שורה 3: |
שורה 3: |
| כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים. | | כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים. |
| | | |
− | [[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]] | + | [[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]] |
| | | |
| את המונח "ניידות חברתית" טבע לראשונה פיטרים סורוקין, סוציולוג רוסי שהיגר לארצות הברית והקים את המחלקה לסוציולוגיה בהרווארד. סורוקין שהתנגד לקומוניזם, השתמש במונח ב-1925 כדי לתאר ירידה בניידות החברתית בחברה האמריקאית של שנות ה-20. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref> | | את המונח "ניידות חברתית" טבע לראשונה פיטרים סורוקין, סוציולוג רוסי שהיגר לארצות הברית והקים את המחלקה לסוציולוגיה בהרווארד. סורוקין שהתנגד לקומוניזם, השתמש במונח ב-1925 כדי לתאר ירידה בניידות החברתית בחברה האמריקאית של שנות ה-20. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref> |
שורה 33: |
שורה 33: |
| ==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית== | | ==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית== |
| {{הפניה לערך מורחב|מלכודות עוני}} | | {{הפניה לערך מורחב|מלכודות עוני}} |
− | [[מלכודות עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] גבוה עלולים לגרום לניידות חברתית נמוכה, משום שהעניים נתקעים במצבים שמקשים עליהם להשיג השכלה איכותית, הזדמנות לעבודה מכניסה והזדמנות לקידום בעבודה או ליזמות. בספר [[ The Spirit Level]] מצביעים המחברים, זוג רופאים בריטי, כי במדינות עשירות בעלות אי שוויון נמוך, שחלקן הן [[סוציאל דמוקרטיות]], יש ניידות כלכלית גבוהה יותר (כשמודדים זאת לפי סוג המקצוע של האב), יחסית למדינות כמו [[ארצות הברית]] או [[בריטניה]] שבהן יש אי שוויון כלכלי גבוה יותר. | + | [[מלכודות עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] גבוה עלולים לגרום לניידות חברתית נמוכה, משום שהעניים נתקעים במצבים שמקשים עליהם להשיג השכלה איכותית, הזדמנות לעבודה מכניסה והזדמנות לקידום בעבודה או ליזמות. בספר [[ The Spirit Level]] מצביעים המחברים, זוג רופאים בריטי, כי במדינות עשירות בעלות אי שוויון נמוך, שחלקן הן [[סוציאל-דמוקרטיות]], יש ניידות כלכלית גבוהה יותר (כשמודדים זאת לפי סוג המקצוע של האב), יחסית למדינות כמו [[ארצות הברית]] או [[בריטניה]] שבהן יש אי שוויון כלכלי גבוה יותר. |
| | | |
| ;השכלה וחתונות: | | ;השכלה וחתונות: |