| בניגוד לערים החדשות בארצות הברית ובמקומות נוספים, ערים אירופאיות רבות תוכננו ונבנו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ולכן לא תוכננו לרכב הפרטי. בערי [[הולנד]] העתיקות בשנות ה-50 ו-60, נהרסו בלוקים שלמים של בניינים לאורך רחובות ראשיים כדי לפנות נתיבים לתחבורת הרכב הפרטי. כיכרות הוסבו לחניות למכוניות. עם זאת נוצר [[ביקוש מושרה]] לתחבורת רכב פרטי והגידול בשימוש ברכב הפרטי היה גבוה בהרבה מהיכולת של הערים הצפופות לפנות עוד נתיבים ומקומות חניה. כך שנוצרו פקקי תנועה גדלים והולכים בהיקפם ובחומרתם. דבר זה יצר [[אפקט בייגלה]] ו[[פרבור]] מצד אחד וחזרה לתכנון מוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית מצד שני. | | בניגוד לערים החדשות בארצות הברית ובמקומות נוספים, ערים אירופאיות רבות תוכננו ונבנו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ולכן לא תוכננו לרכב הפרטי. בערי [[הולנד]] העתיקות בשנות ה-50 ו-60, נהרסו בלוקים שלמים של בניינים לאורך רחובות ראשיים כדי לפנות נתיבים לתחבורת הרכב הפרטי. כיכרות הוסבו לחניות למכוניות. עם זאת נוצר [[ביקוש מושרה]] לתחבורת רכב פרטי והגידול בשימוש ברכב הפרטי היה גבוה בהרבה מהיכולת של הערים הצפופות לפנות עוד נתיבים ומקומות חניה. כך שנוצרו פקקי תנועה גדלים והולכים בהיקפם ובחומרתם. דבר זה יצר [[אפקט בייגלה]] ו[[פרבור]] מצד אחד וחזרה לתכנון מוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית מצד שני. |
− | בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]]) ומדינות נוספות כמו [[דנמרק]] ([[קופנהאגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]]. | + | בעשורים האחרונים ערים באירופה ובמדינות נוספות משנות חזרה את התכנון העירוני לטובת הולכי רגל, משתמשי [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]]. מגמה זו החלה להשתנות החל משנות ה-70, והחל משנות ה-90 החלו ההולנדים (לדוגמה בערים [[האג]], [[אוטרכט]], [[אמסטרדם]]) ומדינות נוספות כמו [[דנמרק]] ([[קופנהגן]]), וקנדה ([[ונקובר]], [[אוטווה]]) בתכנון של [[תחבורה בת קיימא]] - חלק מהרחובות הוצרו מחדש על ידי בניית בתים, חלק מהרחובות הושארו באותו רוחב, אבל הפכו אותם ל[[שבילי אופניים]], [[מרחב ללא רכב פרטי]] ו[[מסלולי תחבורה ציבורית]]. |
| בחתך רחוב נתון, ניתן להעביר הרבה יותר אנשים בשעה כאשר הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית יחסית לרכב פרטי. דבר זה הקטין את בעיית פקקי התנועה, ויחד עם כך הוריד בעיות אחרות הקשורות במכוניות כמו [[זיהום אוויר]], פליטות [[גזי חממה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. צעדים דומים ננקטו גם בערים אירופאיות נוספות ובערים [[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] בדרום אמריקה, [[פורטלנד]] בארצות הברית, וכן [[בריזביין]] באוסטרליה כחלק מתנועה רחבה יותר של חשיבה מוחדשת על תכנון עירוני הנקראת '''[[עירוניות מתחדשת]]'''. | | בחתך רחוב נתון, ניתן להעביר הרבה יותר אנשים בשעה כאשר הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית יחסית לרכב פרטי. דבר זה הקטין את בעיית פקקי התנועה, ויחד עם כך הוריד בעיות אחרות הקשורות במכוניות כמו [[זיהום אוויר]], פליטות [[גזי חממה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. צעדים דומים ננקטו גם בערים אירופאיות נוספות ובערים [[קוריטיבה]], [[בוגוטה]] בדרום אמריקה, [[פורטלנד]] בארצות הברית, וכן [[בריזביין]] באוסטרליה כחלק מתנועה רחבה יותר של חשיבה מוחדשת על תכנון עירוני הנקראת '''[[עירוניות מתחדשת]]'''. |