שינויים

לפי גישה זו, כסף הינו זרם בתוך שאר הזרמים המאפשרים חיים, על ידי הספקת זרמים למערכות, ועל ידי כך איפשור של התפקוד שלהן.  

לפי גישה זו, כסף הינו זרם בתוך שאר הזרמים המאפשרים חיים, על ידי הספקת זרמים למערכות, ועל ידי כך איפשור של התפקוד שלהן.  

מסיבה זו אפשר לדחות את הגישה היחסית. אם אנו יודעים שהעשירים מרויחים פי 10 מהעניים, זה לא אומר לנו הרבה על כמות העוני. וגידול בפער לפי 11 לאו דווקא גורר גידול בעוני (אם כי זה מאוד סביר). בתור מערכות, יש צורך במינימום תחזוקה לפרק זמן. אם העניים מוצאים חצי ממשכורתם על מינימום זה, והעשירים מוציאים רב (שכן המינימום של העשירים יכול להיות שונה, ראו בהמשך).  אזי הפער האמיתי ביניהם הינו 1 ל20 , שכן זה היחס בין ההכנסות אותן ניתן להוציא באופן חופשי משיקולי קיום.  

מסיבה זו אפשר לדחות את הגישה היחסית. אם אנו יודעים שהעשירים מרויחים פי 10 מהעניים, זה לא אומר לנו הרבה על כמות העוני. וגידול בפער לפי 11 לאו דווקא גורר גידול בעוני (אם כי זה מאוד סביר). בתור מערכות, יש צורך במינימום תחזוקה לפרק זמן. אם העניים מוצאים חצי ממשכורתם על מינימום זה, והעשירים מוציאים רב (שכן המינימום של העשירים יכול להיות שונה, ראו בהמשך).  אזי הפער האמיתי ביניהם הינו 1 ל-20 , שכן זה היחס בין ההכנסות אותן ניתן להוציא באופן חופשי משיקולי קיום.  

טעם נוסף הינו שבאותם יחסים כספיים בין עניים לעשירים, ייתכנו אינספור של מצבי מערכות, בקובעים את העוני למעשה. לדוגמא, אם אנו במדינה בעלת אקפים ממוזג כמו ישראל, אין צורך בהוצאות גדולות מידי על חימום ובידוד. בעוד שבמדינה קרה כמו אירופה, הסבל והסכנה לעניים מצד הקור מעלה את העוני באותם יחסים כספיים (באותו גודל של אי שיוויון בהכנסה).  

טעם נוסף הינו שבאותם יחסים כספיים בין עניים לעשירים, ייתכנו אינספור של מצבי מערכות, בקובעים את העוני למעשה. לדוגמא, אם אנו במדינה בעלת אקפים ממוזג כמו ישראל, אין צורך בהוצאות גדולות מידי על חימום ובידוד. בעוד שבמדינה קרה כמו אירופה, הסבל והסכנה לעניים מצד הקור מעלה את העוני באותם יחסים כספיים (באותו גודל של אי שיוויון בהכנסה).