שורה 9: |
שורה 9: |
| קצב ההפקה של [[באר נפט|באר נפט]] בודדת הולך ויורד עם השנים עקב ירידה בלחץ הבאר, תכולת מים גבוהה יותר בנפט והיבטים נוספים. בעקבות כך קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה עולה קצב ההפקה בעקבות קידוח של הבארות הגדולות בשדה. בהמשך התפוקה מתייצבת כאשר יש ירידה בבארות הגדולות שמקוזזת עם פיתוח בארות חדשות קטנות יותר. היכולת של הבארות הקטנות לפצות על הירידה בתפוקת הבארות הגדולות הולכת ונשחקת, עד שמגיעים לשיא תפוקה של השדה, ולאחר מכן רואים ירידה בתפוקת השדה. היבט זה נכון גם לגבי שדות [[גז טבעי]]. | | קצב ההפקה של [[באר נפט|באר נפט]] בודדת הולך ויורד עם השנים עקב ירידה בלחץ הבאר, תכולת מים גבוהה יותר בנפט והיבטים נוספים. בעקבות כך קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה עולה קצב ההפקה בעקבות קידוח של הבארות הגדולות בשדה. בהמשך התפוקה מתייצבת כאשר יש ירידה בבארות הגדולות שמקוזזת עם פיתוח בארות חדשות קטנות יותר. היכולת של הבארות הקטנות לפצות על הירידה בתפוקת הבארות הגדולות הולכת ונשחקת, עד שמגיעים לשיא תפוקה של השדה, ולאחר מכן רואים ירידה בתפוקת השדה. היבט זה נכון גם לגבי שדות [[גז טבעי]]. |
| | | |
− | ברמת הההיצע של מדינה או של העולם כולו יש השפעות נוספות המשפיעות על קצב ההפקה של הנפט כמו קצב הגילוי של שדות חדשים, [[החזר אנרגטי]] יורד של שדות חדשים, מגבלות כספיות על ההפקה, שינויי מחירים, [[שינויים טכנולוגיים]] בהפקה, סכסוכים, הסכמי [[קרטל]] ו[[השפעות גאופוליטיות של נפט|השפעות מדיניות נוספות]]. כל הגורמים האלה יחד משפיעים על קצב הפקת הנפט. כאשר מסתכלים על מדינות בודדות רואים כיצד מגמות אלה יצרו עקומת פעמון כללית המופרעת על ידי השפעות זמניות שונות (כמו לדוגמה שינוי טכנולוגי שמאפשר לשאוב יותר נפט מכל באר, או מלחמות). מספר מדינות כבר עברו את שיא התפוקה שלהן וכך הדבר גם לגבי מספר שדות נפט גדולים כמו מאגר הנפט הגדול בים הצפוני. הטענה של שיא תפוקת הנפט העולמית היא שתהליך הכללי בעולם הוא של עקומה דומה. ראשית עליה, לאחר מכן מישור ולבסוף ירידה, זאת עקב [[החזר אנרגטי]] יורד. כמובן שתהליך זה אינו חייב להיות מונוטוני בגלל היבטים כמו מלחמות, הזרמת כספים לתחום ההפקה, שינויים טכנולוגיים, הפקת מוצרים דומים כמו [[פצלי גז]] או [[פצלי נפט]] ועוד. | + | ברמת ההיצע של מדינה או של העולם כולו יש השפעות נוספות המשפיעות על קצב ההפקה של הנפט כמו קצב הגילוי של שדות חדשים, [[החזר אנרגטי]] יורד של שדות חדשים, מגבלות כספיות על ההפקה, שינויי מחירים, [[שינויים טכנולוגיים]] בהפקה, סכסוכים, הסכמי [[קרטל]] ו[[השפעות גאופוליטיות של נפט|השפעות מדיניות נוספות]]. כל הגורמים האלה יחד משפיעים על קצב הפקת הנפט. כאשר מסתכלים על מדינות בודדות רואים כיצד מגמות אלה יצרו עקומת פעמון כללית המופרעת על ידי השפעות זמניות שונות (כמו לדוגמה שינוי טכנולוגי שמאפשר לשאוב יותר נפט מכל באר, או מלחמות). מספר מדינות כבר עברו את שיא התפוקה שלהן וכך הדבר גם לגבי מספר שדות נפט גדולים כמו מאגר הנפט הגדול בים הצפוני. הטענה של שיא תפוקת הנפט העולמית היא שתהליך הכללי בעולם הוא של עקומה דומה. ראשית עליה, לאחר מכן מישור ולבסוף ירידה, זאת עקב [[החזר אנרגטי]] יורד. כמובן שתהליך זה אינו חייב להיות מונוטוני בגלל היבטים כמו מלחמות, הזרמת כספים לתחום ההפקה, שינויים טכנולוגיים, הפקת מוצרים דומים כמו [[פצלי גז]] או [[פצלי נפט]] ועוד. |
| | | |
| הביקוש לנפט בעולם הוא [[מוצר קשיח]] בטווח הקצר. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30% מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה והתובלה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור. השפעות נוספות של נפט הן לשם גידול [[חקלאות תעשייתית|מזון בשיטות תעשייתיות]] כמו הכנת [[חומרי הדברה]] וכרייה ועיבוד של [[חומרי גלם]] ל[[דשן כימי]]. | | הביקוש לנפט בעולם הוא [[מוצר קשיח]] בטווח הקצר. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30% מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה והתובלה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור. השפעות נוספות של נפט הן לשם גידול [[חקלאות תעשייתית|מזון בשיטות תעשייתיות]] כמו הכנת [[חומרי הדברה]] וכרייה ועיבוד של [[חומרי גלם]] ל[[דשן כימי]]. |
שורה 37: |
שורה 37: |
| פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים. | | פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים. |
