שינויים

למעשה בלבדיות לא קשורה רק למהות המוצר אלא גם להסכמים ולגופים חברתיים לגביו. במציאות אף מוצר אינו בלבדי אלא אם יש למחזיק המוצר מספיק כוח פיזי למנוע מאחרים להשתמש בו, או לחלופין יש מוסדות חברתיים (משטרה) העושים זאת. קל יותר להפוך מוצרים ממשיים כמו בית או בגדים לבלבדיים. קשה יותר מוצרים לא ממשיים כמו ידע. פטנטים וזכויות יוצרים מנסים להפוך ידע למוצר בלבדי אך מתעוררות בנושא זה בעיות.

למעשה בלבדיות לא קשורה רק למהות המוצר אלא גם להסכמים ולגופים חברתיים לגביו. במציאות אף מוצר אינו בלבדי אלא אם יש למחזיק המוצר מספיק כוח פיזי למנוע מאחרים להשתמש בו, או לחלופין יש מוסדות חברתיים (משטרה) העושים זאת. קל יותר להפוך מוצרים ממשיים כמו בית או בגדים לבלבדיים. קשה יותר מוצרים לא ממשיים כמו ידע. פטנטים וזכויות יוצרים מנסים להפוך ידע למוצר בלבדי אך מתעוררות בנושא זה בעיות.

רוב [[שירותי טבע|שירותי הטבע]] הם כאלו שקשה לדמיין איך אפשר להפוך אותם לבלבדיים: אוזון, האבקה, אקלים וכ"ו. לעיתים קרובות אפשר להפוך קרן טבעית לבלבדית, למשל יער. אפשר להפוך את המאגר שלה (העץ), שמספק מוצר, לבלבדי, אך לא את שירותי הקרן שלה (השפעה על האקלים, אצירת מים, מניעת [[סחף]] ועוד).

רוב [[שירותי טבע|שירותי הטבע]] הם כאלו שקשה לדמיין איך אפשר להפוך אותם לבלבדיים: אוזון, האבקה, אקלים וכו'. לעיתים קרובות אפשר להפוך קרן טבעית לבלבדית, למשל יער. אפשר להפוך את המאגר שלה (העץ), שמספק מוצר, לבלבדי, אך לא את שירותי הקרן שלה (השפעה על האקלים, אצירת מים, מניעת [[סחף]] ועוד).

=== יריביות (Rivalness)===

=== יריביות (Rivalness)===

כלכלנים אמרו ובצדק, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כ"א היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לרוב המשאבים עליהם נדבר, כי אי אפשר להכיל עליהם זכויות קניין. ובנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות יעילות.

כלכלנים אמרו ובצדק, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כ"א היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לרוב המשאבים עליהם נדבר, כי אי אפשר להכיל עליהם זכויות קניין. ובנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות יעילות.

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד.  

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד.  

נסתכל לדוגמא על דגי הקוד (Cod) באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא,  שעקב [[דייג יתר]], האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע  ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.   

נסתכל לדוגמא על דגי הקוד (Cod) באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא,  שעקב [[דייג יתר]], האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע  ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.   

עלות הפחתת הזיהום הולכת ועולה מימין לשמאל, כי ככל שרוצים פחות זיהום, זה יעלה יותר. נניח למשל שכדי לזהם פחות שמים פילטר על הארובה. כל פילטר קולט 80% מהמזהמים. לכן הפילטר הראשון קולט 80% מהמזהמים, השני מעליו קולט 80% מה-20% הנותרים כלומר 16% בלבד, וכך הלאה. אפשר גם לומר שכדי לזהם טיפה פחות, מספיק להגביה ארובות, אם רוצים להפחית עוד את הזיהום צריך להתקין פילטרים (יותר יקר), ואם רוצים לזהם מעט מאוד, צריך לעבור לגז- מאוד יקר.  

