47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''פרמקלצ'ר''' היא שיטת תכנון שעוסקת ביצירת מערכות יצרניות על בסיס בן-קיימא בסביבות המגורים תוך שימוש בחוקי הטבע.
== היסטוריה ==
באמצע שנות ה-70 זוג אקולוגים אוסטרליים בשם [[ביל מוליסון]] ו[[דייוויד הולמגרן]] פיתחו רעיונות לגבי חקלאות על בסיס מקיים, דהיינו שאינה מדלדלת את המשאבים הדרושים לה, בעקבות דאגתם משימוש הולך ונרחב בכימיקלים המזהמים את המים והאדמה ומפרים את האיזון האקולוגי.
ספרם הראשון [[]]permaculture one התפרסם ב-1978.
לאחר מספר שנים של עיסוק מעמיק בשיטה ותכנון של אתרים רבים שכללו ופיתחו מוליסון והולמגרן את השיטה והרחיבו את היריעה לכדי תכנון הוליסטי של מערכות, וכללו תכנון של בתים, עסקים, כלכלות, תכנון חברתי ועוד.
בשנות השמונים מוליסון והולמרגן פיתחו מודל לקורס מתכננים של 72 שעות כדי להכשיר מתכנני פרמקלצ'ר רבים, מוליסון הרצה במעל ל-80 מדינות וכיום הקורס נלמד ברוב מדינות העולם וקהילות רבות, פרויקטים ובתי ספר נפתחו ועודם נפתחים
== מה זה פרמקלצ'ר? ==
פירוש השם פרמקלצ'ר הוא "חקלאות מקיימת"('''permaculture''' = '''perma'''nent agri'''culture''')ומאוחר יותר נוסף גם הפן האנושי של קיימות (permanent '''culture''' )
ישנם שלושה עקרונות מנחים אתיים:
1. דאגה לאדמה: מניעת זיהום והפרעה באזורי בר בלתי נגועים ושיקום עדין של מערכות אקולוגיות שנפגעו.
2. דאגה לבני האדם: איפשור גישה לכל בני האדם למשאבים הבסיסיים הדרושים להם: מים נקיים, אוויר נקי ומזון ללא רעלים, מחסה ומידע.
3. הגבלת האוכלוסייה, הצריכה וחלוקת עודפים: מניעת ריכוז משאבים בידי מיעוט, והקצאת משאבים לטובת פרויקטים סביבתיים.
שיטת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות,במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כדי לתכנן וליצור מערכות רבגוניות, יצרניות ויעילות אנרגטית. לדוגמה מערכתהשקיה המבוססת על תבנית הסתעפות (בדומה לעץ, ריאות) ועשויה מאבן מקומית ומשקה על ידי כבידה.
הדגש בתכנון הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים: במערכת אקולוגית מבוססת כדוגמת יער ראשוני או שונית אלמוגים ישנם אינספור הקשרים בין כל המרכיבים, [[מארג המזון]], מיקום, שעות פעילות של בע"ח וכו'. הקשרים אלו חיוניים ביצירת מערכת אקולוגית יציבה והפקרמקלצ'ר תנסה לחקות יצבות זו בתכנון לטובת מערכות החיים האנושיות. לדוגמה עדימת קומפוסט מקיימת קשר ברור עם אנשים על ידי צריכת הפבולת האורגנית שלהם ועם הגינה על ידי יצירת דשן, אך מיקום של ערימת הקומפוסט מתחת לעץ פרי נשיר תאפשר צל בקיץ על הערמה ולכן הפחתת אידוי המים, ותוספת הגונה של חומר אורגני בשלכת, העץ גם יהנה מחומרי ההזנה המחלחלים מן הערימה לבית השרשים וייתן יבול גבוה יותר.
דגש נוסף הוא יצירת מערכות בעלות רבגוניות גבוהה ([[diversity]]), בדומה למערכות אקולוגיות בטבע בהן הרבגוניות היא גבוהה ויצירת מערכות חקלאיות מעורבות ואינטנסיביות ([[polycultutre]]) בניגוד לחדגוניות של החקלאות התעשייתית ([[monoculture]]) אשר מובילה לצורך מתמשך בכמיקלים כדי להחזיק רמת ייצור נאותה וגורמת סחף ואבדן אדמות. לדוגמה בוסתן עצי פרי משולב מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה, ניתן להוסיף עוד נדבך לרבגוניות של גינות חורף עונתיות מתחת לעצים נשירים או מטפסים ומתחת לחופת עצי הבוסתן ניתן לגדל גידולי צל או פטריות.
שיטת הפרמקלצ'ר שואפת להקטין את ה[[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אחד, להשתמש במשאבים מקומיים ומשאבים
מתחדשים ולפתח כלכלות מקומיות יציבות.
