שינויים

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב-100 ₪, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מאשר עלייה של 120 ₪ בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. התמ"ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במליון ₪ לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב-100 ₪, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מאשר עלייה של 120 ₪ בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. התמ"ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במליון ₪ לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

מחקרים מתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[שביעות רצון מחיים]] מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עשירים עקב שיפור בהכנסה. דבר זה מתחזק אם מדובר במעבר בין [[אבטלה]] לתעסוקה. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים [[אי שוויון כלכלי בינלאומי|הפערים בין המדינות]] מצטמטמים אבל [[אי שוויון כלכלי|הפערים בתוך המדינות]] גדלים.  

מחקרים מתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[שביעות רצון מחיים]] מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עשירים עקב שיפור בהכנסה. דבר זה מתחזק אם מדובר במעבר בין [[אבטלה]] לתעסוקה. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים [[אי שוויון כלכלי בינלאומי|הפערים בין המדינות]] מצטמצמים אבל [[אי שוויון כלכלי|הפערים בתוך המדינות]] גדלים.  

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצרכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.  

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצרכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.  

==אימוץ מדדים חלופיים על ידי מוסדות בעולם==

==אימוץ מדדים חלופיים על ידי מוסדות בעולם==

בשנים האחרונה החל עניין ציבורי מחודש בנושא. ארגון ה[[OECD]], [[הנציבות האירופאית]] ו[[הפרלמנט האירופי]], יחד עם [[SERI]] ו-[[WWF]] לדוגמה, אירגנו כנס בנובמבר 2007, בשם '[http://www.beyond-gdp.eu מעבר לתמ"ג, מדידה של הקידמה, עושר אמיתי, ורווחה של אומות]'.  

בשנים האחרונה החל עניין ציבורי מחודש בנושא. ארגון ה-[[OECD]], [[הנציבות האירופאית]] ו[[הפרלמנט האירופי]], יחד עם [[SERI]] ו-[[WWF]] לדוגמה, אירגנו כנס בנובמבר 2007, בשם '[http://www.beyond-gdp.eu מעבר לתמ"ג, מדידה של הקידמה, עושר אמיתי, ורווחה של אומות]'.  

===ארגון ה-OECD===

===ארגון ה-OECD===

===הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית===

===הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית===

בפברואר 2008 מינה נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, את "הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית" (Commission on the Measurement of Economic Performance and Social Progress), בראש הוועדה עמדו שני כלכלנים חתני פרס "נובל" בכלכלה, [[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[אמרטיה סן]], בנוסף כלכלה הוועדה עוד פרופסורים לכלכלה מאירופה וארצות הברית כולל זוכה פרס ה"נובל" לכלכלה [[קנת ארוו]], והוא הגוף הבולט ביותר מבחינה אקדמית שעסק בנושא זה. הוועדה מנסה לאמוד את התפקוד הכלכלי וכן את הרווחה החברתית. ההמלצות הן מעבר משיטת מדידה הממוקדת בייצור למדידה המרוכזת בתחושת רווחה וכן ב[[קיימות]] של אותה רווחה.  

בפברואר 2008 מינה נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, את "הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית" (Commission on the Measurement of Economic Performance and Social Progress), בראש הוועדה עמדו שני כלכלנים חתני פרס "נובל" בכלכלה, [[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[אמרטיה סן]], בנוסף כללה הוועדה עוד פרופסורים לכלכלה מאירופה וארצות הברית כולל זוכה פרס ה"נובל" לכלכלה [[קנת ארוו]], והוא הגוף הבולט ביותר מבחינה אקדמית שעסק בנושא זה. הוועדה מנסה לאמוד את התפקוד הכלכלי וכן את הרווחה החברתית. ההמלצות הן מעבר משיטת מדידה הממוקדת בייצור למדידה המרוכזת בתחושת רווחה וכן ב[[קיימות]] של אותה רווחה.  

