שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''עלויות ציבוריות, ורווחים פרטיים''' (Communized Costs, Privatized Profits). הם מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או פירמות, בעוד שחלק ניכר מהעלוית זה מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים. המונח נטבע על ידי הביולוג [[גארת הארדין]] בשנת 1985. והוא מכונה גם משחק כפל ה-C וה-P או CC-PP. | + | '''עלויות ציבוריות, ורווחים פרטיים''' (Communized Costs, Privatized Profits). הם מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או פירמות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים. המונח נטבע על ידי הביולוג [[גארת הארדין]] בשנת 1985. והוא מכונה גם משחק כפל ה-C וה-P או CC-PP. |
| | | |
− | מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - זו של [[רכוש ציבורי]] יחד עם זו של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. | + | מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - זה של [[רכוש ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. |
| | | |
| דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות מתחומים של [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מיזמי סמים, ואפילו טרור. | | דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות מתחומים של [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מיזמי סמים, ואפילו טרור. |
שורה 18: |
שורה 18: |
| [[סיכון מוסרי]] הוא דוגמה לעלויות ציבוריות המוטלות על הציבור. בעת תקופת גאות בבורסה, קיים ציבור של בנקאים, מנהלים וברוקרים הלוקחים סיכונים גדלים והולכים וגורפים רווחים נאים. כאשר יש קריסה פיננסית, פונים לממשלה כדי שזו תציל את הכלכלה, ותמנה קריסה של בנקים וגופים פיננסיים. | | [[סיכון מוסרי]] הוא דוגמה לעלויות ציבוריות המוטלות על הציבור. בעת תקופת גאות בבורסה, קיים ציבור של בנקאים, מנהלים וברוקרים הלוקחים סיכונים גדלים והולכים וגורפים רווחים נאים. כאשר יש קריסה פיננסית, פונים לממשלה כדי שזו תציל את הכלכלה, ותמנה קריסה של בנקים וגופים פיננסיים. |
| | | |
− | ניתן להרחיב טענה זו לגבי זגזוג של האליטה הכלכלית בין תמיכה בצעדי מדיניות כלכלית לפי המצב של [[מחזור העסקים]]. כאשר השוק בעליה ויש גריפה של רווחים, בעלי הון וכוחות אחרים באליטה הכלכלית (כמו עיתונאים בכירים, פקידים הצפויים להיות מנהלים בכירים ומנהלי פירמות) תומכים במדיניות "קפיטליטסית" של אי התערבות, הפרטה, והקטנת מיסים, כך שהרווחים זורמים לבעלי המניות, למנהלים בכירים, לברוקרים ולמנהלי קרנות וכו'. כאשר מתרחש מיתון או קריסה כלכלית תומכים אותם אנשים במדיניות כלכלית הפוכה של הלאמה, התערבות המדינה במשק, סבסוד של בנקים, וכו'. | + | ניתן להרחיב טענה זו לגבי זגזוג של האליטה הכלכלית בין תמיכה בצעדי מדיניות כלכלית לפי המצב של [[מחזור העסקים]]. כאשר השוק בעליה ויש גריפה של רווחים, בעלי הון וכוחות אחרים באליטה הכלכלית (כמו עיתונאים בכירים, פקידים הצפויים להיות מנהלים בכירים ומנהלי פירמות) תומכים במדיניות "קפיטליסטית" של אי התערבות, הפרטה, והקטנת מיסים, כך שהרווחים זורמים לבעלי המניות, למנהלים בכירים, לברוקרים ולמנהלי קרנות וכו'. כאשר מתרחש מיתון או קריסה כלכלית תומכים אותם אנשים במדיניות כלכלית הפוכה של הלאמה, התערבות המדינה במשק, סבסוד של בנקים, וכו'. |
| | | |
| ===לובי פוליטי=== | | ===לובי פוליטי=== |
שורה 29: |
שורה 29: |