==קישורים חיצוניים==
*http://www.holmgren.com.au/ דף הבית של דייוויד הולמגרן
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
== היסטוריה ==
באמצע שנות ה-70 זוג אקולוגים אוסטרליים בשם [[ביל מוליסון]] ו[[דייוויד הולמגרן]] פיתחו רעיונות לגבי חקלאות על בסיס מקיים, דהיינו שאינה מדלדלת את המשאבים הדרושים לה, בעקבות דאגתם משימוש הולך ונרחב בכימיקלים המזהמים את המים והאדמה ומפרים את האיזון האקולוגי.
ספרם הראשון [[]]permaculture one התפרסם ב-1978.
לאחר מספר שנים של עיסוק מעמיק בשיטה ותכנון של אתרים רבים שכללו ופיתחו מוליסון והולמגרן את השיטה והרחיבו את היריעה לכדי תכנון הוליסטי של מערכות, וכללו תכנון של בתים, עסקים, כלכלות, תכנון חברתי ועוד.
בשנות השמונים מוליסון והולמרגן פיתחו מודל לקורס מתכננים של 72 שעות כדי להכשיר מתכנני פרמקלצ'ר רבים, מוליסון הרצה במעל ל-80 מדינות וכיום הקורס נלמד ברוב מדינות העולם וקהילות רבות, פרויקטים ובתי ספר נפתחו ועודם נפתחים
== מה זה פרמקלצ'ר? ==
פירוש השם פרמקלצ'ר הוא "חקלאות מקיימת"('''permaculture''' = '''perma'''nent agri'''culture''')ומאוחר יותר נוסף גם הפן האנושי של קיימות (permanent '''culture''' )
ישנם שלושה עקרונות מנחים אתיים:
1. דאגה לאדמה: מניעת זיהום והפרעה באזורי בר בלתי נגועים ושיקום עדין של מערכות אקולוגיות שנפגעו.
2. דאגה לבני האדם: איפשור גישה לכל בני האדם למשאבים הבסיסיים הדרושים להם: מים נקיים, אוויר נקי ומזון ללא רעלים, מחסה ומידע.
3. הגבלת האוכלוסייה, הצריכה וחלוקת עודפים: מניעת ריכוז משאבים בידי מיעוט, והקצאת משאבים לטובת פרויקטים סביבתיים.
שיטת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות,במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כדי לתכנן וליצור מערכות רבגוניות, יצרניות ויעילות אנרגטית. לדוגמה מערכתהשקיה המבוססת על תבנית הסתעפות (בדומה לעץ, ריאות) ועשויה מאבן מקומית ומשקה על ידי כבידה.
הדגש בתכנון הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים: במערכת אקולוגית מבוססת כדוגמת יער ראשוני או שונית אלמוגים ישנם אינספור הקשרים בין כל המרכיבים, [[מארג המזון]], מיקום, שעות פעילות של בע"ח וכו'. הקשרים אלו חיוניים ביצירת מערכת אקולוגית יציבה והפקרמקלצ'ר תנסה לחקות יצבות זו בתכנון לטובת מערכות החיים האנושיות. לדוגמה עדימת קומפוסט מקיימת קשר ברור עם אנשים על ידי צריכת הפבולת האורגנית שלהם ועם הגינה על ידי יצירת דשן, אך מיקום של ערימת הקומפוסט מתחת לעץ פרי נשיר תאפשר צל בקיץ על הערמה ולכן הפחתת אידוי המים, ותוספת הגונה של חומר אורגני בשלכת, העץ גם יהנה מחומרי ההזנה המחלחלים מן הערימה לבית השרשים וייתן יבול גבוה יותר.
דגש נוסף הוא יצירת מערכות בעלות רבגוניות גבוהה ([[diversity]]), בדומה למערכות אקולוגיות בטבע בהן הרבגוניות היא גבוהה ויצירת מערכות חקלאיות מעורבות ואינטנסיביות ([[polycultutre]]) בניגוד לחדגוניות של החקלאות התעשייתית ([[monoculture]]) אשר מובילה לצורך מתמשך בכמיקלים כדי להחזיק רמת ייצור נאותה וגורמת סחף ואבדן אדמות. לדוגמה בוסתן עצי פרי משולב מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה, ניתן להוסיף עוד נדבך לרבגוניות של גינות חורף עונתיות מתחת לעצים נשירים או מטפסים ומתחת לחופת עצי הבוסתן ניתן לגדל גידולי צל או פטריות.
שיטת הפרמקלצ'ר שואפת להקטין את ה[[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אחד, להשתמש במשאבים מקומיים ומשאבים
מתחדשים ולפתח כלכלות מקומיות יציבות.
==קישורים חיצוניים==
*http://www.holmgren.com.au/ דף הבית של דייוויד הולמגרן
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]