שינויים

   

   

===גישת שיווי משקל===

===גישת שיווי משקל===

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנציאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימפולסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנציאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמיניסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1\N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N  (לוקאס 1981).  

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1\N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N  (לוקאס 1981).  

* מחזור הגל של קונדרטיפ (Kondratieff wave)  -כל 45-60 שנה על שמו של Nikolai Kondratieff

* מחזור הגל של קונדרטיפ (Kondratieff wave)  -כל 45-60 שנה על שמו של Nikolai Kondratieff

* מחזור פורסטר (Forrester cycles) - כל 200 שנה - שהוצע על ידי [[ג'י פורסטר]].  

* מחזור פורסטר (Forrester cycles) - כל 200 שנה - שהוצע על ידי [[ג'י פורסטר]].  

* מחזור הציבילזיציות של טופלר (Toffler civilisation cycles ) - כל 1000-2000 שנה - שהוצע על ידי [[אלווין טופלר]].  

* מחזור הציביליזציות של טופלר (Toffler civilisation cycles ) - כל 1000-2000 שנה - שהוצע על ידי [[אלווין טופלר]].  

==מחזור ג'וגלר==

==מחזור ג'וגלר==

מחזור ג'וגלר, שלפעמים כשעוסקים במחזור עסקים הכוונה היא בעיקר עליו, מציע כי שגשוג כלכלי והתאוששות קשורים לעליה בפריון העבודה, בבטחון הצרכנים, בביקוש המצרפי ובמחירים. במחזורים לפני מלחמת העולם השנייה, או זה שהיה בסוף שנות ה-90 בארצות הברית, תקופות הצמיחה נגמרו בסופו של דבר ב[[כשל שוק]] של השקעות ספוקלטביות שנבנו על סמך בועה של ביטחון שבסופו של דבר התפוצצה. במחזורים אלה, תקופות של קפאון או התכווצות משקפות התמוטטות של יוזמות שכשלו כאשר משאבים מועברים בידי השוק מכחות פחות יצרניים לאלו שהם בעלי פריון גבוה יותר. מחזורים בין 1945 ל-1990 בארצות הברית היו בדרך כלל מוגבלים יותר והתקיימו בעקבות אירועים פוליטיים כמ מדיניות פיסקלית או מדיניות מוניטרית. ייצוב אוטומי בעקבות תקציב הממשלה עזר לשבור את המחזור אפילו ללא פעולה מודעת של מקבלי ההחלטות.  

מחזור ג'וגלר, שלפעמים כשעוסקים במחזור עסקים הכוונה היא בעיקר עליו, מציע כי שגשוג כלכלי והתאוששות קשורים לעליה בפריון העבודה, בבטחון הצרכנים, בביקוש המצרפי ובמחירים. במחזורים לפני מלחמת העולם השנייה, או זה שהיה בסוף שנות ה-90 בארצות הברית, תקופות הצמיחה נגמרו בסופו של דבר ב[[כשל שוק]] של השקעות ספקולטיביות שנבנו על סמך בועה של ביטחון שבסופו של דבר התפוצצה. במחזורים אלה, תקופות של קפאון או התכווצות משקפות התמוטטות של יוזמות שכשלו כאשר משאבים מועברים בידי השוק מכוחות פחות יצרניים לאלו שהם בעלי פריון גבוה יותר. מחזורים בין 1945 ל-1990 בארצות הברית היו בדרך כלל מוגבלים יותר והתקיימו בעקבות אירועים פוליטיים כמ מדיניות פיסקלית או מדיניות מוניטרית. ייצוב אוטומי בעקבות תקציב הממשלה עזר לשבור את המחזור אפילו ללא פעולה מודעת של מקבלי ההחלטות.  

כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" " decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.  

כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" "decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.  

==השקפת האסכולה האוסטרית==

==השקפת האסכולה האוסטרית==

התאוריה של מיכאל קליצקי ותאוריות דומות של מחזור עסקים על בסיס פוליטי, שפותחו על ידי מרקסיסטים מאשימים את הממשלה במחזורי העסקים. קליצקי טען כי שום ממשלה דמוקרטית במערכת קפיטליסטית לא תאפשר את הקיום של תעסוקה מלאה, ולכן מיתונים יגרמו בעקבות החלטות פוליטיות. תעסוקה מלאה לאורך זמן רב תגרום לעליית כוח המיקוח של העובדים מול ההון כדי לאפשר להם יותר כוח ניהולי, פחות שעות עבודה ושכר גבוה יותר ופחות מקרים של ביצוע עבודה ללא תשלום, דבר שעלול לפגוע במעמד הפוליטי של בעלי העסקים ואולי גם ברווחים שלהם (קליצקי טען כי התאוריה לא תקפה במסגרת משטר פשיסטי שישתמש בכוח ישיר כדי להרוס את כוחם של הפועלים).  

התאוריה של מיכאל קליצקי ותאוריות דומות של מחזור עסקים על בסיס פוליטי, שפותחו על ידי מרקסיסטים מאשימים את הממשלה במחזורי העסקים. קליצקי טען כי שום ממשלה דמוקרטית במערכת קפיטליסטית לא תאפשר את הקיום של תעסוקה מלאה, ולכן מיתונים יגרמו בעקבות החלטות פוליטיות. תעסוקה מלאה לאורך זמן רב תגרום לעליית כוח המיקוח של העובדים מול ההון כדי לאפשר להם יותר כוח ניהולי, פחות שעות עבודה ושכר גבוה יותר ופחות מקרים של ביצוע עבודה ללא תשלום, דבר שעלול לפגוע במעמד הפוליטי של בעלי העסקים ואולי גם ברווחים שלהם (קליצקי טען כי התאוריה לא תקפה במסגרת משטר פשיסטי שישתמש בכוח ישיר כדי להרוס את כוחם של הפועלים).  

בשנים האחרונות, תומכים של תאוריית "מחזור העסקים האלקטורלי" טענו כי פוליטיקאים מכהנים מעודדים שגשוג לפני הבחירות כדי לשפר את הסיכוי שלהם להבחר מחדש - ולדחות את התשלום של דבר זה (בצורה של מיתון) לאחר הבחירות.

בשנים האחרונות, תומכים של תאוריית "מחזור העסקים האלקטורלי" טענו כי פוליטיקאים מכהנים מעודדים שגשוג לפני הבחירות כדי לשפר את הסיכוי שלהם להיבחר מחדש - ולדחות את התשלום של דבר זה (בצורה של מיתון) לאחר הבחירות.

==ראו גם==

==ראו גם==