| * מספר מועט של חברות (תחרות בין מעטים), כאשר יש לדוגמה 5 חברות כל חברה יכולה לזהות בברור את הרווח שלה מקיום של לובי פוליטי והתרומה שלה לנושא ברורה. לעומת זאת בקרב הציבור יש בעיה של [[רכוש ציבורי]] - אנשים רבים היו נהנים מקיום של לובי פוליטי נגדי לתעשיית הרכב לדוגמה, אבל התרומה של כל אדם בודד היא מטעה, ויש אינטרס לכך שאחרים יתרמו כספית ועל ידי מאמץ ללובי, ולא הפרט עצמו. | | * מספר מועט של חברות (תחרות בין מעטים), כאשר יש לדוגמה 5 חברות כל חברה יכולה לזהות בברור את הרווח שלה מקיום של לובי פוליטי והתרומה שלה לנושא ברורה. לעומת זאת בקרב הציבור יש בעיה של [[רכוש ציבורי]] - אנשים רבים היו נהנים מקיום של לובי פוליטי נגדי לתעשיית הרכב לדוגמה, אבל התרומה של כל אדם בודד היא מטעה, ויש אינטרס לכך שאחרים יתרמו כספית ועל ידי מאמץ ללובי, ולא הפרט עצמו. |
| * אי סימטריה במידע - בעוד הפירמות מודעות לרווח שנוצר על ידי הפעילות שלהן. הציבור בדרך כלל אינו מודע לתשלום שהוא מבצע, לקיום הבעיה או למי נהנה ממנה. כאשר יש השהיות בתשלום ומחסור במידע ברור הקושר בין מזהמים לפגיעה, קל יותר לנסות לפנות לאפיק של תיקון חלקי ופרטי (לדוגמה קניית מים מינרליים) מאשר לאפיק של מאבק ציבורי לתיקון המצב. | | * אי סימטריה במידע - בעוד הפירמות מודעות לרווח שנוצר על ידי הפעילות שלהן. הציבור בדרך כלל אינו מודע לתשלום שהוא מבצע, לקיום הבעיה או למי נהנה ממנה. כאשר יש השהיות בתשלום ומחסור במידע ברור הקושר בין מזהמים לפגיעה, קל יותר לנסות לפנות לאפיק של תיקון חלקי ופרטי (לדוגמה קניית מים מינרליים) מאשר לאפיק של מאבק ציבורי לתיקון המצב. |
− | * קשרי הון-שלטון, קשרים בין ההון לעיתונות, קשרים בין ההון לאקדמיה - קל לבעלי מפעלים מזהמים לדוגמה לממן קמפיין בחירות של מומעמד בפריימריס, או למפלגה. באותה מידה יש להם קשרים לעיתונות על ידי פרסום או בעלות חלקית בעיתון. הם ממנים גם מחקרים של מומחים שונים באקדמיה שאמורים לתת המלצות בתחום המדיניות הציבורית. | + | * קשרי הון-שלטון, קשרים בין ההון לעיתונות, קשרים בין ההון לאקדמיה - קל לבעלי מפעלים מזהמים לדוגמה לממן קמפיין בחירות של מועמד בפריימריס, או למפלגה. באותה מידה יש להם קשרים לעיתונות על ידי פרסום או בעלות חלקית בעיתון. הם ממנים גם מחקרים של מומחים שונים באקדמיה שאמורים לתת המלצות בתחום המדיניות הציבורית. |
| * קיום של לולאת משוב. דבר זה הוא חלק מ[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או חלק מ[[נעילה טכנולוגית]]. בגלל הקיום של משחק CC-PP נהנים חלק מהשחקנים מרווח משמעותי. בהתאם לכך הם יכולים להפנות חלק מהרווחים האלה כדי להגדיל או לכל הפחות לשמר על קיומו של משחק זה. | | * קיום של לולאת משוב. דבר זה הוא חלק מ[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או חלק מ[[נעילה טכנולוגית]]. בגלל הקיום של משחק CC-PP נהנים חלק מהשחקנים מרווח משמעותי. בהתאם לכך הם יכולים להפנות חלק מהרווחים האלה כדי להגדיל או לכל הפחות לשמר על קיומו של משחק זה. |
| | | |
שורה 35: |
שורה 35: |
| רווחים עצומים יכולים לזרום לגופים כלכליים שמבצעים "משחקי" CC-PP, כך ששכיחותן הרבה אינה מפתיעה. לא מפתיע גם שתרומות פוליטיות נדיבות ניתנות מטעם מארגני משחקי הCC-PP. כל זה הוא חוקי לחלוטין. רווחים עצומים בגודלם מתקיימים מעבר לגבול החוקיות. | | רווחים עצומים יכולים לזרום לגופים כלכליים שמבצעים "משחקי" CC-PP, כך ששכיחותן הרבה אינה מפתיעה. לא מפתיע גם שתרומות פוליטיות נדיבות ניתנות מטעם מארגני משחקי הCC-PP. כל זה הוא חוקי לחלוטין. רווחים עצומים בגודלם מתקיימים מעבר לגבול החוקיות. |
| | | |
− | נוכלות אחת לדוגמה שנחשפה בארצות הבראית כללה ערבוב של פסולת רעילה ([[PCB]]) עם דלק רגיל והסעתו במיכליות לקנדה, מקום בו נמכר לבעלי מכוניות תמימים. נאמר שהמאפיה היתה מעורבת במיזם זה, ונראה שהפשע המאורגן מעורב בעוד הרבה "עסקים" דומים בתחום הטיפול בפסולות. | + | נוכלות אחת לדוגמה שנחשפה בארצות הברית כללה ערבוב של פסולת רעילה ([[PCB]]) עם דלק רגיל והסעתו במיכליות לקנדה, מקום בו נמכר לבעלי מכוניות תמימים. נאמר שהמאפיה היתה מעורבת במיזם זה, ונראה שהפשע המאורגן מעורב בעוד הרבה "עסקים" דומים בתחום הטיפול בפסולות. |
| | | |
| ===מינוף ללא ערבויות=== | | ===מינוף ללא ערבויות=== |