שינויים

'''אי שוויון בריאותי''' (Health inequalities) הוא ההבדלים בסטטוס הבריאותי או בהבדלים בין גורמים המשפיעים על בריאות בין קבוצות שונות באוכלוסיה.[http://www.who.int/hia/about/glos/en/index1.html]

'''אי שוויון בריאותי''' (Health inequalities) הוא ההבדלים בסטטוס הבריאותי או בהבדלים בין גורמים המשפיעים על בריאות בין קבוצות שונות באוכלוסייה.[http://www.who.int/hia/about/glos/en/index1.html]

אי שוויון בריאותי עוסק בהשלכות של [[עוני]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[מעמד חברתי-כלכלי]] (אובייקטיבי ונתפס) על היבטים בריאותיים כמו [[תזונה]], [[כושר גופני]], [[בריאות פסיכולוגית]], תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. הדבר כולל גם את הקשר ההפוך - ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - לדוגמה כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.  

אי שוויון בריאותי עוסק בהשלכות של [[עוני]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[מעמד חברתי-כלכלי]] (אובייקטיבי ונתפס) על היבטים בריאותיים כמו [[תזונה]], [[כושר גופני]], [[בריאות פסיכולוגית]], תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. הדבר כולל גם את הקשר ההפוך - ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - לדוגמה כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים ונשים), מעמד חברתי-כלכלי, הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות שעוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסייה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים ונשים), מעמד חברתי-כלכלי, הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות שעוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגנונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסייה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגנונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

ברוב ההיבטים הבריאותיים מצבם של העניים רע יותר בממוצע. כך הדבר בתוחלת חיים ממוצעת, בתמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, במחלות לב, ובעיות נפשיות כמו [[מתח נפשי]], ועוד. יש מספר תחומים שבהם דווקא מצבם הבריאותי של העשירים יכול להיות גרוע יותר. בארצות הברית קיים "פרדוקס המקסיקנים" שהם עניים יותר אבל חיים בצורה בריאה יותר יחסית ללבנים העשירים. בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של [[משקאות אלכוהוליים]]. בנוסף, מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.  

ברוב ההיבטים הבריאותיים מצבם של העניים רע יותר בממוצע. כך הדבר בתוחלת חיים ממוצעת, בתמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, במחלות לב, ובעיות נפשיות כמו [[מתח נפשי]], ועוד. יש מספר תחומים שבהם דווקא מצבם הבריאותי של העשירים יכול להיות גרוע יותר. בארצות הברית קיים "פרדוקס המקסיקנים" שהם עניים יותר אבל חיים בצורה בריאה יותר יחסית ללבנים העשירים. בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של [[משקאות אלכוהוליים]]. בנוסף, מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.  

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסיה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסייה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש,  לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשוואה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש,  לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשוואה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסיה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסיה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסיה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסיה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסייה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסייה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסייה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסייה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

===הבדלים בדפוסי תחלואה===

===הבדלים בדפוסי תחלואה===

הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים  בין מדינות. גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, [[נורמות חברתיות]] ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה. הדבר כולל [[עישון|הרגלי עישון]], הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות,  תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  

הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים  בין מדינות. גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, [[נורמות חברתיות]] ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה. הדבר כולל [[עישון|הרגלי עישון]], הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות,  תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  

יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], [[השמנה]] וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסיה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], [[השמנה]] וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

חלק מגורמי סיכון אלה לא משפיעים על מדדי בריאות אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארצות הברית יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה זו הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.

חלק מגורמי סיכון אלה לא משפיעים על מדדי בריאות אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארצות הברית יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה זו הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.

קושי בניידות חברתית משפיע לא רק על ה[[עוני|עניים]] עצמם (או על אוכלוסיות מיעוטים) אלא גם על כלל החברה שכן פרושו גם [[מריטוקרטיה]] חלשה יותר - תגמול נמוך יותר לכשרון. כלומר הסיכוי שמשרה תאוייש על ידי האדם המתאים והכישרוני ביותר יורד בגלל שחלק מהמועמדים נפסלו על רקע בריאות והכנסות. דבר זה משפיע על רמת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית במשק]] בשל פגיעה ב[[פריון העבודה]].  

קושי בניידות חברתית משפיע לא רק על ה[[עוני|עניים]] עצמם (או על אוכלוסיות מיעוטים) אלא גם על כלל החברה שכן פרושו גם [[מריטוקרטיה]] חלשה יותר - תגמול נמוך יותר לכשרון. כלומר הסיכוי שמשרה תאוייש על ידי האדם המתאים והכישרוני ביותר יורד בגלל שחלק מהמועמדים נפסלו על רקע בריאות והכנסות. דבר זה משפיע על רמת ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית במשק]] בשל פגיעה ב[[פריון העבודה]].  

