שינויים

[[מודל פולדר]] הינו גרסה [[הולנד|הולנדית]] של מדיניות קונצנזוס בכלכלה. משתמשים במונח זה גם כדי לתאר מקרים אחרים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל ה[[פולדר]] מאופיין על ידי שיתוף פעולה בין שלושה שחקנים: ארגוני מעסיקים, [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] וה[[ממשלה]]. שיחות אלה מעוגנות ב"מועצה חברתית-כלכלית", SER. ה-SER משמשת כפורום העיקרי לדיון בנושאי עבודה ויש לה מסורת ארוכה של קונצנזוס, כשבפעמים רבות היא ניטרלה עימותי עבודה ומנעה שביתות. מודלים דומים משמשים ב[[פינלנד]].

[[מודל פולדר]] הינו גרסה [[הולנד|הולנדית]] של מדיניות קונצנזוס בכלכלה. משתמשים במונח זה גם כדי לתאר מקרים אחרים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל ה[[פולדר]] מאופיין על ידי שיתוף פעולה בין שלושה שחקנים: ארגוני מעסיקים, [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] וה[[ממשלה]]. שיחות אלה מעוגנות ב"מועצה חברתית-כלכלית", SER. ה-SER משמשת כפורום העיקרי לדיון בנושאי עבודה ויש לה מסורת ארוכה של קונצנזוס, כשבפעמים רבות היא ניטרלה עימותי עבודה ומנעה שביתות. מודלים דומים משמשים ב[[פינלנד]].

בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצזנוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונזצוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref>

בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצנזוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונזצוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref>

ב[[שוויץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להוועץ עם מיעוטים שעלולים להפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשוויץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם.  

ב[[שוויץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להוועץ עם מיעוטים שעלולים להפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשוויץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם.  

התארגנויות אנרכיסטיות וקרובות לאנרכיזם כמו [[אוכל במקום פצצות]], [[אינפו שופס]] ו[[קבוצת אחווה|קבוצות אחווה]] משתמשות לרוב בדמוקרטיה ישירה ובקבלת החלטות בקונצנזוס.  

התארגנויות אנרכיסטיות וקרובות לאנרכיזם כמו [[אוכל במקום פצצות]], [[אינפו שופס]] ו[[קבוצת אחווה|קבוצות אחווה]] משתמשות לרוב בדמוקרטיה ישירה ובקבלת החלטות בקונצנזוס.  

בשנים האחרונות הוקמו מספר יוזמות אזרחיות במדינות מערביות (מדינות באירופה, האיחוד האירופי, ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה) הנקראות [[כנס קונצזנוס|כנסי קונצזנוס]] (consensus conference). בגופים אלה משתתפים כמה אזרחים בדיון אודות [[מדיניות ציבורית]] מורכבת וטעונה כמו [[הנדסה גנטית]] או [[ניסויים בבני אדם]]. האזרחים הינם הדיוטות אשר בדומה ל[[מושבעים]] במשפט, מנסים להגיע להחלטה מושכלת בהתאם לערכיהם. יש לחברים בגופים אלה יכולת לנסח שאלות ולזמן מומחים בתחום שיעידו על נושאים הקשורים בשאלות אלה (אולם אין להם מנדט לנסח עובדות). לבסוף מנסים חברי הגוף לגבש קונצזנוס סביב נייר עמדה. בכמה מדינות ניירות עמדה אלה השפיעו על החקיקה. <ref>[http://www.amonline.net.au/consensus/02.htm What is a Consensus Conference?] Australia's first consensus conference on Gene Technology in the Food Chain. 1999</ref><ref>[http://www.ethicaltools.info/content/ET4%20Manual%20CC%20(Binnenwerk%2040p).pdf Consensus Conference Manual] Annika P. Nielsen et al,  The Hague, 2006</ref> בשוויץ גופים אלה נקראים פורוםציבורי (PubliForum).<ref>[http://www.publiforum.ch/framesetiex_e.htm PubliForum]</ref><ref>[http://pages.unibas.ch/ifgem/jagee%20Ingensiep%20Skorupinski.pdf Consensus Conferences -A Case study: PubliForum in Switzerland] Barbara Skorupinski, Hans Werner Ingensiep, Marc Meinhardt, Heike Baranzke,  Unit of Ethics in Biosciences, The University of Basel</ref>

בשנים האחרונות הוקמו מספר יוזמות אזרחיות במדינות מערביות (מדינות באירופה, האיחוד האירופי, ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה) הנקראות [[כנס קונצנזוס|כנסי קונצנזוס]] (consensus conference). בגופים אלה משתתפים כמה אזרחים בדיון אודות [[מדיניות ציבורית]] מורכבת וטעונה כמו [[הנדסה גנטית]] או [[ניסויים בבני אדם]]. האזרחים הינם הדיוטות אשר בדומה ל[[מושבעים]] במשפט, מנסים להגיע להחלטה מושכלת בהתאם לערכיהם. יש לחברים בגופים אלה יכולת לנסח שאלות ולזמן מומחים בתחום שיעידו על נושאים הקשורים בשאלות אלה (אולם אין להם מנדט לנסח עובדות). לבסוף מנסים חברי הגוף לגבש קונצנזוס סביב נייר עמדה. בכמה מדינות ניירות עמדה אלה השפיעו על החקיקה. <ref>[http://www.amonline.net.au/consensus/02.htm What is a Consensus Conference?] Australia's first consensus conference on Gene Technology in the Food Chain. 1999</ref><ref>[http://www.ethicaltools.info/content/ET4%20Manual%20CC%20(Binnenwerk%2040p).pdf Consensus Conference Manual] Annika P. Nielsen et al,  The Hague, 2006</ref> בשוויץ גופים אלה נקראים פורוםציבורי (PubliForum).<ref>[http://www.publiforum.ch/framesetiex_e.htm PubliForum]</ref><ref>[http://pages.unibas.ch/ifgem/jagee%20Ingensiep%20Skorupinski.pdf Consensus Conferences -A Case study: PubliForum in Switzerland] Barbara Skorupinski, Hans Werner Ingensiep, Marc Meinhardt, Heike Baranzke,  Unit of Ethics in Biosciences, The University of Basel</ref>