עלות הפחתת הזיהום הולכת ועולה מימין לשמאל, כי ככל שרוצים פחות זיהום, זה יעלה יותר. נניח למשל שכדי לזהם פחות שמים פילטר על הארובה. כל פילטר קולט 80% מהמזהמים. לכן הפילטר הראשון קולט 80% מהמזהמים, השני מעליו קולט 80% מה-20% הנותרים כלומר 16% בלבד, וכך הלאה. אפשר גם לומר שכדי לזהם טיפה פחות, מספיק להגביה ארובות, אם רוצים להפחית עוד את הזיהום צריך להתקין פילטרים (יותר יקר), ואם רוצים לזהם מעט מאוד, צריך לעבור לגז- מאוד יקר.  

נהוג להסתכל על הנזק השולי מזיהום כעולה ככל שיש יותר זיהום. בזיהום קטן, אין נזק למכבסה. כשהזיהום גדל,המכבסה תצטרך לייבש את הכבסים בפנים, ואם יש זיהום גדול, היא תצטרך להתקין מטהרי אויר. כך גם עם מספר מכוניות בכבישים, רעש וכ"ו.

נהוג להסתכל על הנזק השולי מזיהום כעולה ככל שיש יותר זיהום. בזיהום קטן, אין נזק למכבסה. כשהזיהום גדל,המכבסה תצטרך לייבש את הכבסים בפנים, ואם יש זיהום גדול, היא תצטרך להתקין מטהרי אויר. כך גם עם מספר מכוניות בכבישים, רעש וכו'.

נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ- V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל- Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר.

נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ- V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל- Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר.

בעיות חמורות בניתוח:

בעיות חמורות בניתוח:

* הניתוח מניח ששני הצדדים מוכנים ויכולים לשלם. אם כתוצאה מזה שהמכבסה תשלם למפעל לזהם פחות תפשוט את הרגל, אזי לא נגיע ל-Q.  

* הניתוח מניח ששני הצדדים מוכנים ויכולים לשלם. אם כתוצאה מזה שהמכבסה תשלם למפעל לזהם פחות תפשוט את הרגל, אזי לא נגיע ל-Q.  

* הניתוח מניח שאין עלויות עסקה. אך בפועל, הבדיקות, המחקרים, עו"ד וכ"ו כדי להגיע להסכם יכולות להיות יקרות מאוד, שכן מפעל מזהם פוגע מקומית, אך גם גורם לאובך וגשם חומצי במקומות רחוקים ולהתחממות גלובלית. קשה להעריך נזק מורכב שכזה. קשה גם להושיב את כל הנפגעים והמזהמים יחד למו"מ.  

* הניתוח מניח שאין עלויות עסקה. אך בפועל, הבדיקות, המחקרים, עו"ד וכו' כדי להגיע להסכם יכולות להיות יקרות מאוד, שכן מפעל מזהם פוגע מקומית, אך גם גורם לאובך וגשם חומצי במקומות רחוקים ולהתחממות גלובלית. קשה להעריך נזק מורכב שכזה. קשה גם להושיב את כל הנפגעים והמזהמים יחד למו"מ.  

* יתכן אפקט הטרמפיסט- מישהו מהנפגעים לא ירצה לשלם עבור הפחתת הנזק, וייהנה מההפחתה בלי תשלום.  

* יתכן אפקט הטרמפיסט- מישהו מהנפגעים לא ירצה לשלם עבור הפחתת הנזק, וייהנה מההפחתה בלי תשלום.  

קואס זיהה את העובדה שעלות ומורכבות העיסקה יכולה להצדיק התערבות ממשלתית, אך אבחנה זו נשמטה מממשיכיו. מסקנתו של קואס, שלא משנה למי נותנים את הזכויות, השוק יגיע לאותה כמות זיהום יעילה, נכונה לשוק משוכלל שבו יש מידע מלא ועלויות העסקה הן אפס.  

קואס זיהה את העובדה שעלות ומורכבות העיסקה יכולה להצדיק התערבות ממשלתית, אך אבחנה זו נשמטה מממשיכיו. מסקנתו של קואס, שלא משנה למי נותנים את הזכויות, השוק יגיע לאותה כמות זיהום יעילה, נכונה לשוק משוכלל שבו יש מידע מלא ועלויות העסקה הן אפס.