שינויים

ההפרדה הקיימת כיום בין השידורים המסחריים השונים היא מלאכותית בעיקרה ונובעת מההיסטוריה של התפתחות תחום השידורים בישראל. השינויים שחלו לאורך השנים וכן השינויים המוצעים במסגרת החלטה זו מחזקים את הצורך בקיומו של גוף רגולאטורי אחוד אשר יקבע מדיניות בתחום השידורים בראייה המתייחסת לכלל שוק השידורים ולא רק לחלקים מתוכו. כך, ישנה חשיבות לקיומה של ראייה כוללת במדיניות בתחומים של חובת הפקות מקור, חובת הפקות בז'אנרים שונים, חובת רכש של הפקות וביזור שוק ההפקות והשידורים, סיווג משדרים, הנגשת שידורים לבעלי מוגבלויות, אתיקה בשידורים, פרסום סמוי, מגבלות לגבי פרסומות וכיוצ"ב.

ההפרדה הקיימת כיום בין השידורים המסחריים השונים היא מלאכותית בעיקרה ונובעת מההיסטוריה של התפתחות תחום השידורים בישראל. השינויים שחלו לאורך השנים וכן השינויים המוצעים במסגרת החלטה זו מחזקים את הצורך בקיומו של גוף רגולאטורי אחוד אשר יקבע מדיניות בתחום השידורים בראייה המתייחסת לכלל שוק השידורים ולא רק לחלקים מתוכו. כך, ישנה חשיבות לקיומה של ראייה כוללת במדיניות בתחומים של חובת הפקות מקור, חובת הפקות בז'אנרים שונים, חובת רכש של הפקות וביזור שוק ההפקות והשידורים, סיווג משדרים, הנגשת שידורים לבעלי מוגבלויות, אתיקה בשידורים, פרסום סמוי, מגבלות לגבי פרסומות וכיוצ"ב.

מתוך הבנת התהליכים שהוצגו לעיל, בעשרות מדינות בעולם, וביניהן: ארה"ב, אנגליה, גרמניה, אירלנד, הולנד, שוויץ, צרפת, בלגיה, פולין, טורקיה, סלובניה, סלובקיה, לטביה ועוד, פעילותם של גורמי הרגולציה האחראים על ענף התקשורת נעשית במסגרת מודל של גוף רגולטורי עצמאי ואחיד, המתכנן ומבצע את מדיניות ההסדרה על בסיס שיקולים מקצועיים לטווח ארוך, תוך טיפול במכלול ההיבטים הכלכליים, הטכנולוגיים והתוכניים של עולם התקשורת, בכלל זה- תחום השידורים.  

מתוך הבנת התהליכים שהוצגו לעיל, בעשרות מדינות בעולם, וביניהן: ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, אירלנד, הולנד, שוויץ, צרפת, בלגיה, פולין, טורקיה, סלובניה, סלובקיה, לטביה ועוד, פעילותם של גורמי הרגולציה האחראים על ענף התקשורת נעשית במסגרת מודל של גוף רגולטורי עצמאי ואחיד, המתכנן ומבצע את מדיניות ההסדרה על בסיס שיקולים מקצועיים לטווח ארוך, תוך טיפול במכלול ההיבטים הכלכליים, הטכנולוגיים והתוכניים של עולם התקשורת, בכלל זה- תחום השידורים.  

שורה ארוכה של ועדות ציבוריות ופנים ממשלתיות אשר בחנו לאורך השנים את פעילות הרגולציה בתחום התקשורת בישראל, המליצו על איחוד גופי רגולציה בתחום התקשורת והשידורים בישראל. כחלק מתהליך הבחינה הממושך בנושא, מספר החלטות ממשלה אשר התקבלו בנושא קבעו כי תבוצע האחדה של גופי הרגולציה השונים. החלטת הממשלה האחרונה בנושא, מס' 4340 מיום 30 באוקטובר 2005, קבעה כי תוקם רשות מאוחדת לשידורים מסחריים אשר יועברו אליה הסמכויות של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. גם ועדת מרדכי המליצה על איחוד גופי הרגולציה בתחום השידורים המסחריים.

שורה ארוכה של ועדות ציבוריות ופנים ממשלתיות אשר בחנו לאורך השנים את פעילות הרגולציה בתחום התקשורת בישראל, המליצו על איחוד גופי רגולציה בתחום התקשורת והשידורים בישראל. כחלק מתהליך הבחינה הממושך בנושא, מספר החלטות ממשלה אשר התקבלו בנושא קבעו כי תבוצע האחדה של גופי הרגולציה השונים. החלטת הממשלה האחרונה בנושא, מס' 4340 מיום 30 באוקטובר 2005, קבעה כי תוקם רשות מאוחדת לשידורים מסחריים אשר יועברו אליה הסמכויות של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. גם ועדת מרדכי המליצה על איחוד גופי הרגולציה בתחום השידורים המסחריים.

