שינויים

:"מה יכול לקבוע את מיקומו של הגבול בין בעלי החיים לבני האדם? האם זה היכולת לנהוג בהגיון? היכולת לדבר? אבל [[סוס]] בוגר או [[כלב]] בוגר הם בהחלט יותר רציונליים, ובעלי יכולת תקשורת טובה יותר, מאשר תינוק בן יומו, או אפילו תינוק בן שבוע או חודש. נניח שהם לא היו כך, מה זה היה מוכיח? השאלה אינה "האם הם יכולים לנהוג בהגיון?" וגם לא "האם הם יכולים לדבר?" אלא "האם הם מסוגלים לסבול?". מדוע שהחוק יסרב להגן על כל יצור חש? יגיע היום בו האנושות תרחיב את כיסוי המגן שלה לכל יצור נושם." (בנתהם, [[1781]])

:"מה יכול לקבוע את מיקומו של הגבול בין בעלי החיים לבני האדם? האם זה היכולת לנהוג בהגיון? היכולת לדבר? אבל [[סוס]] בוגר או [[כלב]] בוגר הם בהחלט יותר רציונליים, ובעלי יכולת תקשורת טובה יותר, מאשר תינוק בן יומו, או אפילו תינוק בן שבוע או חודש. נניח שהם לא היו כך, מה זה היה מוכיח? השאלה אינה "האם הם יכולים לנהוג בהגיון?" וגם לא "האם הם יכולים לדבר?" אלא "האם הם מסוגלים לסבול?". מדוע שהחוק יסרב להגן על כל יצור חש? יגיע היום בו האנושות תרחיב את כיסוי המגן שלה לכל יצור נושם." (בנתהם, [[1781]])

[[ארתור שופנהאואר]] טען שלבעלי חיים יש אותה המהות כמו לבני האדם, למרות חוסר יכולתם לנהוג בהיגיון. אף על פי שהוא המציא הצדקה תועלתנית לאכילת בעלי חיים, הוא טען שצריך להתחשב בבעלי החיים בתפיסה המוסרית, והוא התנגד ל[[ניסויים בבעלי חיים]]. הביקורת שלו על האתיקה של [[קאנט]] כללה התקפה ארוכה ולעיתים כועסת כנגד אי-הכללתם של בעלי החיים במערכת המוסרית שלו, בה הוא אמר בין היתר: "תקולל כל מוסריות שלא רואה את האחדות החיונית בכל עיניים הרו/אות את השמש."

[[ארתור שופנהאואר]] טען שלבעלי חיים יש אותה המהות כמו לבני האדם, למרות חוסר יכולתם לנהוג בהיגיון. אף על פי שהוא המציא הצדקה תועלתנית לאכילת בעלי חיים, הוא טען שצריך להתחשב בבעלי החיים בתפיסה המוסרית, והוא התנגד ל[[ניסויים בבעלי חיים]]. הביקורת שלו על האתיקה של [[קאנט]] כללה התקפה ארוכה ולעיתים כועסת כנגד אי-הכללתם של בעלי החיים במערכת המוסרית שלו, בה הוא אמר בין היתר: "תקולל כל מוסריות שלא רואה את האחדות החיונית בכל עיניים הרואות את השמש."

בזמנים המודרניים, רעיון זכויות בעלי החיים הוצג מחדש בספר "חיות, בני אדם ומוסריות" משנת [[1971]]. בספר הוצגה אסופת מאמרים שניסחו מחדש את הטיעונים למען זכויות בעלי חיים בצורה פילוסופית מתוחכמת. אפשר לאמר שיצירה זו החייתה את התנועה למען זכויות בעלי חיים, והיוותה השראה לפילוסופים מאוחרים יותר לפתח את רעיונותיהם.

בזמנים המודרניים, רעיון זכויות בעלי החיים הוצג מחדש בספר "חיות, בני אדם ומוסריות" משנת [[1971]]. בספר הוצגה אסופת מאמרים שניסחו מחדש את הטיעונים למען זכויות בעלי חיים בצורה פילוסופית מתוחכמת. אפשר לאמר שיצירה זו החייתה את התנועה למען זכויות בעלי חיים, והיוותה השראה לפילוסופים מאוחרים יותר לפתח את רעיונותיהם.

==זכויות בעלי חיים בפועל==

==זכויות בעלי חיים בפועל==

בפועל, אלו התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ו/אולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם.  

בפועל, אלו התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם.  

העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].

העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].