היבט חשוב אחר של אי שוויון בריאותי הוא בקשר להתמכרות לסמים שונים, כניסה להריון בגיל מוקדם, מחלות נפש, ופשיעה. אלו משפיעים על כלל האוכלוסיה ולא רק על מי שנפגע מהיבטים אלה בעצמו. השפעה אחת היא על ידי פגיעה באנשים מסביב - לדגומה רצח על רקע סחר בסמים או על רקע פשיעה אחרת, נהיגה פרועה המובילה לתאונת דרכים, שריפות (אשר יכולות לפגוע במבנים סמוכים) תאונות עבודה ועוד. השפעה אחרת היא דרך פגיעה ב[[הון חברתי]] וב[[אמון]].  כמו כן יש פגיעה ב[[דמוקרטיה]] על ידי תת השתתפות של חולים ו[[נכים]] בדיון הציבורי ובקבלת החלטות.

היבט חשוב אחר של אי שוויון בריאותי הוא בקשר להתמכרות לסמים שונים, כניסה להריון בגיל מוקדם, מחלות נפש, ופשיעה. אלו משפיעים על כלל האוכלוסייה ולא רק על מי שנפגע מהיבטים אלה בעצמו. השפעה אחת היא על ידי פגיעה באנשים מסביב - לדגומה רצח על רקע סחר בסמים או על רקע פשיעה אחרת, נהיגה פרועה המובילה לתאונת דרכים, שריפות (אשר יכולות לפגוע במבנים סמוכים) תאונות עבודה ועוד. השפעה אחרת היא דרך פגיעה ב[[הון חברתי]] וב[[אמון]].  כמו כן יש פגיעה ב[[דמוקרטיה]] על ידי תת השתתפות של חולים ו[[נכים]] בדיון הציבורי ובקבלת החלטות.

==אי שוויון בריאותי ורפואה מונעת==

==אי שוויון בריאותי ורפואה מונעת==

המחקר של אי שוויון בריאותי בין אוכלוסיות ושל [[אפידמיולוגיה]] בכלל, הוא בעל חשיבות ב[[רפואה מונעת]] שכן הוא מאפשר לזהות גורמי סיכון שונים המשפיעים בצורה שונה.  

המחקר של אי שוויון בריאותי בין אוכלוסיות ושל [[אפידמיולוגיה]] בכלל, הוא בעל חשיבות ב[[רפואה מונעת]] שכן הוא מאפשר לזהות גורמי סיכון שונים המשפיעים בצורה שונה.  

כך לדוגמה סיבות ההפגעות של ילדים ערבים בגיל 0-4 כוללות הפגעות מרכב נוסע לאחור, דבר שהוא נדיר הרבה יותר לעומת ילדים יהודים. באופן דומה ניתן למקד קמפיין ל[[מניעת עישון]] לגברים באוכלוסיה הערבית ולנוער בשכונות מצוקה, או למקד קמפיין למניעת טביעה בקרב נערים בנים יהודים וערבים שנמצאים בסיכון מוגבר. [[תחבורה בישראל|השימוש הנמוך במכוניות]] בקרב משפחות בבני ברק פרושו שאסטרטגיות להגברת פעילות גופנית ו[[תחבורה פעילה]] בקרב חרדים עשויות להיות שונות לעומת אוכלוסייה חילונית, קמפיין למניעת למניעת הפרעות אכילה יהיה אפקטיבי יותר אם ינתח את הסיבות שבגללן הפרעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים,  מיעוט מכונות MRI בבתי חולים בפריפרייה לעומת המרכז מהווה נקודת התערבות נוספת וכך הלאה. הדבר יכול לשמש הן את הרשויות כדי ליידע את הציבור או את הרופאים ובאופן כללי לקדם תוכניות התערבות וכן את הציבור עצמו כדי למקד את תשומת הלב בגורמי הבריאות המשפיעים יותר.

כך לדוגמה סיבות ההפגעות של ילדים ערבים בגיל 0-4 כוללות הפגעות מרכב נוסע לאחור, דבר שהוא נדיר הרבה יותר לעומת ילדים יהודים. באופן דומה ניתן למקד קמפיין ל[[מניעת עישון]] לגברים באוכלוסייה הערבית ולנוער בשכונות מצוקה, או למקד קמפיין למניעת טביעה בקרב נערים בנים יהודים וערבים שנמצאים בסיכון מוגבר. [[תחבורה בישראל|השימוש הנמוך במכוניות]] בקרב משפחות בבני ברק פרושו שאסטרטגיות להגברת פעילות גופנית ו[[תחבורה פעילה]] בקרב חרדים עשויות להיות שונות לעומת אוכלוסייה חילונית, קמפיין למניעת למניעת הפרעות אכילה יהיה אפקטיבי יותר אם ינתח את הסיבות שבגללן הפרעות אלה נפוצות יותר בקרב נשים,  מיעוט מכונות MRI בבתי חולים בפריפרייה לעומת המרכז מהווה נקודת התערבות נוספת וכך הלאה. הדבר יכול לשמש הן את הרשויות כדי ליידע את הציבור או את הרופאים ובאופן כללי לקדם תוכניות התערבות וכן את הציבור עצמו כדי למקד את תשומת הלב בגורמי הבריאות המשפיעים יותר.

==אי שוויון בריאותי בישראל==

==אי שוויון בריאותי בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי בישראל}}

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאוכלוסיה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>