דו"ח הוועדה התפרסם בשנת 2009, והוא מצביע על הכשלים השונים של התמ"ג כמדד חברתי וכלכלי. הזנחת הכלכלה הלא-כספית, הזנחת דורות העתיד והתפקוד של מערכות אקולוגייות וכן היות התמ"ג מדד של זרמים ולא של מאגרים. [http://www.stiglitz-sen-fitoussi.fr/documents/rapport_anglais.pdf דו"ח הוועדה] (292 עמודים)

דו"ח הוועדה התפרסם בשנת 2009, והוא מצביע על הכשלים השונים של התמ"ג כמדד חברתי וכלכלי. הזנחת הכלכלה הלא-כספית, הזנחת דורות העתיד והתפקוד של מערכות אקולוגיות וכן היות התמ"ג מדד של זרמים ולא של מאגרים. [http://www.stiglitz-sen-fitoussi.fr/documents/rapport_anglais.pdf דו"ח הוועדה] (292 עמודים)

==מדדים משלימים לתמ"ג בישראל==

==מדדים משלימים לתמ"ג בישראל==

חברים ב[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] קיימו הרצאות, וחילקה חומרי הסברה במשך שנים אודות הבעיות של התוצר המקומי הגולמי החל משנות ה-2000. בשנת 2008 הוקם צוות לקידום [[פרוייקט חישוב מדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל]] על ידי חישוב [[מד קידמה אמין]] לישראל. במקביל קידמה העמותה גם פרוייקט אחר - [[פרוייקט ערך]] למדידת הרווחה של קהילות בידי הקהילות עצמן (דרך חלופית שבה מודדים את הרווחה מלמטה למעלה). ביונאר 2013 הוצגו ממצאים של מדדים אלה בכנס העמותה בתל אביב.  

חברים ב[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] קיימו הרצאות, וחילקה חומרי הסברה במשך שנים אודות הבעיות של התוצר המקומי הגולמי החל משנות ה-2000. בשנת 2008 הוקם צוות לקידום [[פרוייקט חישוב מדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל]] על ידי חישוב [[מד קידמה אמין]] לישראל. במקביל קידמה העמותה גם פרוייקט אחר - [[פרוייקט ערך]] למדידת הרווחה של קהילות בידי הקהילות עצמן (דרך חלופית שבה מודדים את הרווחה מלמטה למעלה). בינואר 2013 הוצגו ממצאים של מדדים אלה בכנס העמותה בתל אביב.  

במקביל לכך החלה בשנת  2012 עבודה של [[המשרד להגנת הסביבה]] ושל [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] לגיבוש מדדים משלימים למדדים כמו תוצר מקומי גולמי. הדבר זכה להתייחסות חיובית מצד בנק ישראל במהלך שנת 2013. בסוף שנת 2013 הכריזה הממשלה על מהלך של גיבוש מספר רב של מדדים על ידי מספר צוותים ממשרדי ממשלה שונים. המדדים יכללו מדדי בדיקה של [[הון חברתי]], [[הון טבעי]] ומדדים נוספים בהקשר של מדידת [[קיימות]], [[חוסן]] ו[[רווחה חברתית]].

במקביל לכך החלה בשנת  2012 עבודה של [[המשרד להגנת הסביבה]] ושל [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] לגיבוש מדדים משלימים למדדים כמו תוצר מקומי גולמי. הדבר זכה להתייחסות חיובית מצד בנק ישראל במהלך שנת 2013. בסוף שנת 2013 הכריזה הממשלה על מהלך של גיבוש מספר רב של מדדים על ידי מספר צוותים ממשרדי ממשלה שונים. המדדים יכללו מדדי בדיקה של [[הון חברתי]], [[הון טבעי]] ומדדים נוספים בהקשר של מדידת [[קיימות]], [[חוסן]] ו[[רווחה חברתית]].

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:צמיחה כלכלית}}

{{צמיחה כלכלית}}

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]

[[קטגוריה:מדדים]]

[[קטגוריה:מדדים]]

[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]