שינויים

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מובצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מובצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכויזיות]] מתבטע לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופליסטי.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכויזיות]] מתבטע לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.  

תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.  

תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.