==מודלים לקבלת החלטות בקונצנזוס==

==מודלים לקבלת החלטות בקונצנזוס==

==כלים לקונצנזוס==

==כלים לקונצנזוס==

===כרטיסים צבעוניים===

===כרטיסים צבעוניים===

כמה גופים לקבלת החלטות בקונצנזוס משתמשים בכרטיסים צבועיניים כדי להאיץ ולהקל על תהליך הקונצנזוס. לרוב, כל חבר מקבל 3 כרטיסים: אדום, צהוב וירוק. ניתן להרים את הכרטיסים במהלך התהליך כדי לתת אות על דעתו של המשתתף. ניתן להשתמש בכרטיסים הן במהלך הדיון, והן במהלך הקריאה לקונצזנוס, ולתת להם משמעות שונה במהלך התלויה בשלב התהליך בו משתשים בהם.<ref name = ""NWCoop" /><ref>[http://www.cohousing.ca/consensus.htm The Consensus Decision Process in Cohousing] Canadian Cohousing Network</ref>  

כמה גופים לקבלת החלטות בקונצנזוס משתמשים בכרטיסים צבועיניים כדי להאיץ ולהקל על תהליך הקונצנזוס. לרוב, כל חבר מקבל 3 כרטיסים: אדום, צהוב וירוק. ניתן להרים את הכרטיסים במהלך התהליך כדי לתת אות על דעתו של המשתתף. ניתן להשתמש בכרטיסים הן במהלך הדיון, והן במהלך הקריאה לקונצנזוס, ולתת להם משמעות שונה במהלך התלויה בשלב התהליך בו משתשים בהם.<ref name = ""NWCoop" /><ref>[http://www.cohousing.ca/consensus.htm The Consensus Decision Process in Cohousing] Canadian Cohousing Network</ref>  

משמעות הכרטיסים הצבעוניים היא:

משמעות הכרטיסים הצבעוניים היא:

* '''אדום''': במהלך דיון, משתמשים בכרטיס אדום כדי לסמל הפרת נקודה בתהליך בפרוצזדורה כמו זיהוי של דיון שאינו בנושא הדיון, דוברים שעוברים על מסגרת הזמן המותר, או הפרות אחרות. בזמן קריאה לקונצנזוס הכרטיס האדום מסמן התנגדות של חבר הקבוצה (לרוב "התנגדות עקרונית") להצעה הנידונה. כאשר חבר או חברים משתמשים בכרטיס אדום, יש עליהם אחריות לעבוד עם התומכים כדי למצוא פתרון שישביע את רצון כל החברים.  

* '''אדום''': במהלך דיון, משתמשים בכרטיס אדום כדי לסמל הפרת נקודה בתהליך בפרוצזדורה כמו זיהוי של דיון שאינו בנושא הדיון, דוברים שעוברים על מסגרת הזמן המותר, או הפרות אחרות. בזמן קריאה לקונצנזוס הכרטיס האדום מסמן התנגדות של חבר הקבוצה (לרוב "התנגדות עקרונית") להצעה הנידונה. כאשר חבר או חברים משתמשים בכרטיס אדום, יש עליהם אחריות לעבוד עם התומכים כדי למצוא פתרון שישביע את רצון כל החברים.  

* '''צהוב''': בשלב הדיון, הכרטיס הצהוב משמש כדי לסמן שהחבר נושא הכרטיס יכול להבהיר נקודה או לענות על שאלה שהוצגה. בזמן קריאה לקונצנזוס, כרטיס צהוב מסמל "הליכה הצידה" מההצעה או כדי לציין הסתייגות מההצעה באופן רשמי.  

* '''צהוב''': בשלב הדיון, הכרטיס הצהוב משמש כדי לסמן שהחבר נושא הכרטיס יכול להבהיר נקודה או לענות על שאלה שהוצגה. בזמן קריאה לקונצנזוס, כרטיס צהוב מסמל "הליכה הצידה" מההצעה או כדי לציין הסתייגות מההצעה באופן רשמי.  

* '''ירוק''': חבר קבוצה יכול להשתמש בכרטיס ירוק בזמן דיון כדי לצרף את עצמו לרשימת הדוברים. בזמן קריאה לקונצזנוס, הכרטיס הירוק מסמל הסכמה.  

* '''ירוק''': חבר קבוצה יכול להשתמש בכרטיס ירוק בזמן דיון כדי לצרף את עצמו לרשימת הדוברים. בזמן קריאה לקונצנזוס, הכרטיס הירוק מסמל הסכמה.  

כמה גופים לקבלת החלטות משתמשים בשיטת הכרטיסים באופן שונה ומוסיפים לה צבעים, כמו כתום כדי לסמן הסתייגות שאינה חוסמת, חזקה יותר מהליכה הצידה.<ref>[http://www.mosaic-commons.org/node/44 Color Cards] Mosaic Commons</ref>

כמה גופים לקבלת החלטות משתמשים בשיטת הכרטיסים באופן שונה ומוסיפים לה צבעים, כמו כתום כדי לסמן הסתייגות שאינה חוסמת, חזקה יותר מהליכה הצידה.<ref>[http://www.mosaic-commons.org/node/44 Color Cards] Mosaic Commons</ref>