שינויים

'''רווחה סובייקטיבית''' (Subjective well-being) או '''רווחה נפשית''' מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגינטיבי (תפיסתי). פסיכולוגים תארו אושר כשילוב של [[שביעות רצון מהחיים]] והשכיחות היחסית של רגשות שליליים וחיוביים. רווחה נפשית מקיפה לכן מצבי רוח ורגשות כמו גם הערכה עצמית של האדם מהחיים בכלל ומתחומים מסויימים בחיים שלו. [[פסיכולוגיה חיובית]] מתעניינת במיוחד במחקר של רווחה נפשית סובייקטיבית. הרווחה הסובייקטיבית נוטה להיות יציבה לאורך הזמן והיא קשורה בצורה חזקה לתכונות אישיות. יש ראיות לכך שבריאות ורווחה סובייקטיבית יכולים להשפיע זה על זה בקשר דו כיווני, שבו בריאות משפרת את הרווחה הנפשית ומספר מחקרים מצאו כי רגשות חיוביים ו/אופטימיות יכולים להיות בעלי השפעה מועילה לבריאות.  

'''רווחה סובייקטיבית''' (Subjective well-being) או '''רווחה נפשית''' מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגינטיבי (תפיסתי). פסיכולוגים תארו אושר כשילוב של [[שביעות רצון מהחיים]] והשכיחות היחסית של רגשות שליליים וחיוביים. רווחה נפשית מקיפה לכן מצבי רוח ורגשות כמו גם הערכה עצמית של האדם מהחיים בכלל ומתחומים מסויימים בחיים שלו. [[פסיכולוגיה חיובית]] מתעניינת במיוחד במחקר של רווחה נפשית סובייקטיבית. הרווחה הסובייקטיבית נוטה להיות יציבה לאורך הזמן והיא קשורה בצורה חזקה לתכונות אישיות. יש ראיות לכך שבריאות ורווחה סובייקטיבית יכולים להשפיע זה על זה בקשר דו כיווני, שבו בריאות משפרת את הרווחה הנפשית ומספר מחקרים מצאו כי רגשות חיוביים ואופטימיות יכולים להיות בעלי השפעה מועילה לבריאות.  

==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==

==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==

מחקר ישראלי על אמהות לילד ראשון מצא כי כשלושה חודשים לאחר הלידה מרבית האימהות חוו תחושות של אושר, שימחה וסיפוק בתפקידן ההורי, כאשר מרביתן עברו תקופת הסתגלות פיזית ונפשית בטרם החלה הנאה זו.  

מחקר ישראלי על אמהות לילד ראשון מצא כי כשלושה חודשים לאחר הלידה מרבית האימהות חוו תחושות של אושר, שימחה וסיפוק בתפקידן ההורי, כאשר מרביתן עברו תקופת הסתגלות פיזית ונפשית בטרם החלה הנאה זו.  

תחושת האושר והשמחה בתפקיד ההורי נבעה בעיקר מהאינטראקציה עם הילד, מההתבוננות בילד באופן כללי ומהחוויה הכוללנית של גידול הילד.  אימהות דיווחו על חרדה ודאגה בנוגע לבריאותו, התפתחותו ורווחתו של הילד ובנוגע למסוגלות ההורית שלהן וכן על תחושות של תסכול וכעס שנבעו מהגבלת חופש הפעולה, אובדן זמן פנוי ו/אובדן העצמאות והספונטאניות שלהן וכן מספקנותן לגבי המיומנות ההורית והידע ההורי שלהן. ציפיות קטנות יותר לאושר לאחר הלידה והערכה עצמית גבוהה יותר של ידע  לגבי הטיפול בתינוק הגבירו את האושר. [http://www.gilrach.co.il/2011/02/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91/]

תחושת האושר והשמחה בתפקיד ההורי נבעה בעיקר מהאינטראקציה עם הילד, מההתבוננות בילד באופן כללי ומהחוויה הכוללנית של גידול הילד.  אימהות דיווחו על חרדה ודאגה בנוגע לבריאותו, התפתחותו ורווחתו של הילד ובנוגע למסוגלות ההורית שלהן וכן על תחושות של תסכול וכעס שנבעו מהגבלת חופש הפעולה, אובדן זמן פנוי ואובדן העצמאות והספונטאניות שלהן וכן מספקנותן לגבי המיומנות ההורית והידע ההורי שלהן. ציפיות קטנות יותר לאושר לאחר הלידה והערכה עצמית גבוהה יותר של ידע  לגבי הטיפול בתינוק הגבירו את האושר. [http://www.gilrach.co.il/2011/02/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91/]

==ראו גם==

==ראו גם==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תועלת ו/אושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]