| | | |
− | התאוריה של האברט מתייחסת ל[[נפט]] קונבנציונילי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכנויות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - [[נפט |נפט קונבציונילי]], [[פצלי נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]]. | + | התאוריה של האברט מתייחסת ל[[נפט]] קונבנציונילי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכנויות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - [[נפט |נפט קונבציונלי]], [[פצלי נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]]. |
| | | |
| ==היצע הנפט== | | ==היצע הנפט== |
שורה 46: |
שורה 46: |
| | | |
| ===מאגרי נפט=== | | ===מאגרי נפט=== |
− | מאגרים קונבנציולים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref> | + | מאגרים קונבנציונלים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref> |
| | | |
| רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות. | | רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות. |
שורה 52: |
שורה 52: |
| הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו. | | הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו. |
| | | |
− | רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80 מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר. | + | רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80 מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר. |
| | | |
| הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/> | | הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/> |
| | | |
− | בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קובנציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית. <ref name="Owenn2010"/> | + | בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית. <ref name="Owenn2010"/> |
| | | |
| ===חיפוש וגילוי של שדות נפט=== | | ===חיפוש וגילוי של שדות נפט=== |
| קצב הגילוי של בארות נפט חדשות הוא המגבלה הראשונה על קצב ההפקה. מבחינה טכנית ניתן להפיק יותר ויותר נפט, אבל אם קצב הפקת הנפט גדול מקצב הגילוי, אזי מלאי הנפט הולכים ויורדים, כך שלא ניתן להתמיד בכך לאורך זמן. | | קצב הגילוי של בארות נפט חדשות הוא המגבלה הראשונה על קצב ההפקה. מבחינה טכנית ניתן להפיק יותר ויותר נפט, אבל אם קצב הפקת הנפט גדול מקצב הגילוי, אזי מלאי הנפט הולכים ויורדים, כך שלא ניתן להתמיד בכך לאורך זמן. |
| | | |
− | כמו כן בגלל סיבות טכניות ואנרגטיות אם קצב ההפקה גדול יותר מקצב הגילוי פרוש הדבר שהעלות האנרגטית והכלכלית של הפקת נפט תעלה (ראו הסבר בהמשך).הפקת הנפט כיום מבוססת על התרומה של שדות הנפט הגדולים ביותר שמפיקים נפט כבר כמה עשורים, ושנתגלו לפני 50 שנה ויותר. לדוגמה שדה הנפט בים הצפוני בגודל של כ 60 מיליארד חביות הוא שדה הנפט הגדול ביותר שנתגלה ב-50 השנים האחרונות. [http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf] | + | כמו כן בגלל סיבות טכניות ואנרגטיות אם קצב ההפקה גדול יותר מקצב הגילוי פרוש הדבר שהעלות האנרגטית והכלכלית של הפקת נפט תעלה (ראו הסבר בהמשך). הפקת הנפט כיום מבוססת על התרומה של שדות הנפט הגדולים ביותר שמפיקים נפט כבר כמה עשורים, ושנתגלו לפני 50 שנה ויותר. לדוגמה שדה הנפט בים הצפוני בגודל של כ 60 מיליארד חביות הוא שדה הנפט הגדול ביותר שנתגלה ב-50 השנים האחרונות. [http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf] |
| | | |
| [[קובץ:Oil discoveris.png|ממוזער|שמאל|450px|הפער הגדל בין גילוי של רזרבות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם [[משק האנרגיה העולמי|הגידול בצריכת האנרגיה לנפש]] ו[[גידול האוכלוסייה]], כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת. שיא הגילוי של רזרבות נפט בשנה היה כ-60 מיליארד חביות בשנה, בשנות 60. מאז יש מגמת ירידה על פני -50 שנה, למרות מחירי נפט ואנרגיה גבוהים יותר שמעודדים עוד חיפושים.]] | | [[קובץ:Oil discoveris.png|ממוזער|שמאל|450px|הפער הגדל בין גילוי של רזרבות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם [[משק האנרגיה העולמי|הגידול בצריכת האנרגיה לנפש]] ו[[גידול האוכלוסייה]], כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת. שיא הגילוי של רזרבות נפט בשנה היה כ-60 מיליארד חביות בשנה, בשנות 60. מאז יש מגמת ירידה על פני -50 שנה, למרות מחירי נפט ואנרגיה גבוהים יותר שמעודדים עוד חיפושים.]] |
