שינויים

הסבר נוסף הוא ש[[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם, [[ההכנסה הראלית]] של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה. עם זאת מחקרים מראים שאנשים משווים את מצבם בעיקר לאנשים דומים להם. זה פחות משנה אם אתה עשיר יותר יחסית לכלל החברה, ויותר חשוב אם אתה עשיר יותר מהחותן שלך.  

הסבר נוסף הוא ש[[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם, [[ההכנסה הראלית]] של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה. עם זאת מחקרים מראים שאנשים משווים את מצבם בעיקר לאנשים דומים להם. זה פחות משנה אם אתה עשיר יותר יחסית לכלל החברה, ויותר חשוב אם אתה עשיר יותר מהחותן שלך.  

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה שוויון גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הנכסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה שוויון גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין [[רווחה סובייקטיבית]]. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]]. <ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). Progressive taxation and the subjective well-being of nations. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין [[רווחה סובייקטיבית]]. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]]. <ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). Progressive taxation and the subjective well-being of nations. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>