שינויים

סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בנסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום נסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  

סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בנסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום נסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  

סחר בין לאומי ומשלחות מחקר לקידומו הובילו  להתפשטות [[מגיפות]] שהובילו למותן של מאות מיליוני בני אדם. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הדבר השחור שהגיע מאסיה לאירופה והרג עשרות מיליוני אירופאים, והתפשטות מגיפות עם התפשטות הספרדים ואירופאים אחרים לאמריקה שהרגו מעל ל97% מהאוכלוסיה הילידית. גם היום  קיים חשש בקרב גורמי בריאות [[קיימות|קיימות]] שסחר בין לאומי ותיירות יאפשרו הפצה קלה של מחלות מדבקות והתפשטות [[מגפה|מגפות]].   

סחר בין לאומי ומשלחות מחקר לקידומו הובילו  להתפשטות [[מגיפות]] שהובילו למותן של מאות מיליוני בני אדם. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הדבר השחור שהגיע מאסיה לאירופה והרג עשרות מיליוני אירופאים, והתפשטות מגיפות עם התפשטות הספרדים ואירופאים אחרים לאמריקה שהרגו מעל ל-97% מהאוכלוסיה הילידית. גם היום  קיים חשש בקרב גורמי בריאות [[קיימות|קיימות]] שסחר בין לאומי ותיירות יאפשרו הפצה קלה של מחלות מדבקות והתפשטות [[מגפה|מגפות]].   

העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלוית המחייה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים  שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].  

העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלוית המחייה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים  שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].