שורה 77: |
שורה 77: |
| קצב ההפקה השנתי של שדה נפט טיפוסי דומה באופן כללי לעקומת פעמון. קצב ההפקה עולה בדרך כלל במהירות בתחילת חיי השדה, כתלות בקצב הפיתוח של בארות-שאיבה חדשות. ככל שבונים יותר בארות כן ניתן להגדיל את הקצב. עם זאת קצב ההפקה של באר נפט תלוי גם בלחץ הפנימי של הבאר. ככל שבונים יותר בארות בשדה נתון כך יש ירידה מהירה יותר של הלחץ דבר שמוריד את התפוקה של השדה. | | קצב ההפקה השנתי של שדה נפט טיפוסי דומה באופן כללי לעקומת פעמון. קצב ההפקה עולה בדרך כלל במהירות בתחילת חיי השדה, כתלות בקצב הפיתוח של בארות-שאיבה חדשות. ככל שבונים יותר בארות כן ניתן להגדיל את הקצב. עם זאת קצב ההפקה של באר נפט תלוי גם בלחץ הפנימי של הבאר. ככל שבונים יותר בארות בשדה נתון כך יש ירידה מהירה יותר של הלחץ דבר שמוריד את התפוקה של השדה. |
| | | |
− | לאורך זמן ההפקת הנפט מבאר בודדת, עולה שיעור המים בנפט. לדוגמה, בשנים הראשונות ניתן לשאוב נפט "טהור" בעוד שלקראת סוף תקופת התפעול של שדה נפט ישן, כ-90% או יותר מהנוזל ששואבים מורכב ממים, דבר שמוריד את קצב ההפקה בבאר זו ב-90% או יותר. כמו כמו לגבי כל באר יש ירידה בלחץ הנפט או הגז - בתחילה הלחץ גדול, והגז או הנפט פורצים מבטן האדמה בכוחות עצמם, עם הזמן יש צורך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בשאיבה.בגלל שיקולים אלה של ירידה בלחץ הנפט והגז ובגלל נוכחות של נוזלים אחרים בנפט, בנקודה מסויימת בזמן היבטים אלה מהווים את ההשפעה המרכזית על פרופיל ההפקה: השדה עובר את המקסימום שלו וקצב ההפקה העתידי הולך ויורד ככל ששואבים יותר נפט זהו הפרופיל הכללי שמתאים לכל שדה נפט בודד.<ref name="Zittel_2012">[http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf | + | לאורך זמן הפקת הנפט מבאר בודדת, עולה שיעור המים בנפט. לדוגמה, בשנים הראשונות ניתן לשאוב נפט "טהור" בעוד שלקראת סוף תקופת התפעול של שדה נפט ישן, כ-90% או יותר מהנוזל ששואבים מורכב ממים, דבר שמוריד את קצב ההפקה בבאר זו ב-90% או יותר. כמו כמו לגבי כל באר יש ירידה בלחץ הנפט או הגז - בתחילה הלחץ גדול, והגז או הנפט פורצים מבטן האדמה בכוחות עצמם, עם הזמן יש צורך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בשאיבה.בגלל שיקולים אלה של ירידה בלחץ הנפט והגז ובגלל נוכחות של נוזלים אחרים בנפט, בנקודה מסויימת בזמן היבטים אלה מהווים את ההשפעה המרכזית על פרופיל ההפקה: השדה עובר את המקסימום שלו וקצב ההפקה העתידי הולך ויורד ככל ששואבים יותר נפט זהו הפרופיל הכללי שמתאים לכל שדה נפט בודד.<ref name="Zittel_2012">[http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf |
| Feasible Futures for the Common Good. Energy Transition Paths in a Period of Increasing Resource Scarcities, | | Feasible Futures for the Common Good. Energy Transition Paths in a Period of Increasing Resource Scarcities, |
| ],Werner Zittel, Ludwig-Bölkow-Systemtechnik GmbH, March 2012, Munich </ref> | | ],Werner Zittel, Ludwig-Bölkow-Systemtechnik GmbH, March 2012, Munich </ref> |
שורה 91: |
שורה 91: |
| עם הזמו כל שדה נפט בודד מגיע לשיא שלו ומתחיל לרדת. כאשר קצב ההפקה של שדות חדשים לא יכול לפצות על קצב ההפקה היורד של השדות הישנים יותר, האיזור כולו מגיע לשיא תפוקה, ומתחיל תהליך ירידה כללי ירידת ההפקה באיזור. | | עם הזמו כל שדה נפט בודד מגיע לשיא שלו ומתחיל לרדת. כאשר קצב ההפקה של שדות חדשים לא יכול לפצות על קצב ההפקה היורד של השדות הישנים יותר, האיזור כולו מגיע לשיא תפוקה, ומתחיל תהליך ירידה כללי ירידת ההפקה באיזור. |
| | | |
− | ניתן לסכם את הדבר הזה לפי קירובים לאיזורי נפט לפי מדינות (אם כי דבר זה הוא בעיקר בגלל זמינות מידע ולעיתים הוא מסורבל בגלל פיצול איזור הנפט בין כמה מדינות). לדוגמה אוסטריה וגרמניה עברו את שיא תפוקת הנפט שלהם ב-1955 וב-1967 בהתאמה. הפקת הנפט הקוונציונלי בארצות הברית הגיע לשיא בשנת 1970, כאשר הפקת הנפט בטקסס הגיע לשיא, כיום הפקת הנפט ב-48 המדינות היבשת המרכזית של ארצות הברית נעשה ברמה של שנות -1940<ref name="Zittel_2012"/> | + | ניתן לסכם את הדבר הזה לפי קירובים לאיזורי נפט לפי מדינות (אם כי דבר זה הוא בעיקר בגלל זמינות מידע ולעיתים הוא מסורבל בגלל פיצול איזור הנפט בין כמה מדינות). לדוגמה אוסטריה וגרמניה עברו את שיא תפוקת הנפט שלהם ב-1955 וב-1967 בהתאמה. הפקת הנפט הקונבנציונלי בארצות הברית הגיע לשיא בשנת 1970, כאשר הפקת הנפט בטקסס הגיע לשיא, כיום הפקת הנפט ב-48 המדינות היבשת המרכזית של ארצות הברית נעשה ברמה של שנות -1940<ref name="Zittel_2012"/> |
