1,064
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''עקומת פיליפס''' מתארת את הקשר ההפוך בין [[אינפלציה]] ל[[אבטלה]].
מקורה של עקומת פיליפס במחקר [[אמפיריציזם|אמפירי]] של ה[[כלכלן]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[אלבן פיליפס]] שפורסם ב-[[1958]]. במחקרו מצא פיליפס קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] הפוך בין עליות [[שכר]] [[נומינלי|נומינליות]] ושיעור האבטלה בבריטניה בין השנים [[1861]] ו-[[1957]].
ב-[[1960]] ניסחו [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] את תגליתו של פיליפס מחדש על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור האינפלציה. בכך הביאו את העקומה לצורה הפשוטה והמוכרת כפי שהיא מוצגת בתרשים. כמו כן אישרו בעבודתם כי גם ב[[ארצות הברית]] קיים הקשר המגולם בעקומה במציאות. כלכלנים נוספים אישרו את תקפותו בארצות אחרות.
== ביקורת ==
בשנות השבעים נקלעו מדינות מתועשות רבות למצב הנקרא "סטגפלציה", שלא תאם את תחזיותיהם של פיליפס וסמואלסון משום ששיעורי האינפלציה והאבטלה היו שניהם גבוהים בעת ובעונה אחת. כלכלנים מונטריסטים כמילטון פרידמן תקפו את עקומת פיליפס ואת הגישה הגורסת כי ניתן באמצעות מדיניות פיסקלית להשיג שיעור אבטלה נמוך וצמיחה גבוהה לאורך זמן.
רוב הכלכלנים חדלו לראות בעקומת פיליפס בצורתה הראשונית ייצוג נאמן של המציאות. המחוונים הכלכליים הוכיחו שהקשר בין אינפלציה לתעסוקה מורכב יותר.
הביקורת של ביכלר וניצן....
מצד [[דינמיקת מערכות]] מבקר [[ג'י פורסטר]] את העקומה היות ופיליפס ביסס את מחקרו על נתוני מחזור העסקים. בניתוח הדינאמי של דינמיקת מערכות התעסוקה והאינפלציה מתנודדות בהפרש פאזה מסויים שהוא קבוע של המערכת. כך שאנליזה של הנתונים ממחזור העסקים פשוט מגלה את הפרש הפאזה בין שתי התנודות ואינה מתארת יחס סטאטי בין התעסוקה והאינפלציה.
== ראו גם ==
* [http://he.wikipedia.org/עקומת_פיליפס עקומת פיליפס] בוויקיפדיה העברית
* [http://web.mit.edu/sdg/www/D-4886-2.JWF.EconTheory.pdf תיאורייה כלכלית לאלף החדש], עמ' 12 נמצאת הביקורת של פורסטר.
[[קטגוריה:מדע הכלכלה]]
[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]]
מקורה של עקומת פיליפס במחקר [[אמפיריציזם|אמפירי]] של ה[[כלכלן]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[אלבן פיליפס]] שפורסם ב-[[1958]]. במחקרו מצא פיליפס קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] הפוך בין עליות [[שכר]] [[נומינלי|נומינליות]] ושיעור האבטלה בבריטניה בין השנים [[1861]] ו-[[1957]].
ב-[[1960]] ניסחו [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] את תגליתו של פיליפס מחדש על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור האינפלציה. בכך הביאו את העקומה לצורה הפשוטה והמוכרת כפי שהיא מוצגת בתרשים. כמו כן אישרו בעבודתם כי גם ב[[ארצות הברית]] קיים הקשר המגולם בעקומה במציאות. כלכלנים נוספים אישרו את תקפותו בארצות אחרות.
== ביקורת ==
בשנות השבעים נקלעו מדינות מתועשות רבות למצב הנקרא "סטגפלציה", שלא תאם את תחזיותיהם של פיליפס וסמואלסון משום ששיעורי האינפלציה והאבטלה היו שניהם גבוהים בעת ובעונה אחת. כלכלנים מונטריסטים כמילטון פרידמן תקפו את עקומת פיליפס ואת הגישה הגורסת כי ניתן באמצעות מדיניות פיסקלית להשיג שיעור אבטלה נמוך וצמיחה גבוהה לאורך זמן.
רוב הכלכלנים חדלו לראות בעקומת פיליפס בצורתה הראשונית ייצוג נאמן של המציאות. המחוונים הכלכליים הוכיחו שהקשר בין אינפלציה לתעסוקה מורכב יותר.
הביקורת של ביכלר וניצן....
מצד [[דינמיקת מערכות]] מבקר [[ג'י פורסטר]] את העקומה היות ופיליפס ביסס את מחקרו על נתוני מחזור העסקים. בניתוח הדינאמי של דינמיקת מערכות התעסוקה והאינפלציה מתנודדות בהפרש פאזה מסויים שהוא קבוע של המערכת. כך שאנליזה של הנתונים ממחזור העסקים פשוט מגלה את הפרש הפאזה בין שתי התנודות ואינה מתארת יחס סטאטי בין התעסוקה והאינפלציה.
== ראו גם ==
* [http://he.wikipedia.org/עקומת_פיליפס עקומת פיליפס] בוויקיפדיה העברית
* [http://web.mit.edu/sdg/www/D-4886-2.JWF.EconTheory.pdf תיאורייה כלכלית לאלף החדש], עמ' 12 נמצאת הביקורת של פורסטר.
[[קטגוריה:מדע הכלכלה]]
[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]]