ההפרדה הקיימת כיום בין השידורים המסחריים השונים היא מלאכותית בעיקרה ונובעת מההיסטוריה של התפתחות תחום השידורים בישראל. השינויים שחלו לאורך השנים וכן השינויים המוצעים במסגרת החלטה זו מחזקים את הצורך בקיומו של גוף רגולאטורי אחוד אשר יקבע מדיניות בתחום השידורים בראייה המתייחסת לכלל שוק השידורים ולא רק לחלקים מתוכו. כך, ישנה חשיבות לקיומה של ראייה כוללת במדיניות בתחומים של חובת הפקות מקור, חובת הפקות בז'אנרים שונים, חובת רכש של הפקות וביזור שוק ההפקות והשידורים, סיווג משדרים, הנגשת שידורים לבעלי מוגבלויות, אתיקה בשידורים, פרסום סמוי, מגבלות לגבי פרסומות וכיוצ"ב.

ההפרדה הקיימת כיום בין השידורים המסחריים השונים היא מלאכותית בעיקרה ונובעת מההיסטוריה של התפתחות תחום השידורים בישראל. השינויים שחלו לאורך השנים וכן השינויים המוצעים במסגרת החלטה זו מחזקים את הצורך בקיומו של גוף רגולאטורי אחוד אשר יקבע מדיניות בתחום השידורים בראייה המתייחסת לכלל שוק השידורים ולא רק לחלקים מתוכו. כך, ישנה חשיבות לקיומה של ראייה כוללת במדיניות בתחומים של חובת הפקות מקור, חובת הפקות בז'אנרים שונים, חובת רכש של הפקות וביזור שוק ההפקות והשידורים, סיווג משדרים, הנגשת שידורים לבעלי מוגבלויות, אתיקה בשידורים, פרסום סמוי, מגבלות לגבי פרסומות וכיוצ"ב.

מתוך הבנת התהליכים שהוצגו לעיל, בעשרות מדינות בעולם, וביניהן: ארה"ב, אנגליה, גרמניה, אירלנד, הולנד, שוויץ, צרפת, בלגיה, פולין, טורקיה, סלובניה, סלובקיה, לטביה ועוד, פעילותם של גורמי הרגולציה האחראים על ענף התקשורת נעשית במסגרת מודל של גוף רגולטורי עצמאי ואחיד, המתכנן ומבצע את מדיניות ההסדרה על בסיס שיקולים מקצועיים לטווח ארוך, תוך טיפול במכלול ההיבטים הכלכליים, הטכנולוגיים והתוכניים של עולם התקשורת, בכלל זה – תחום השידורים.

מתוך הבנת התהליכים שהוצגו לעיל, בעשרות מדינות בעולם, וביניהן: ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, אירלנד, הולנד, שוויץ, צרפת, בלגיה, פולין, טורקיה, סלובניה, סלובקיה, לטביה ועוד, פעילותם של גורמי הרגולציה האחראים על ענף התקשורת נעשית במסגרת מודל של גוף רגולטורי עצמאי ואחיד, המתכנן ומבצע את מדיניות ההסדרה על בסיס שיקולים מקצועיים לטווח ארוך, תוך טיפול במכלול ההיבטים הכלכליים, הטכנולוגיים והתוכניים של עולם התקשורת, בכלל זה – תחום השידורים.

שורה ארוכה של ועדות ציבוריות ופנים ממשלתיות אשר בחנו לאורך השנים את פעילות הרגולציה בתחום התקשורת בישראל, המליצו על איחוד גופי רגולציה בתחום התקשורת והשידורים בישראל. כחלק מתהליך הבחינה הממושך בנושא, מספר החלטות ממשלה אשר התקבלו בנושא קבעו כי תבוצע האחדה של גופי הרגולציה השונים. החלטת הממשלה האחרונה בנושא, מס' 4340 מיום 30 באוקטובר 2005, קבעה כי תוקם רשות מאוחדת לשידורים מסחריים אשר יועברו אליה הסמכויות של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. גם ועדת מרדכי המליצה על איחוד גופי הרגולציה בתחום השידורים המסחריים.

שורה ארוכה של ועדות ציבוריות ופנים ממשלתיות אשר בחנו לאורך השנים את פעילות הרגולציה בתחום התקשורת בישראל, המליצו על איחוד גופי רגולציה בתחום התקשורת והשידורים בישראל. כחלק מתהליך הבחינה הממושך בנושא, מספר החלטות ממשלה אשר התקבלו בנושא קבעו כי תבוצע האחדה של גופי הרגולציה השונים. החלטת הממשלה האחרונה בנושא, מס' 4340 מיום 30 באוקטובר 2005, קבעה כי תוקם רשות מאוחדת לשידורים מסחריים אשר יועברו אליה הסמכויות של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. גם ועדת מרדכי המליצה על איחוד גופי הרגולציה בתחום השידורים המסחריים.