| | | |
| יש המערבבים נתונים של הפקה או עתודות של נפט קונבנציונלי עם נתונים שמכילים "נוזלי נפט" שמגיעים ממקורות שונים כמו שאיבת בארות [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]] שגורמים לעליה זמנית בנפט המופק בארצות הברית. אולם נתונים אלה יותר מבלבלים מאשר מסייעים בגלל שגם מקורות אלה תלויים בסופו של דבר במגבלות דומות בתחומי ההפקה שלהם. | | יש המערבבים נתונים של הפקה או עתודות של נפט קונבנציונלי עם נתונים שמכילים "נוזלי נפט" שמגיעים ממקורות שונים כמו שאיבת בארות [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]] שגורמים לעליה זמנית בנפט המופק בארצות הברית. אולם נתונים אלה יותר מבלבלים מאשר מסייעים בגלל שגם מקורות אלה תלויים בסופו של דבר במגבלות דומות בתחומי ההפקה שלהם. |
שורה 102: |
שורה 102: |
| כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך. | | כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך. |
| | | |
− | קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך הEROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים" , יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פרושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ונארגטית. | + | קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך הEROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים" , יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פרושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית. |
| | | |
− | סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם הההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פרוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה. | + | סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פרוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה. |
| | | |
| מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים. | | מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים. |
שורה 110: |
שורה 110: |
| ===מקורות בלתי קונבנציונאליים === | | ===מקורות בלתי קונבנציונאליים === |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פצלי גז]], [[פצלי נפט]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פצלי גז]], [[פצלי נפט]]}} |
− | מקורות בלתי קונבנציונאליים כמו נפט גולמי כבד, [[פצלי נפט]], [[חולות זפת]], ו[[פצלי שמן]] לא נכללים כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone , כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונאליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי [[EROEI]] נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותםגם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של [[גזי חממה]] לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים. | + | מקורות בלתי קונבנציונאליים כמו נפט גולמי כבד, [[פצלי נפט]], [[חולות זפת]], ו[[פצלי שמן]] לא נכללים כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone , כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונאליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי [[EROEI]] נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותם גם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של [[גזי חממה]] לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים. |
| | | |
| בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונלים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ו[[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] במספר מדינות בארצות הברית. Chuck Masters, מהסקר הגיאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונאלי במזרח התיכון. | | בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונלים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ו[[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] במספר מדינות בארצות הברית. Chuck Masters, מהסקר הגיאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונאלי במזרח התיכון. |