במידה משמעותית הן את הדפוסים עבור שני הגורמים האחרים, הן את השפעתם על הסביבה והן בצורה של השפעות ישירות: איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסייה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסייה וצריכה לנפש; האם קיימים איומים חברתיים על החברה; מה היכולת של החברה לזהות איומים לעתידה ולטפל באופן אפקטיבי באיומים אלה. |
| | | |
| אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, המוסדות החברתיים, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד. | | אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, המוסדות החברתיים, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד. |